ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
הגמרא אומרת שיש דרכים שונות של תשובה, ואם כי "בזבח ומנחה אינו מתכפר" - מתכפר בתורה וגמילות חסדים 1 , וכן בספרים הקדושים מובאות דרכי תשובה מיוחדות לכל עבירה ועבירה. אולם מעבר לדרך העבודה המיוחדת לכל אחד ואחד קיימת דרך אחת הנתונה לכל, והיא לימוד עניין התשובה כתורה. התורה היא תכלית העולם, ומכיוון שהאדם עוסק בתכלית העולם והאדם, הרי זה עצמו שביל ישר.
זהו חידושו הגדול של הרמב"ם בהלכות תשובה. לכן הכניס הרמב"ם את הלכות התשובה, הכוללות גם את העיסוק בבחירה, בשכר ובעונש, ובעולם הבא, להלכותיו. אמנם בחלקן הראשון של הלכות התשובה עוסק הרמב"ם בפרטי מצוות התשובה, אך בחלקן השני דן הרמב"ם בעיקרי האמונה כמשיח, כוח הבחירה והעולם הבא, וזאת מכיוון שהוא רואה בהם חלק של תורה.
בניגוד לשולחן ערוך שהביא רק את ההלכות המעשיות בזמנו, הרי הרמב"ם מבקש בחיבורו זה להקיף את כל התורה כולה, וכפי שכתב בהקדמתו ל"משנה תורה":
"לפיכך קראתי שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" וכו',
ומכיוון שהוא רואה בעיקרי אמונה אלו חלק של תורה, לכן הוא הכניסם להלכותיו.
לדעת הרמב"ם, שכר ועונש הוא מקצוע גדול של תורה, שכן עליו סובבת כל התורה, וכן הוא בשאר עיקרי האמונה, ומכיוון שכן הוא מכניס זאת למסגרת של תורה, ושל הלכות של תורה. הרמב"ם הופך את עיקרי האמונה לתורה, ולהלכות ממש, ומעתה הרי הם חלק של תורה.
ומקורו של הרמב"ם הוא בדברי משה רבנו בפרשתנו: "הודיעני נא את דרכך" וגו' 2 . לאחר שסלח הקב"ה לבני ישראל על עוון העגל, ביקש ממנו משה רבנו: "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך, ואדעך למען אמצא חן בעיניך" וגו', והוסיף: "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", ובעקבות כך הודיעו הקב"ה את שלוש עשרה מידותיו. ולכאורה אין זה מובן מדוע ביקש זאת משה רבנו דווקא כאן? אלא הסבר הדבר הוא, שלאחר חטא העגל התגלתה תורה חדשה, שלא הייתה ידועה עד אז, והיא תורת התשובה, ומכיוון שמשה רבנו ראה זאת כחלק מן התורה, לכן הוא ביקש מהקב"ה להודיעו את מידותיו, ואכן הקב"ה לימד אותו את שלוש עשרה מידותיו כתורה.
שלוש עשרה המידות הן מידות של תורה, וכך יש ללמוד אותן. וכן הוא גם לגבי דרכי התשובה. גם דרכי התשובה הן חלק מתורה, וכך יש ללמוד אותן, לא כסגולות. יש ספרי מוסר הנועדים לעורר ולהלהיב את האדם לתשובה, אולם ההלכות המופיעות ברמב"ם אינן התעוררות גרידא, אלא הרי הן הלכות ככל הלכותיה של תורה, ומכיוון שדרכי התשובה מובאות בהלכות אלו, הרי גם הן חלק מן התורה, וכך יש ללמדן ולקיימן.
יהי רצון שבעקבות לימודן וקיומן של הלכות אלו כתורה, נזכה ונראה בגאולה השלמה, וכפסקו של הרמב"ם 3 :
"כל הנביאים כולן צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים' וגו' 'ושבת עד ה' אלקיך ושב ה' אלוקיך' וגו".
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.

אנחנו קודש למענך

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות שטיפת כלים בשבת

האם מותר לפנות למקובלים?

בריאת העולם בפרשת לך לך

כאב הגלות ותקוות הגאולה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















