ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה מאותגרי פוריות

חוברת הכנה לקראת לידה

מאותגרי פוריות

א) מה יכול לגרום לאתגר פוריות?, ב) זיהוי, ג) מה לעשות? אל מי לפנות?, ד) התמודדות נפשית עם אתגר פוריות, ה) כחברה, כיצד נקבל באופן נכון חברים המתקשים להביא ילד?.
47
לחץ להקדשת שיעור זה
מאותגרי פוריות 1
כשמדברים על הריון ולידה, חשוב להתעכב על מצב שבו למרות הרצון וההשתדלות, אין הריון. לצערנו, לפעמים רצון והשתדלות רגילים אינם מספיקים. זוגות רבים נדרשים לעבור מסכת שונה של מאמצים ואתגרים בדרך להיריון ולידת ילד. זוגות כאלה זוכים להיות מאותגרי פוריות. לעיתים, אתגר פוריות מתעורר אחרי שכבר יש ילדים.
אתגר זה לפעמים אינו פשוט, וזוגות שונים חווים אותו באופן שונה. האתגר עשוי לכלול התמודדות עם מאמצים במישור המעשי, בד בבד עם התמודדות נפשית פנימית בתוך התא המשפחתי, והתמודדות עם מעגלים שונים של סביבה, קהילה ומשפחה.
לפרק זה שתי מטרות עיקריות: א. לשמש מעין 'עזרה ראשונה' לזוגות הנזקקים לעצה ולקצה חוט. ב. לעורר את מודעות החברה לאתגרים עימם מתמודדים חבריהם, לעזור לסביבה להכיל נכון את אותם חלקים.

א) מה יכול לגרום לאתגר פוריות?
כשליש מהגורמים לאתגר פוריות נמצאים אצל האיש וכשליש אצל האישה. בכחמש עשרה אחוז יש גורמים אצל שני בני הזוג, ובכחמש עשרה אחוז יש אי פוריות בלתי מוסבר.
גורם אתגר אצל האיש יכול להיות בכמה תחומים: א. בכמות תאי הזרע. (לאדם בריא יש עשרות מיליונים של תאים בכל פעם). ב. בתנועתיות שלהם. ג. בצורתם (מורפולוגיה). אף אחד מהגורמים אינו ניכר במראה עיניים אלא בבדיקות מעבדה.
אצל האישה יכולות להיות בעיות הורמונלית בשלבים שונים של הבשלת ביצית וקליטת הריון. לפעמים יש גם בעיות מבניות ברחם האישה או בחצוצרות שמונעות מפגש בין תאי הזרע לביצית. במקרים אחרים הביצית אינה מגיעה לרחם, ועוד.
ב"ה, מרבית גורמי האתגר הם פתירים ברמה כזו או אחרת. למעט מקרים חריגים מאוד, כמעט כל זוג הרוצה בכך יזכה בעזרת ה' לחבוק ילד בסופו של דבר, מבלי להזדקק לתרומת זרע או ביצית.

