רוצים לזכות במטוס? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
קרח

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פעם הגיעו שני יהודים לדין תורה בפני 'הנודע ביהודה'. האחד היה לבוש בגדי עשיר, וחבירו לבוש בגדי עגלון. טען הלבוש כעגלון – אני סוחר עשיר, ובאתי לכאן למסע עסקים. הלבוש כעשיר הוא למעשה העגלון שלי, שהבוקר גנב ממני את בגדי וכל כספי, והותיר לי ללבוש את בגדיו – בגדי העגלון.
בעל הדין השני הכחיש, כמובן, את הדברים בתוקף, וטען שהעגלון שלו פשוט השתגע ומדמיין את הדברים...
התווכחו השניים באריכות, הנודע ביהודה לא הצליח להגיע לחקר האמת.
ביקש הנודע ביהודה מהשניים לבוא אליו למחרת בבוקר, וציווה על השמש שלא יכניסם עד אשר יקרא להם. ישבו השניים והמתינו מהבוקר ועד קרוב לשקיעת החמה. לפנות ערב, כשכבר היו מותשים מההמתנה הארוכה והתנמנמו קלות, נפתחה לפתע הדלת, והרב קרא: 'יכנס העגלון'.
התנער הלבוש כעשיר ממקומו, ולפתע נזכר וסימן לשני להיכנס, אך הרב כבר הבחין בעניין, וידע מי העגלון האמיתי...
כיוצא בדבר, פעמים רבות אנשים מטיפים לערכים רמים ונעלים, אך אם נקשיב היטב לדבריהם נגלה שמבלי משים 'פיהם הכשילם', וכוונותיהם האמיתיות והנמוכות מבצבצות מבלי משים מתוך דבריהם.
בפרשתנו, קורח טוען טענה חשובה ונשגבת עד מאוד: "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'". אכן, כפי שכתבו המפרשים - קורח פקח היה, אדם גדול היה. קורח ראה שעתיד לצאת ממנו שמואל, וכיוון שנשמות הצאצאים בלועות בתוך נשמות ההורים, הרי שכוחותיו של שמואל הנביא השקול כמשה ואהרון גנוזים היו בקרבו של קורח.
וכך נואם הוא נאום גדול בעבודת ה' – כל העדה כולם קדושים, כל יהודי צריך להתעלות ולהתקדש בעבודת ה'. אסור לחשוב שהתורה וההתעלות בעבודת ה' שייכים רק לצדיקים מיוחדים, אלא "כתר תורה... כל הרוצה ליטול יבא ויטול" (אבות דרבי נתן, מא). את החלק הזה בדברי קורח, על כולנו לאמץ בעבודת ה'.
אולם בהמשך מבצבץ מדברי קורח, 'העגלון' האמיתי. הוא מוסיף ואומר – "ומדוע תתנשאו על קהל ה'". בכך הוא הולך בדרכם של כל 'הקומוניסטים', הדורשים שוויון לכולם. הם לוקחים מהעשירים אך לא נותנים לעניים, וכך במקום שכולם יתרוממו ויתעשרו, כולם יורדים מטה מטה ומתרוששים, חוץ... מהמנהיגים, כמובן. אם קורח היה שואף באמת שכולם יתרוממו, הוא היה מבקש שכולם יתנשאו, במקום להתלונן על משה ואהרון 'המתנשאים'.
ובנקודה זו, יש להעמיק יותר, ולגלות הפוך על הפוך את 'העגלון' בדברי קורח. באמת, מי ששואף שכל העדה יהיו קדושים, רוצה שמשה ואהרון יתנשאו על קהל ה'. הכיצד?
נדגים זאת באמצעות משל פשוט על בניין גבוה. אדם אחד רצה לבנות בניין בגובה 100 מטר. לשם כך, הוא בנה אבן על אבן עד שהניח את 'האבן הראשה' בגובה 100 מטר. עכשיו ניקח את האבן התחתונה המונחת בגובה מטר. מה גובהה?
אם מסתכלים על כל אבן בנפרד, הרי שגובהה מטר אחד בלבד. אולם, אם רואים את הבניין כבניין אחד שלם, הרי שכל הבניין הוא בגובה 100 מטר, ואף האבן התחתונה היא חלק מבניין בגובה 100 מטר, וגובהה 100 מטר. ואם כל אבן הייתה רוצה להיות בעצמה בגובה 100 מטר, כולם היו נשארות בגובה מטר.
וכך זה גם בין אנשים. אם נטיל על אדם אחד להיות בקיא בכל התחומים ולבצע את כל התפקידים בעולם, הרי שהידע ורמת הביצוע שלו בכל התחומים, יהיה בינוני עד נמוך למדי. לעומת זאת, אם נחלק את התפקידים בין האנשים, הרי שכל אדם יוכל להתמחות בתחומו ולהגיע להישגים כבירים.
וכך זה גם בעבודת ה', דווקא אם יהיו אנשים ככהן הגדול שיכנסו בעבודת ה' לפני ולפנים, הרי שהם יתעלו למעלות גדולות ונשגבות. אחרים יעשו תפקידים אחרים, כקרח שהיה לוי המשורר על הדוכן, ואף הם יתעלו בתפקידיהם למעלות נשגבות.
ואם יבוא אדם כקורח וילין על כך, שחבירו זכה בתפקיד טוב ממנו, והוא מתנשא יותר בעבודת ה', הרי שנשוב למשל הבניין הגבוה. אם מסתכלים על כל אדם בנפרד, הרי שקורח צודק, והוא נמצא במקום נמוך יותר מאהרון. אולם, אם רואים את כל עם ישראל כעם אחד, הרי שאהרון נכנס לקודש הקודשים בשם קורח וכל ישראל, ובעומק גם קורח וכל העם נכנסים עימו, וכולם מתנשאים עימו.
נמצא, שדווקא מי שמפנים ש"כל העדה כולם קדושים", עבודת ה' היא של כל העדה ביחד, וכולם כאברים שונים של גוף אחד גדול, הרי שכשאהרון ומשה מתנשאים כולם מתנשאים. אך אם כל אחד לבד, ואין מושג של 'כל העדה', כפי שחשב קורח, הרי באמת המתנשאים מתנשאים לבדם.
משה היה עניו מכל האדם. אהרון היה אוהב שלום ורודף שלום. הם חיו כל העת את המושג 'כל העדה', ובהתנשאם בעבודת ה' התרוממנו עימם לפסגות נישאות.
ויהי רצון, שנשוב בקרוב ונחזה בכהן הגדול הנושא את כל שבטי ישראל על החושן המונח על ליבו, ונתנשא עימו אל ה'!

קרח

הרב נתנאל יוסיפון

ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.

סיפורים נוספים
ה'מבקש'
אב תשע"ז
מגפת הקורונה
בנפול חומות הקורונה!
איר תשפ
42 דק'
מלחמת "חרבות הברזל"
עיר הקודש עזה
ט"ו חשוון תשפ"ד
האבילות על החורבן
נעים לכם לשאול ולשמוע שתיקה?
אב תשע"ט

קרח

קרח
היחיד והיחד
הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
קרח
מחלוקת שלא לשם שמיים
מתוך העלון "חמדת ימים"
הרב יוסף כרמל | תשס"ג
42 דק'
קרח
קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב אליהו ברין | כ"ח סיון תשפ"ו
פרשת שבוע
וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם. על נקיות כפיים במחלוקת
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ו

קרח

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב בני אלון
הרב הלל גפן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו