בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • טיולים וטרמפים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן רחל

undefined
5 דק' קריאה
שאלה
בזמן טיול הולכים כמובן ממקום למקום, ומדי פעם רוצים לאכול – תוך כדי ההליכה או כשעושים הפסקה. האם מותר להתחיל לאכול במקום אחד ולהמשיך במקום אחר? מתי מברכים על שתייה – האם מספיק לברך פעם אחת בהתחלה או שצריך לברך ברכה חדשה על כל שתייה ושתייה? ומה לגבי ברכה אחרונה?

תשובה
שינוי מקום במהלך האכילה
הגמרא (פסחים קא)דנה באדם שהתחיל לאכול במקום אחד, ובאמצע הסעודה שינה את מקומו ועבר למקום אחר. הגמרא קובעת ש"שינוי מקום – צריך לברך", דהיינו מי שמשנה את מקומו
באמצע האכילה צריך לברך שוב על המאכל. ניתן להציע שני הסברים עקרוניים לדין זה: 1 .היציאה למקום חדש גורמת להיסח דעת, ולכן היא מצריכה ברכה נוספת. 2 .חז"ל קבעו שברכה חלה רק על הסעודה הנוכחית. ברגע שאדם משנה את מקומו ועוקר את הסעודה, ושוב לא ניתן לייחס את הברכה לאכילה וממילא צריך לברך פעם נוספת. מסוגיית הגמרא והראשונים עולה שלשאלה זו יש שתי נפקא מינות עיקריות:
1 .על אילו מאכלים צריך לברך פעם נוספת: אם המחייב בברכה נוספת הוא עקירת הסעודה (טעם ב‘) לכאורה החובה לברך ברכה נוספת קיימת בכל סוגי המאכלים )וזו דעת רב ששת בגמרא שם, וכך פוסקים הרמב"ם (ברכות פ"ד ה"ג) ועוד ראשונים. אך אם המחייב בברכה נוספת הוא היסח הדעת (טעם א‘) ניתן לטעון שאדם מסיח את דעתו רק ממאכלים ’פשוטים‘, ולא מלחם או מזונות, וממילא על דברים כאלו אין צריכים לברך שוב ברכה ראשונה )וזו דעת רב חסדא בגמרא שם, וכך פוסקים הרא"ש (פסחים פ"י ס"ו)ועוד ראשונים. 2 .האם צריך לברך ברכה אחרונה על הסעודה שהסתיימה: אם המחייב בברכה נוספת הוא עקירת
הסעודה טעם ב‘( מסתבר ששינוי המקום מסיים את הסעודה הראשונה ולכן צריך לברך תחילה ברכה אחרונה על הסעודה הראשונה, ואז לברך ברכה ראשונה על הסעודה החדשה )וכן דעת הרמב"ם (שם)ועוד. אך אם המחייב הוא היסח הדעת טעם א‘(, מסתבר שצריך לברך רק ברכה ראשונה, כי היסח הדעת לא מחייב ברכה אחרונה )וכן דעת הרא"ש (שם)ועוד.להלכה פוסק הרמ"א (או"ח קע"ח, א-ב)כדעת הרא"ש, ששינוי מקום מחייב רק ברכה ראשונה, ורק במאכלים שאינם לחם או מזונות. ואמנם השולחן ערוך פוסק אחרת, אולם למעשה רוב הספרדים נוהגים אף הם כפסיקת הרמ"א, מסיבות שונות )בן איש חי, בהעלותך, (ב; כף החיים, ס"ק יד; ילקוט יוסף קע"ח, א )פרט לבעיה של חיוב ברכה נוספת, שינוי מקום בסעודה עלול לגרום לשכוח לברך ברכה אחרונה,ולכן לכתחילה יש להימנע מכך (רמ"א שם). אך בעיה זו ניתן לפתור בכמה דרכים: א. אם יוצא על מנת לחזור תוך כמה דקות אין חשש שישכח )משנ"ב ס"ק לד(. ב. אם מלכתחילה מתכוון לשנות את מקומו במהלך האכילה יכול לשנות (משנ"ב ס"ק יא). ג. אם לוקח איתו את האוכל אין חשש שישכח לברך כף החיים ס"ק א).

