קללה ככלי נשק | הרב משה ליב הכהן הלברשטט | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
בלק

קטגוריה משנית

142

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ"

(במדבר כב, ו).

" ויאסוף סיחון את כל עמו... וילחם בישראל. ויכהו ישראל לפי חרב, ויירש את ארצו"

(במדבר כא, כג-כד).
ויפנו ויעלו דרך הבשן, ויצא עוג מלך הבשן לקראתם, הוא וכל עמו למלחמה אדרעי. ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו ,עד בלתי השאיר לו שריד, ויירשו את ארצו (במדבר כא, לג, לה).
עם ישראל נוחל ניצחונות מזהירים בשדה הקרב, במלחמות מול המעצמות האיזוריות האמורי והבשן, הם כובשים אותם בסערה, והורגים את סיחון מלך האמורי, ואת אחרון הרפאים, עוג מלך הבשן. עם ישראל טועם את טעמו המתוק של הניצחון. בלב עלולה להתגנב התחושה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח,יז), הנה אנחנו, עם של עבדים משוחררים הפכנו לגיבורים, יש לנו צבא חזק, כבשנו שתי מדינות חזקות, אנחנו על מפת העולם, עמים אחרים יחשבו פעמיים לפני שיצאו למלחמה נגדנו.
" ויאמר מואב אל זקני מדין" - והלא מעולם היו שונאים זה את זה, שנאמר (בראשית לו) "המכה את מדין בשדה מואב", שבאו מדין על מואב למלחמה? אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם. משל למה הדבר דומה? לשני כלבים שהיו מריבים זה את זה, בא זאב על אחד מהם. אמר האחד: אם אין אני עוזרו, היום הורג את זה, ולמחר יבא עלי, ולפיכך נתחברו מואב עם מדין. ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין? כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם, אמרו, מנהיגם של אלו במדין נתגדל, נשאל מהם מה מדתו, אמרו להם, אין כחו אלא בפיו, אמרו, אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפיו (במדבר כב, ד, תנחומא, ורש"י).
"ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב... וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי. ויגר מואב מפני העם מאד" (במדבר כב, א-ג).
מעברו השני של הגבול, עומדים המואבים ועוקבים בדאגה אחר השינויים האיזוריים, הם רואים את ההצלחות של עם ישראל במלחמותיהם נגד סיחון מלך האמורי ונגד עוג מלך הבשן, והם חוששים מאוד שהם עלולים להיות הבאים בתור. בלק מלך מואב מכנס ישיבה דחופה עם ראשי הצבא וכל זרועות המודיעין, בכדי לטכס עצה מול האיום ההולך ומתקרב לגבולם, בלק עצמו אסטרולוג דגול, חוזה בכוכבים, ובוחן את מפות האסטרולוגיה, הוא מגלה שבעימות עם ישראל הוא מצליח לפגוע בהם, אבל אינו יודע איך זה יקרה (במדבר רבה כ, ז). הוא מבקש מאנשי המודיעין לבדוק לעומק, מהו סוד עוצמתם של בני ישראל ושל מנהיגם משה, כדי לגבש אסטרטגיה מלחמתית נגד עם ישראל. מתברר שמשה בילה כמה שנים מחייו במדין, המואבים פונים לאויביהם המדינים, ומשלימים עמם כדי להתמודד יחד בכוחות משותפים מול האיום החדש "עם ישראל", הם שואלים אותם, במה כחו של משה? ותשובת המדינים היתה שכחו בפיו. לאחר קריאת דוחות המודיעין, ודיון עם ראשי הצבא, קובע בלק שיציאה למלחמה קונבנציונאלית מול עם ישראל מסוכנת מדי, ויש צורך להלחם במקור הכח שלהם, בכח הפה, בלק מבקש מזקני מואב וזקני מדין להזעיק מיד את הנביא הגדול בלעם מפתור אשר על הנהר, שידוע אף הוא בכחו הגדול בפיו, כדי שיהווה משקל נגד למשה, הוא יקלל את עם ישראל, וכך יוכלו לנצח במלחמה.
אלו וגם אלו טועים טעות מרה, "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דברים ח,יח), ללא ה' אלוקיך לא היו מועילים גיבורי המלחמה הגדולים ביותר, וכלי הנשק המשוכללים ביותר, ועם ישראל היה מובס במלחמה, ועם ה' אלוקיך בכל מקרה היו מנצחים במלחמה. זו היא הסיבה שבני ישראל ניצחו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן. אם ה' מאפשר לפגוע באויבים בנשק התפילה או הקללה, בכח הפה, אזי זה מצליח, ואם ה' לא מאפשר זאת, גם הנביא הגדול המפורסם בכחו האדיר שבפיו, שיודע דעת עליון לכוין את השעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה כדי לקלל בזמן זה, יכשל כישלון חרוץ (במדבר כד, טז. רש"י. סנהדרין קה:). כי "ה' אלוקיך.. הוא הנותן לך כח לעשות חיל", בין אם המלחמה בנשק קונבנציונאלי ובין אם היא בנשק הפה, לשני סוגי כלי הנשק אין כל כח עצמי, כחם תלוי כל כולו רק במה שיתן לו ה' אלוקיך.
" ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך" (במדבר כד, יד), מה לך לעשות, ומה היא העצה, אלוהיהם של אלו שונא זימה הוא, והם מתאוים לכלי פשתן, בוא ואשיאך עצה, עשה להן קלעים והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, וימכרו להן כלי פשתן, עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות, והושיב בהן זונות, זקינה מבחוץ וילדה מבפנים, ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק ,אומרת לו הזקינה, אי אתה מבקש כלי פשתן? זקינה אומרת לו בשוה, וילדה אומרת לו בפחות, שתים ושלש פעמים, ואח"כ אומרת לו, הרי את כבן בית, שב ברור לעצמך, וצרצורי של יין עמוני מונח אצלה, ועדיין לא נאסר יין של נכרים, אמרה לו רצונך שתשתה כוס של יין? כיון ששתה בער בו, אמר לה השמיעי לי, הוציאה יראתה מתוך חיקה, אמרה לו עבוד לזה, אמר לה הלא יהודי אני, אמרה לו ומה איכפת לך, כלום מבקשים ממך אלא פיעור, [והוא אינו יודע שעבודתה בכך], ולא עוד אלא שאיני מנחתך עד שתכפור בתורת משה רבך, שנא' (הושע ט, י) "המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים באהבם", כדאיתא בחלק (סנהדרין קו.) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזימה, שהרי נאמר (במדבר לא, טז) "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (רש"י).
בלעם השונא הגדול של עם ישראל, מאוד רוצה לסייע לבלק מלך מואב להלחם בהם, הוא נחסם פעם אחר פעם מללכת לקלל את ישראל, ובכל זאת ממשיך ומתאמץ להגיע אל היעד כדי לבצע את זממו. "ויפתח ה' את פי האתון" (במדבר כב, כח), הקדוש ברוך הוא מעביר לבלעם מסר שאינו משתמע לשתי פנים, כל כח הפה תלוי ברצונו של ה' ואין לו כל כח עצמי, אם ה' מחליט אז גם אתון תפתח את פיה ותדבר. שנאתו של בלעם מעבירה אותו על דעתו, הוא מבין אך לא מוותר, הוא מבין את מגבלות כחו אבל ממשיך בדרכו תוך שהוא מתכנן את צעדיו הבאים, בלעם מגיע אל ההר שממנו רואים את קצה עם ישראל, הוא עומד ומברך את ישראל, "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל", כי ראויים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים, "כעת יאמר ליעקב", עוד עתיד להיות עת כעת הזאת, אשר תגלה חיבתן לעין כל, שהן יושבין לפניו, ולומדים תורה מפיו, ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת. "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", כשהן עומדין משינתם שחרית, הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות, ללבוש טלית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין (במדבר כג, כג-כד, וברש"י). בלעם עומד ומסביר שכח הפה שלו מוגבל בגלל המצוות שעם ישראל עושים, וזו הסיבה שה' מונע ממנו לפגוע בהם. וכך לפני שהוא עוזב במפח נפש שלו ושל בלק, הוא מטיל את הפצצה.... הוא לוחש על אוזנו של בלק, אם אתה רוצה לפגוע בעם ישראל, יש רק דרך אחת לעשות זאת, והיא להחטיא אותם, רק כך יש אפשרות שה' יסיר מהם את שכבת ההגנה, ואז הם יפגעו. וכך אכן אירע, בלק שלח את בתו בראש משלחת של בנות מואב על מנת להחטיא את בני ישראל, הם יצרו מארב מתוכנן של שוק תמים בו זקנות מוכרות כלי פשתן החביבים על עם ישראל במחיר יקר, והצעירות מוכרות את אותם כלים בזול, לאחר שסיכמו על המחיר הזול, הציעו להם הצעירות להכנס לתוך האוהל שם ירגישו כבני בית ויוכלו לבחור את כלי הפשתן המשובחים ביותר, הן הציעו להם לשתות כוס יין ומשם היתה הדרך קצרה להחטיאם בזנות ועבודה זרה. שכבת ההגנה על עם ישראל הוסרה, ובעקבות זאת פרצה מגיפה גדולה, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן נזכר בהלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו, פנחס הבין, שהדרך היחידה להשיב את שכבת ההגנה הרוחנית על עם ישראל ולהפסיק את המגיפה, היא על ידי מעשה קנאות שיפסיק מיד את חילול השם, וכך אכן פסקה המגיפה.
עם ישראל למד כאן בדרך הקשה לקח לדורות, "אין ערוד ממית אלא החטא ממית" (ברכות לג.), נשק קונבנציונאלי, ביולוגי, גרעיני, או נשק הקללה, לאף אחד מהם אין כח עצמי, אף אחד מהם אינו יכול לחדור את שכבת ההגנה הרוחנית, אבל משעה שזו הוסרה, אין כבר צורך בשום כלי נשק, אז כבר פורצת המגיפה מאליה, והדרך להפסיק את המגיפה, ולהשיב את שכבת ההגנה הרוחנית, היא על ידי קידוש שם שמים.

בלק

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

מייסד וראש תוכנית "יורו" להכשרת רבנים ומנהיגים לקהילות בארץ ובתפוצות

וארא
חינוך למנהיגות
א' שבט תשפ"א
אחרי מות
שעיר לעזאזל
איר תשפ
ראה
עקירת עבודה זרה
אב תשפ
תרומה
התחשבות ורגישות
ו' אדר תשפ"א

בלק

31 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת בלק - חלק ב'
הרב חיים כץ | י"ב תמוז תשפ"ד
2 דק'
בלק
'כרע שכב כארי' - פרשת 'בלק'
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
39 דק'
בלק
פרשת בלק – מה הלביא עושה
הרב יצחק חי זאגא | י"ג תמוז תשפ"ה
44 דק'
בלק
נבואת בלעם ביחס לנבואת משה
הרב חיים כץ | טו' תמוז התשס"ו

בלק

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב אורי שרקי
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב יהושע שפירא
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו