ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
בזמן טיול הולכים כמובן ממקום למקום, ומדי פעם רוצים לאכול – תוך כדי ההליכה או כשעושים הפסקה. האם מותר להתחיל לאכול במקום אחד ולהמשיך במקום אחר? מתי מברכים על שתייה – האם מספיק לברך פעם אחת בהתחלה או שצריך לברך ברכה חדשה על כל שתייה ושתייה? ומה לגבי ברכה אחרונה?
תשובה
שינוי מקום במהלך האכילה
הגמרא (פסחים קא)דנה באדם שהתחיל לאכול במקום אחד, ובאמצע הסעודה שינה את מקומו ועבר למקום אחר. הגמרא קובעת ש"שינוי מקום – צריך לברך", דהיינו מי שמשנה את מקומו
באמצע האכילה צריך לברך שוב על המאכל. ניתן להציע שני הסברים עקרוניים לדין זה: 1 .היציאה למקום חדש גורמת להיסח דעת, ולכן היא מצריכה ברכה נוספת. 2 .חז"ל קבעו שברכה חלה רק על הסעודה הנוכחית. ברגע שאדם משנה את מקומו ועוקר את הסעודה, ושוב לא ניתן לייחס את הברכה לאכילה וממילא צריך לברך פעם נוספת. מסוגיית הגמרא והראשונים עולה שלשאלה זו יש שתי נפקא מינות עיקריות:
1 .על אילו מאכלים צריך לברך פעם נוספת: אם המחייב בברכה נוספת הוא עקירת הסעודה (טעם ב‘) לכאורה החובה לברך ברכה נוספת קיימת בכל סוגי המאכלים )וזו דעת רב ששת בגמרא שם, וכך פוסקים הרמב"ם (ברכות פ"ד ה"ג) ועוד ראשונים. אך אם המחייב בברכה נוספת הוא היסח הדעת (טעם א‘) ניתן לטעון שאדם מסיח את דעתו רק ממאכלים ’פשוטים‘, ולא מלחם או מזונות, וממילא על דברים כאלו אין צריכים לברך שוב ברכה ראשונה )וזו דעת רב חסדא בגמרא שם, וכך פוסקים הרא"ש (פסחים פ"י ס"ו)ועוד ראשונים. 2 .האם צריך לברך ברכה אחרונה על הסעודה שהסתיימה: אם המחייב בברכה נוספת הוא עקירת
הסעודה טעם ב‘( מסתבר ששינוי המקום מסיים את הסעודה הראשונה ולכן צריך לברך תחילה ברכה אחרונה על הסעודה הראשונה, ואז לברך ברכה ראשונה על הסעודה החדשה )וכן דעת הרמב"ם (שם)ועוד. אך אם המחייב הוא היסח הדעת טעם א‘(, מסתבר שצריך לברך רק ברכה ראשונה, כי היסח הדעת לא מחייב ברכה אחרונה )וכן דעת הרא"ש (שם)ועוד.להלכה פוסק הרמ"א (או"ח קע"ח, א-ב)כדעת הרא"ש, ששינוי מקום מחייב רק ברכה ראשונה, ורק במאכלים שאינם לחם או מזונות. ואמנם השולחן ערוך פוסק אחרת, אולם למעשה רוב הספרדים נוהגים אף הם כפסיקת הרמ"א, מסיבות שונות )בן איש חי, בהעלותך, (ב; כף החיים, ס"ק יד; ילקוט יוסף קע"ח, א )פרט לבעיה של חיוב ברכה נוספת, שינוי מקום בסעודה עלול לגרום לשכוח לברך ברכה אחרונה,ולכן לכתחילה יש להימנע מכך (רמ"א שם). אך בעיה זו ניתן לפתור בכמה דרכים: א. אם יוצא על מנת לחזור תוך כמה דקות אין חשש שישכח )משנ"ב ס"ק לד(. ב. אם מלכתחילה מתכוון לשנות את מקומו במהלך האכילה יכול לשנות (משנ"ב ס"ק יא). ג. אם לוקח איתו את האוכל אין חשש שישכח לברך כף החיים ס"ק א).
