ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה הלכות לידה

חוברת הכנה לקראת לידה

הלכות לידה

א) כאב הלידה, ב) מאימתי נאסרים, ג) נוכחות הבעל בחדר לידה, ד) תרומת דם טבורי, ה) ברכת ההודאה, ו) הלכות שבת נוספות הנוגעות לתהליך הלידה.
113
לחץ להקדשת שיעור זה
כאב הלידה 1
"כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה, כן היינו מפניך ה'"
"רואים אנו צרות מתחדשות, וסבורים אנו שהם מיני סימני ישועה וגאולה, לפי שאנו מובטחים ליגאל מתוך צוקה וצר כיולדת זו".
(ישעיה כו, יז; ורש"י שם)

כבתהליך גאולת ישראל, כך בלידתה של נשמה. הייסורים הכרוכים בה, הם אות וסימן על המעלה הגדולה המתחדשת ברגעים אלו, במשפחה ובעולם כולו.
מצד שני, יש לראות בכל אמצעי הממעט את הייסורים משום ברכה ותיקון העולם מירידתו (בראשית ג, טז), למצב של "בטרם תחיל ילדה" (ישעיה סו, ז). לכן, נפרט בשורות הבאות את הדרכים המקובלות כיום להקלת כאבי הלידה.
היווצרות הכאב
כדי להתמודד עם הכאב, כדאי ראשית כל להבין כיצד הוא נוצר.
מקובל לחשוב שהכאב, ובכללו כאבי הלידה, הינו תוצאה מוכרחת ואובייקטיבית של ההתרחשות הפיזית המתחוללת בגוף. אך למעשה, הדבר אינו כך.
הכאב נוצר בעקבות גירויים הנשלחים מהגוף אל המוח דרך חוט השדרה, ומפורשים על ידו כמצב סכנה לגוף. משום כך, תיתכן מציאות בה לא נגרם לגוף כל נזק, אך האדם יחוש בכאב משום שהמוח כן פירש אותה כסכנה. כך גם להיפך, מוכרים הסיפורים על חיילים בשדה הקרב שנפצעו קשות אך לא חשו בכאב משום שלא שמו לב לדבר, והחלו לפתח סימני כאב רק לאחר שהבחינו בפציעה. ייתכנו גם מקרי ביניים בהם גירוי חלש מבחינה אובייקטיבית יתפרש בעוצמה ויביא לכאבים גדולים, ולהיפך-גירויים משמעותיים שיביאו לכאבים מועטים בשל פרשנות מקילה.
כאבי הלידה - דרכי התמודדות
על פי כל האמור, גם בעת הלידה, ניתן בהחלט להפחית את עוצמת הכאבים, זאת על ידי השפעה על פרשנותו של המוח את האותות הנשלחים אליו. נדמה שלכך התכוונו חז"ל כאשר תיארו בחומרה את מצבו של אדם שהייסורים מושלים בו ("חייו אינם חיים". ביצה לב, ב), משום שגם כאשר באים כאבים, בכוחו של האדם לנתב אותם ולשלוט בהם, ולמעט את חריפותם.
ניתן לעשות זאת בערוצים שונים, כגון: עבודה מחשבתית, שינוי מיקוד קשב של היולדת, נשימות והרפיה, עבודה דרך ערוצי הדמיון, המגע או התחושה.
בדומה להתמודדות עם מצבים או קשיים אחרים בחיים, גם כאן כל אישה יכולה להיות שונה מחברתה בחוויה, בעוצמה ובבחירת דרך ההתמודדות המתאימה לה. לכן, מומלץ בחום לערוך היכרות עם הדרכים והערוצים השונים בהכנה ללידה, כדי שהאישה תוכל לבחור את השיטה המתאימה לה באופן אישי. (ניתן גם להירשם לקורס הכנה ללידה, מבין הקורסים הרבים הקיימים שכיום, שחלקם ממומנים במידה רבה על ידי קופות החולים או בתי החולים).
זריקת האפידורל גם היא פועלת באופן דומה. היא חוסמת את מעבר אותות הכאב בעמוד השדרה אל המוח, וכך לא מורגשת תחושת הכאב.
קבלת הזריקה מותרת גם בשבת (כפשט דברי השו"ע או"ח שכח, ד; שעושים לחולה כל שרגילים לעשות לו בחול, וניתן להקל כך באיסורי דרבנן).
חיוניות השלווה והרוגע בלידה
תחושה של כאב חריף וחד גורמת לחרדה. החרדה מתפרשת על ידי הגוף כאיום, והוא מגיב לו בהתאם: בלוטת יותרת הכליה מייצרת ומפרישה לדם את האדרנלין, שמעורר תגובות כמו כיווץ שרירים, העלאת זרימת הדם, דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם, הזעה כללית, התרחבות האישונים, ועוד, ומתוך כך – הגברת תחושת הכאב (ואף עיכוב התקדמות הלידה בשלביה המקודמים). כך נוצר לו מעגל המכונה "כאב-חרדה" החוזר חלילה. שבירת מעגל זה על ידי הפחתת החרדה תביא כמובן להפחתת הכאב.
אך יתר על כן, הרגעה תעודד הפרשה של חומרים בגוף, שהם מעין "משככי כאבים טבעיים" (כמו אנדורפין וסרוטונין) הפועלים באזור הבקרה של תחושת הכאב ומסייעים להפחתתה.
משום כך, חשוב להבין שהרוגע והשלווה של היולדת יכולים בהחלט להעניק לה, ולבני ביתה, לידה נעימה ונינוחה יותר.
על כן, כדאי מאוד שבני הזוג יתכוננו יחד מראש, לבצע בזמן הלידה [תוך שמירה על הלכות שבת וטהרה] פעולות שיסייעו לנסוך ביולדת שלווה רוגע וביטחון (למשל: תפילה, שיחה, שירה, האזנה למוסיקה או נגינה, סיוע בביצוע תרגילי ההרפיה, וכן גם עריכת הכירות מבעוד מועד עם חדר הלידה בבית החולים).