לסיכום
מי שאוכל לחם או מזונות )יותר מכזית(, לכתחילה לא ישנה את מקומו כדי שלא ישכח לברך אלא אם יוצא לכמה דקות, או שהתכוון מלכתחילה לשנות את מקומו, או שלוקח איתו
אוכל. ואם שינה את מקומו אינו חוזר ומברך. מי שאוכל מאכלים שמברכים עליהם "בורא נפשות" לא ישנה את מקומו, ואם שינה את מקומו צריך לחזור ולברך עליהם ברכה ראשונה במקום החדש. אז מה עושים בטיול? לאור האמור יוצא לכאורה שמי שהולך לטייל ורוצה לשתות מים במקומות שונים במהלך הטיול,צריך בכל פעם לברך ברכה ראשונה לפני השתייה וברכה אחרונה לאחריה. אך עדיין יש מקום לעיין בדבר לאור השאלה – מה נחשב שינוי מקום? כל זמן שאדם אוכל תחת אותה קורת גג, הרי שגם אם ישנה את מקומו הוא נחשב כמי שנמצא באותו מקום ואינו מברך פעם נוספת. אך מה הדין כאשר אדם אוכל בשטח? הירושלמי (ברכות פ"ו ה"ח)אומר שבשטח פתוח, כל שינוי מקום של יותר מארבע אמות כ2 מטרים נחשב שינוי מקום המחייב לברך פעם נוספת, וכך נפסק בשולחן ערוך )קע"ח, ב(. אך כל זה בתנאי שכבר לא רואה את מקומו הראשון, אבל אם רואה את מקום אכילתו הראשון אינו צריך לברך גם אם המרחק גדול (משנ"ב שם ס"ק מב; קפ"ד, ס"ק ב).פרט לכך, כל דין שינוי מקום קיים כאשר היה מקום שבו נקבעה האכילה הראשונה, ואחר כך
התרחש שינוי מקום. אך כאשר מלכתחילה לא הייתה שום קביעת מקום, אלא האדם אכל תוך כדי הליכה ממקום למקום, הרי שלא צריך לברך פעם נוספת על האכילה, שהרי כלל אין כאן "שינוי מקום" (שולחן ערוך שם, ד; משנ"ב ס"ק מב) לכן, מי שרוצה לאכול ולשתות במהלך הטיול, יברך על האכילה הראשונה ויתכוון שברכה זו תחול על כל מה שיאכל וישתה במשך הטיול, וכיוון שמתחילה אינו קובע את מקומו למקום מסוים, אינו צריך לברך פעם נוספת על האכילה והשתייה במהלך הטיול. אולם, ראוי לנהוג כך רק כאשר שותה לעיתים קרובות. כאשר ישנו חשש שתעבור חצי שעה בין השתיות, עדיף לברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל שתייה ושתייה, כיוון שנראה שהברכה הקודמת כבר לא תחול. מי שרק שותה במהלך ההליכה, ועושה עצירה מסודרת במהלך הטיול לארוחה, יברך על האכילה במקום שעצר ברכה ראשונה ואחרונה, ואם לאחר שהמשיך בדרכו הוא רוצה פעם נוספת לאכול או לשתות – יברך על אכילה ושתייה אלו.

ברכה אחרונה
עד כה עסקנו בברכה הראשונה שלפני האכילה או השתייה. את הברכה האחרונה יש לברך לאחר הפעם האחרונה שאכל או שתה, אך יש לשים לב שהוא אכן התחייב בברכה אחרונה. כדי להתחייב בברכה אחרונה צריכים להצטרף שני גורמים: הכמות, ומשך זמן אכילת הכמות. לגבי אכילה, צריך לאכול כזית 28 סמ"ק, גודל של קופסת גפרורים בתוך פרק זמן של "כדי אכילת פרס", דהיינו 4 דקות לעניין זה, אף שלעניין יום הכיפורים מחמירים יותר. לגבי שתייה, כדי להתחייב בברכה אחרונה צריך לשתות ברציפות שיעור רביעית 86 סמ"ק.

סיכום
מי שרוצה לאכול ולשתות במהלך הטיול במרווחים של פחות מחצי שעה בין שתייה לשתייה, יברך על האכילה הראשונה ויתכוון שברכה זו תחול על כל מה שיאכל וישתה במשך הטיול, ולאחר השתיה האחרונה יברך ברכה אחרונה ואם רוצה לברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה – יכול לנהוג כך. אם מתכוון לשתות במרווחים של יותר מחצי שעה, יברך ברכה ראשונה ואחרונה על כל אכילה ושתייה. אם בירך פעם אחת בתחילת הטיול, כי חשב שישתה לעיתים קרובות, ובפועל עברה יותר מחצי שעה בין אכילה ושתייה לאכילה ושתייה, לא יברך פעם נוספת על האכילה או השתייה. טעם הדבר: ברכה אחרונה תלויה בשיעור עיכול, וממילא כנראה שהברכה האחרונה שיברך לא תועיל לאכילה הראשונה (אך כמובן שצריך לברך ברכה אחרונה על האכילה השנייה). ברכה ראשונה תלויה בהיסח דעת, וכיוון שהתכוון להמשיך לאכול או לשתות, אזי אפילו אם חלפו כמה שעות יכול לאכול או לשתות על סמך אותה ברכה. לכן לא יברך שוב ברכה ראשונה ובסוף יברך ברכה אחת אחרונה. אמנם אם אכל מזונות באכילה זו, ובהמשך הטיול הוא מתכוון לאכול חטיף מזונות, יכול עקרונית לסמוך על הברכה שבירך בעצירה אך טוב יותר שיברך ברכה אחרונה בסיום העצירה, כדי שלא ישכח לברך, ואם אחר כך ירצה לאכול חטיף מזונות יברך עליו בנפרד.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il