ב) זיהוי
כיצד נזהה אתגר פוריות?
ככלל, האתגר קיים כאשר רוצים ילד ולא מצליחים להיכנס להריון. אמנם פעמים רבות אי הצלחה זמני אינו בהכרח דבר המצדיק טיפול. נבדיל בין שני גורמים המצדיקים בדיקה: א. גורמים אובייקטיביים שעשויים להצביע על בעיה המצריכה טיפול. ב. גורם הזמן, כאשר לאורך זמן ממושך דיו, חרף ניסיון עקבי ותקין, אין כניסה להריון.
א. גורמים אובייקטיביים הניתנים לזיהוי:
לעיתים, אי ההצלחה להיכנס להריון נובע מאי הצלחה בקיום תקין של חיי אישות. במידה ובני הזוג חושדים שקיום יחסי האישות אינו תקין, ייפנו אל מדריך חתנים או אל גורם אחר, כגון רב או רופא משפחה, שיכול לכוון אותם.
גורם נוסף המצדיק בדיקה הוא ווסת קצרה מאוד, באופן שליל הטבילה מזדמן כשבועיים או פחות לפני המחזור. במצבים כאלה לא מתאפשרת כניסה להריון כיוון שבזמן הביוץ הזוג עדיין באיסור. נכון להיום, התמודדות עם מחזור קצר מתאפשרת ע"י גלולות באופן פשוט יחסית.
למעט שני הגורמים הנ"ל, לא קיימים גורמים המצביעים באופן ברור על מכשול המונע הריון.
ב. גורם הזמן:
לפני שחולפת שנה אין צורך לפנות לטיפול, כיוון שמבחינה סטטיסטית אין בכך אינדיקציה מספיקה לגורם מעכב. אמנם כמחצית מהזוגות נפקדים תוך כשלושה חודשים, אך גם מתוך המחצית שנשארת, עד שחולפת שנה, יפקדו כ70%.
אחרי שנה של ניסיון תקין וטבעי, 85% מהזוגות נכנסים להריון. מתוך 15% הנותרים, הסיכוי להיכנס להריון בשנה השנייה מבלי התערבות רפואית, אינו עולה על 50%, ולכן מומלץ לפנות לבדיקה רפואית.

ג) מה לעשות? אל מי לפנות?
פניה ראשונית: האישה תפנה לרופא נשים. בשלב ראשון יתבצע מעקב בסיסי על אורך המחזור וכיו"ב ויינתנו תרופות מחזקות ביוץ.
בשלב שני, אם הראשון לא יניב הריון, יפנה הרופא את הזוג למרכז פוריות.
בשלב זה יבקשו מהאיש בדיקת זרע. יש בכך מורכבות הלכתית, ולכן זה השלב לפנות למכון פועה. יש שם שורה של רבנים משיבים שזמינים רוב שעות היום, הם מנהלים מתוך המכון 'תיק' של כל זוג שפונה אליהם ומלווים לאורך כל הדרך ביעילות וברגישות.

ד) התמודדות נפשית עם אתגר פוריות
הרצון והכמיהה לילד הם עצומים ובלתי נתפסים, וכשיש עיכוב הם מתעצמים לרמות גבוהות מאוד שמאפילות על כל רצון אחר.
נוסף על הכמיהה שנמצאת בבית פנימה, יש קושי גדול בחיכוך עם המשפחה והחברה. בפרט במקומות שבהם החברה הומוגנית וצעירה. בעיקר בחברה נשית, אישה בלי ילדים עשויה להרגיש מנותקת, לא קשורה ולא רצויה. באירועים המוניים המראה של הורים וילדים יכולים להוציא את הזוג המאותגר מדעתו, לאו דווקא מתוך קנאה, אלא מתוך התחזקות הכמיהה. סף הרגש עולה מאוד וכל אירוע כזה עשוי להיות סיוט מתמשך. הדבר אמור כלפי תפילות ליל שבת, סעודות שבת חברתיות, מסיבות פורים, וכו'. גם אירועים משפחתיים מצומצמים כגון שהות בשבת עם אח או אחות וילדיהם יכולים להיות קשים מאוד.
בדר"כ הקושי אצל האישה יותר מוחצן וכנראה גם יותר עוצמתי, אך אין זה אומר שלבעל אין קושי! מעבר להתמודדות האישית שלו עליו להיות קשוב כל הזמן לאשתו ולספוג את הדברים בליבו. השילוב הזה של להיות בן אדם שקשה לו מאוד מצד אחד, ואישיות יציבה ומתפקדת מאידך אינם פשוטים כלל.
נוסף על תחושות אלו, עצם הכניסה לסבב של טיפולי פוריות כרוכה במאמצים מאתגרים, שונים ומגוונים, וחשוב לפתח רגישות לכך 2 .
כאמור, זוגות שונים חווים את האתגר הזה באופן שונה. יש שהאתגר מחזק את התא הפנימי ומחדד את הרצון לילד, ויש שהוא מקשה על תקינות הקשר וגורם לבלבול. כמובן, כל דרך התמודדות היא לגיטימית, אך הטוב ביותר הוא לשאוף לצמיחה מתוך משבר, לקחת את האתגר באופן מעצים, מלמד, מחדד ובונה.
שיחה עם אדם או זוג אחר שעבר אתגר כזה או שמתמודד איתו בהווה, יכולה מאוד להועיל ולהיות לעזר.