א) מאימתי נאסרים
במשך תהליך הלידה מחל להופיע דימום. דם זה דינו ככל דם נידות, ואין לו דיני כתם (דרכי טהרה, עמ' 160 במהדו' תשע"א). על כן, כל דימום המלווה בסימן מובהק שתהליך הלידה התחיל (צירים או ירידת מים או יציאת הפקק הרירי), מצריך את בני הזוג לשמור על דיני ההרחקות.
כל עוד לא נראה דימום, אין להחמיר גם כאשר הגיעה ירידת מים (דרכי טהרה יא, ב) או יציאת הפקק הרירי (אבני שהם קצד, ב).
אמנם, דעת הרב מרדכי אליהו שהחל מפתיחה של רוחב שתי אצבעות, (המכונה "פתיחה 4", כאשר הכוונה לרוחב של 4 ס"מ) יש לשמור דיני הרחקות אף שלא נראה דימום בפועל 2 .
שלב זה מאובחן על ידי בדיקה פיזית של המיילדת, אך בדרך כלל בשלב זה היולדת אמורה להיות כאובה מאוד, וכן הצירים יופיעו בתדירות של 3-5 דקות. כל זמן שלא הופיעו שני סימנים אלו, מסתבר ששלב זה טרם הגיע 3 . על כן, לפני שהמיילדת בדקה את המצב, כל זמן שלא הופיע אף אחד מהסימנים אין לנהוג איסור. כאשר כן מופיע סימן אחד או שניהם יחד, ראוי לחוש ולהחמיר עד לבירור רוחב הפתיחה על ידי המיילדת, ובמקום צורך אין להחמיר (כגון במקרה שהיולדת מבקשת עיסוי וכדו').
גם לאחר שבני הזוג נאסרו, מותר לבעל לסייע בסיוע חיוני מאוד (כמו סיוע ביציאה מהרכב, או בהתיישבות על כיסא גלגלים), אם אין בסביבה הקרובה אנשי צוות או משפחה להיעזר בהם (רמ"א יו"ד קצה, טז).
ב) נוכחות הבעל בחדר לידה
"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו" (בראשית כה, כא)
"כי בשעת התפלה היה עומד לנכחה, כדי שיכוין לבו עליה" (רד"ק שם)
ככלל, הימצאות הבעל על יד אשתו בחדר הלידה הינה טובה ורצויה, ולעתים אף חיונית.
בשלב הצירים אין שום הגבלה בכך. אמנם כאשר מתחילה הלידה עצמה, על הבעל לעבור אל מחוץ לווילון המקיף את מיטת היולדת, ומשם להמשיך בדברי עידוד, חיזוק ותפילה.

ג) תרומת דם טבורי
מצווה רבה להסכים לתרום מהדם המצוי בחבל הטבור של התינוק, לשימור תאי גזע המסייעים לריפוי מחלות שונות ולהצלת נפשות.
אמנם ישנן אפשרות תיאורטית לבצע תרומה זו בשבת (עי' במנחת אשר א, כ. ובמאמרו של הרב יוסי איתן ב"תחומין" כה עמ' 87), אך בדרך כלל תרומה זו איננה אפשרית בשבת. למשל, בבית החולים שערי-צדק לא מבצעים תרומה זו ע"פ פסיקתו של הרב נויבירט זצ"ל, ובבתי חולים חילוניים קשה לפקח שהתרומה תתבצע בדרך המותרת, ולכן אין לבקש לקיימה (באהלה של תורה חלק ה סימן לו).

ד) ברכת ההודאה
בגמרא (ברכות נט, ב) מובא שיש לברך ברכת הודאה בעת הלידה.
כך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים רכג, א) וכן נוהגים האשכנזים, אמנם מנהג הספרדים שלא לברך ברכות אלו, ומכוונים בברכת "שהחיינו" בברית גם על הלידה, והמהדרים קונים בגד או פרי חדש על לידת בת (בן איש חי שנה א, פרשת ראה אות ח. כה"ח רכג ס"ק ו. ילקוט יוסף רכג, ה).
פרטי דיני הברכה לאשכנזים:
יש לברך את הברכה לאחר סיום תהליך הלידה, וכאשר היולדת כבר נינוחה (אם ידי היולדת אינן נקיות, תיטול ידיים לפני הברכה).
כאשר נולד בן מברכים "הטוב והמיטיב" (שו"ע שם), וכאשר נולדת בת מברכים "שהחיינו" בעת ראייתה (כדין הרואה את חבירו לאחר שלושים יום. מ"ב שם סק"ב). הרוצים לברך "הטוב והמיטיב" מתוך השמחה הגדולה שבלידת בתם, רשאים לעשות כן 4 .
גם הסבים והסבתות יכולים לברך ברכת "שהחיינו" בעת ששומעים על בשורת הלידה, או כאשר רואים את התינוק בפעם הראשונה (כדין הרואה את חבירו, כנ"ל), והמברכים "הטוב והמיטיב" על לידת נכד יש להם על מי לסמוך (עיין בה"ל רכג ד"ה "ילדה אשתו" שהכריע לא לברך. אמנם בשו"ע הרב סדר ברכת הנהנין יב, ז; וכן בקצה"ש סד סק"ה, ובדה"ש סק"י, כתבו כן לברך).

ה) הלכות שבת נוספות הנוגעות לתהליך הלידה
בעת הקבלה לחדר לידה, בני הזוג מתבקשים להציג תעודות זהות.
התעודה היא כלי שמלאכתו לאיסור משום "שטרי הדיוטות", ולעיתים היא אף בגדר מוקצה מחמת חסרון כיס (מ"ב שז ס"ק נו). כל עוד האחות אוחזת אותה באוויר מותר לומר לה להשיב אותה לתוך התיק (גם אם יש לה דין של מוקצה מחמת חסרון כיס, מ"ב שח ס"ק יג בשם הגר"א). אך אם התעודה כבר הונחה על הדלפק, יש להשאיר אותה שם ולקחת אותה חזרה רק במוצאי שבת.
כאמור בתחילת הפרק, זריקת אפידורל מותרת בשבת.
טלטול תיק שיש בו חפצי מוקצה מחדר הלידה למחלקה:
בדרך כלל התיק לא נעשה בסיס לדבר האסור, כיוון שיש בו חפצי היתר הנצרכים ליולדת יותר מחפצי האיסור (הגם ששווים הכספי נמוך יותר. מ"ב רעז ס"ק יח), ולכן מותר לטלטלו.
כמו כן, אין צורך לנער את חפצי המוקצה ולהשאירם בחדר הלידה, כיוון שהם עלולים להיאבד שם (שעה"צ שט ס"ק יז).
יש מקום לדון האם סגירת סרט הזיהוי אסורה בשבת. להלכה ניתן להקל בכך לצורך זיהוי התינוק והיולדת (עי' שש"כ מ, לב), אך את הקשירה על ידו של הבעל נכון לדחות למוצאי שבת משום זהירות באיסור דאורייתא (עי' קובץ מבית לוי חלק יט עמוד מו בשם הגר"ש ואזנר שיש באזיקונים משום קושר, ובפשטות ה"ה לגבי הסרט. כמו כן יש לדון משום איסור תוקע המבואר בשו"ע או"ח שיג, ו).