לסיכום
מי שאוכל לחם או מזונות )יותר מכזית(, לכתחילה לא ישנה את מקומו כדי שלא ישכח לברך אלא אם יוצא לכמה דקות, או שהתכוון מלכתחילה לשנות את מקומו, או שלוקח איתו
אוכל. ואם שינה את מקומו אינו חוזר ומברך. מי שאוכל מאכלים שמברכים עליהם "בורא נפשות" לא ישנה את מקומו, ואם שינה את מקומו צריך לחזור ולברך עליהם ברכה ראשונה במקום החדש. אז מה עושים בטיול? לאור האמור יוצא לכאורה שמי שהולך לטייל ורוצה לשתות מים במקומות שונים במהלך הטיול,צריך בכל פעם לברך ברכה ראשונה לפני השתייה וברכה אחרונה לאחריה. אך עדיין יש מקום לעיין בדבר לאור השאלה – מה נחשב שינוי מקום? כל זמן שאדם אוכל תחת אותה קורת גג, הרי שגם אם ישנה את מקומו הוא נחשב כמי שנמצא באותו מקום ואינו מברך פעם נוספת. אך מה הדין כאשר אדם אוכל בשטח? הירושלמי (ברכות פ"ו ה"ח)אומר שבשטח פתוח, כל שינוי מקום של יותר מארבע אמות כ2 מטרים נחשב שינוי מקום המחייב לברך פעם נוספת, וכך נפסק בשולחן ערוך )קע"ח, ב(. אך כל זה בתנאי שכבר לא רואה את מקומו הראשון, אבל אם רואה את מקום אכילתו הראשון אינו צריך לברך גם אם המרחק גדול (משנ"ב שם ס"ק מב; קפ"ד, ס"ק ב).פרט לכך, כל דין שינוי מקום קיים כאשר היה מקום שבו נקבעה האכילה הראשונה, ואחר כך
התרחש שינוי מקום. אך כאשר מלכתחילה לא הייתה שום קביעת מקום, אלא האדם אכל תוך כדי הליכה ממקום למקום, הרי שלא צריך לברך פעם נוספת על האכילה, שהרי כלל אין כאן "שינוי מקום" (שולחן ערוך שם, ד; משנ"ב ס"ק מב) לכן, מי שרוצה לאכול ולשתות במהלך הטיול, יברך על האכילה הראשונה ויתכוון שברכה זו תחול על כל מה שיאכל וישתה במשך הטיול, וכיוון שמתחילה אינו קובע את מקומו למקום מסוים, אינו צריך לברך פעם נוספת על האכילה והשתייה במהלך הטיול. אולם, ראוי לנהוג כך רק כאשר שותה לעיתים קרובות. כאשר ישנו חשש שתעבור חצי שעה בין השתיות, עדיף לברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל שתייה ושתייה, כיוון שנראה שהברכה הקודמת כבר לא תחול. מי שרק שותה במהלך ההליכה, ועושה עצירה מסודרת במהלך הטיול לארוחה, יברך על האכילה במקום שעצר ברכה ראשונה ואחרונה, ואם לאחר שהמשיך בדרכו הוא רוצה פעם נוספת לאכול או לשתות – יברך על אכילה ושתייה אלו.
ברכה אחרונה
עד כה עסקנו בברכה הראשונה שלפני האכילה או השתייה. את הברכה האחרונה יש לברך לאחר הפעם האחרונה שאכל או שתה, אך יש לשים לב שהוא אכן התחייב בברכה אחרונה. כדי להתחייב בברכה אחרונה צריכים להצטרף שני גורמים: הכמות, ומשך זמן אכילת הכמות. לגבי אכילה, צריך לאכול כזית 28 סמ"ק, גודל של קופסת גפרורים בתוך פרק זמן של "כדי אכילת פרס", דהיינו 4 דקות לעניין זה, אף שלעניין יום הכיפורים מחמירים יותר. לגבי שתייה, כדי להתחייב בברכה אחרונה צריך לשתות ברציפות שיעור רביעית 86 סמ"ק.
סיכום
מי שרוצה לאכול ולשתות במהלך הטיול במרווחים של פחות מחצי שעה בין שתייה לשתייה, יברך על האכילה הראשונה ויתכוון שברכה זו תחול על כל מה שיאכל וישתה במשך הטיול, ולאחר השתיה האחרונה יברך ברכה אחרונה ואם רוצה לברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה – יכול לנהוג כך. אם מתכוון לשתות במרווחים של יותר מחצי שעה, יברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה. אם בירך פעם אחת בתחילת הטיול, כי חשב שישתה לעיתים קרובות, ובפועל עברה יותר מחצי שעה בין אכילה ושתייה לאכילה ושתייה, לא יברך פעם נוספת על האכילה או השתייה. טעם הדבר: ברכה אחרונה תלויה בשיעור עיכול, וממילא כנראה שהברכה האחרונה שיברך לא תועיל לאכילה הראשונה (אך כמובן שצריך לברך ברכה אחרונה על האכילה השנייה). ברכה ראשונה תלויה בהיסח דעת, וכיוון שהתכוון להמשיך לאכול או לשתות, אזי אפילו אם חלפו כמה שעות יכול לאכול או לשתות על סמך אותה ברכה. לכן לא יברך שוב ברכה ראשונה ובסוף יברך ברכה אחת אחרונה. אמנם אם אכל מזונות באכילה זו, ובהמשך הטיול הוא מתכוון לאכול חטיף מזונות, יכול עקרונית לסמוך על הברכה שבירך בעצירה אך טוב יותר שיברך ברכה אחרונה בסיום העצירה, כדי שלא ישכח לברך, ואם אחר כך ירצה לאכול חטיף מזונות יברך עליו בנפרד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