ה) כחברה, כיצד נקבל באופן נכון
חברים המתקשים להביא ילד?

ראשית, יש להבהיר שאין תשובה חד-משמעית לשאלה זו. אינה דומה התמודדות אדם אחד להתמודדות חבירו, ויתכן שדבר שטוב לאחד יקשה על אחר. נכתוב כאן כיוונים כלליים, אך יש לקחת אותם בזהירות.
באופן כללי, ישנם שני צדדים למטבע: מצד אחד, לאדם שעובר התמודדות קשה חשובה מאוד הידיעה שהוא לא לבד, שחבריו חושבים עליו ומודעים להתמודדות שלו, ואף יעזרו לו אם יצטרך. טוב גם לפרוק ולדבר על הקשיים עם חבר שמקשיב. מאידך, גם מי שיש לו אתגרים רוצה לחיות חיים שמחים ובריאים, ולא לחשוב כל הזמן על הקושי שלו. יותר מזה, אדם לא רוצה להרגיש "מסכן" שמרחמים עליו, אלא להיות חלק פשוט וטבעי מהחברה.
מתוך הבנת שני צדדים אלו, תפקידנו להיות רגישים לסביבתנו ובכל סיטואציה לחוש מה חברינו צריכים מאיתנו כעת, מה יעשה להם טוב וממה עדיף להימנע.
כמה דגשים מעשיים
הדבר הראשון הוא לשים לב. יש סביבנו אנשים רבים שמתמודדים עם אתגרים קשים יותר ופחות בנושא הפוריות, ולא תמיד אנחנו מודעים לקושי שלהם. תשומת לב ורגישות יכולה למנוע תקלות רבות, ולתת לחבר את התחושה והידיעה שאכפת לנו ממנו.
באירועים חברתיים וסתם שיחות של חול, כשיש חבר שמאותגר בענייני פוריות, להשתדל למעט בנושאי שיחה שאינם משותפים, שיותירו אותו מחוץ לשיח. אולם אם נושא כזה עולה, אין להסיטו באופן חד, שיגרום לחבר דווקא להרגיש פחות שייך ולהרגיש יותר את חסרונו. וכל שכן שאם החבר עצמו פותח בנושא כזה, שאין להתחמק אלא לשתפו בטבעיות.
יש חשיבות רבה להיות כתף תומכת ואוזן קשבת לחבר. אולם שיחה כזו לרוב צריכה להיות מבוססת על קשר אישי קודם, וגם כך יתכן שהחבר ירגיש שלא בנוח לפתוח את ליבו בפנינו. אין ללחוץ עליו, ניתן לשאול אותו בעדינות אם יש לו מישהו שהוא יכול לדבר איתו, ולומר לו שאנו חושבים עליו ושאם ירצה אנו כאן בשבילו. גם אם לא יפנה אלינו לעולם, עצם הידיעה הזו נותנת המון.
חשוב מאוד שלא להתיימר להבין, בטח שלא לשפוט או להתערב. אין מתפקידנו לתת לחבר 'עצות טובות' (בין טבעיות ובין רוחניות). לעומת זאת, " שדכנות ", הפגשת הזוג עם אדם או זוג אחר שחווה ניסיון בתחום, יכולה לעזור מאוד. אמנם גם בזה לא כל העיתים שוות, ולא כל האנשים מתאימים. כל אחד מתמודד עם הקושי בדרכו שלו.