^ 1.פרק זה נכתב יחד עם מעין מילר, פסיכולוגית חינוכית מומחית.
^ 2.. זאת משום הכלל ש"אין פתיחת הקבר בלא דם".
יש לציין שישנם פוסקים רבים החולקים וסוברים שאין כלל זה נכון על פתיחת צוואר הרחם לקראת הלידה, ולכן אין לאסור בגלל רוחב הפתיחה ( הגרש"ז אויערבאך והרב נויבירט בנשמת אברהם יו"ד קצד סק"א. שיעורי שבט הלוי קצד ס"ק ד. הגר"ע יוסף בטהרת הבית סימן יא, משמרת טהרה סק"ו. שו"ת דבר חברון יו"ד סי' קפב. יש לציין שלדעת שבט הלוי שם מקילים רק עד לשלב של "צירים חזקים או סמוכים הרבה", וכן בספר "מראה כהן" (עמ' קפה) מביא את דברי הגרש"ז אויערבאך להחמיר בצירים חזקים).
^ 3.. אך יתכן מקרה הפוך, בעיקר בלידה ראשונה, שישנם צירים חזקים ותכופים אך הפתיחה עדיין קטנה.
^ 4.. ברכת הטוב והמיטיב מברכים על שמועות טובות למברך ולאחרים (שו"ע או"ח רכב, א), וכן על קניית כלים חדשים לו ולבני ביתו (שם רכג, ה). משום כך הסברא הפשוטה אומרת שכך יש לברך על לידה בריאה ותקינה של בת, שזו היא אחת מהשמועות השמחות ביותר שאדם שומע במשך חייו, וכן לא גרעה הבת מכלי חדש.
ב"כף החיים" או"ח רכה, סק"נ, כתב לברך הטוב והמיטיב על לידת תינוק בהיר להורים כהי עור, ובפשטות מדובר על לידת בת שהרי על בן לעולם מברכים כך (תורת היולדת, מוספים וביאורים לח). וכן מובא בשם הרב אלישיב (משנה ברורה מהדורת "דרשו", רכג הערה 3) שניתן לברך כך לאחר המתנה של שנים רבות לפרי בטן. מכאן ניתן ללמוד שאין חוסר התאמה מהותי בין ברכת "הטוב והמיטיב" לבין לידת בת.
יתר על כן, נראה שאחד הטעמים המובאים בתשובת הרשב"א (ד, עז) לברך על לידת בן "הטוב והמיטיב" משום שהוא "חוטרא דידא" (שפירושו "עץ משען לעת זקנה וקבורה". ע"פ רש"י יבמות סה, ב, ד"ה חוטרא) מתקיים בימינו אף בבת, ואולי אף יותר מאשר אצל בן.
אמנם בערוך השולחן (רכג, ס"ק א) כתב שאין מברכים הטוב והמיטיב על לידת בת "לפי שאין בזה שמחה כל כך כבזכר", אך גם לפי דבריו נלמד שכשההורים כן חשים שמחה גדולה בלידת ביתם הם יכולים לברך ברכה זו. וכן הסכים רה"י.
עוד בנושא הלכות לידה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il