כמובן, לא כל סיטואציה מתאימה לפתיחת נושאים רגישים. כמו שכתבנו, החבר רוצה לחיות את חיי השגרה שלו בבריאות ושמחה, וגם אם באופן כללי הוא ישמח לפרוק את קשייו באוזנינו, סביר מאוד שברגע זה הוא לא רוצה לחשוב ולדבר על המורכבויות אלא לשים אותן בצד ולהמשיך כרגיל. כמו"כ ישנן מן הצד השני סיטואציות מורכבות כמו בריתות וכיו"ב, שבהם אכן החבר מרגיש את הקושי אך לא רוצה להעצים אותו, כמו שנסביר להלן. לכן, כשניגשים לחבר יש לנסות לחוש האם זה זמן מתאים, ואם ניגשנו והחבר דחה, לא ללחוץ.
לגבי הערות 'אגביות' שמתערבות ומציפות את התמודדות, מהן הכי צריך להיזהר. אמירה כמו "בקרוב אצלך" יכולה מאוד להכאיב, וכל שכן הערות חסרות טקט שבאות מתוך חוסר מודעות לכאב ולתשוקה לילד.
חשוב להבהיר את היחס לסיטואציות רגישות כמו בריתות וכיו"ב . בזמנים אלו סף הרגש עולה דרגה. החבר המאותגר מצד אחד שמח באמת בשמחת חבריו, ומצד שני הכאב שלו נהיה חד יותר. כיוון שכך, עלינו להיזהר יותר מבדרך כלל שלא לפגוע או להציף את הכאב. יותר מזה, אם ראית חבר בברית או כיו"ב ונראה לך שקשה לו, הנח לו בשלב זה והמנע מכל מגע אתו, כיון שהדבר שהוא הכי חושש ממנו עתה זה להחצין עוד יותר את רגשותיו. ניתן ורצוי לבוא אליו לאחר מכן.
לגבי הצעה לזוג מאותגר להיות 'קוואטר', אמנם ישנם זוגות שישמחו בזה, אך זוגות רבים לא ירצו בזה מהטעמים האמורים לעיל, ולפעמים עצם ההצעה עלולה לפגוע בזוג. אין צורך לומר שאם הציעו והזוג סירב, בשום אופן לא ללחוץ עליו!
וכמובן, הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא להתפלל. מתוך האהבה שלנו לחברינו, המודעות לכאבם והרצון שיהיה להם טוב, נתפלל עליהם שוב ושוב. גם כשהכל טוב אצלנו נזכור את הקושי שלהם, ונבקש מהקב"ה שיסייע בעדם, ובעזרת ה' תקובל תפילתנו ברצון.




^ 1.פרק זה נכתב על ידי זוגות המתמודדים עם אתגרי הפוריות.
^ 2. . ננסה קצת "להיכנס לנעלים" של זוג הנכנס לסבב של טיפולי פוריות:

התהליך כרוך בין השאר בנטילת תרופות וקבלת זריקות בעלות תופעות לוואי שונות, נסיעות מדי כמה ימים (של האישה, ולפעמים של שני בני הזוג) למעקב וטיפול, וניתוח ואשפוז קצר בסוף התהליך. בשלב זה תיתכן אצל האישה "התנפחות" שעלולה להיראות כתחילת הריון, ולא היא. אין צורך להסביר כיצד תתקבל הערה כמו "בשעה טובה" בסיטואציה מעין זו...
בנוסף, הטיפולים כרוכים בהוצאות כספיות, אמנם עד שני ילדים ישנו סבסוד מטעם קופות החולים, וגם לאחר מכן ישנם ארגונים שונים שעוזרים, אולם עדיין זה לא פשוט כלל.

כמובן, בסוף כל מחזור טיפול ישנו מתח גבוה לקראת קבלת התוצאות, ותחושות לא פשוטות כאשר הן אינן טובות.
עוד בנושא מאותגרי פוריות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il