שיעור 25 – ח"א, פרקים יח-כ

"וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא"

למדנו על המונחים "נגיעה", "קריבה", "נגישה", "רם", "נישא" ו"מלא", ובכולם הראה הרמב"ם שמלבד משמעותם הפיזית הם הושאלו גם למרחבים רוחניים של ההשגה, של מעלות הגדולה, הגבורה והממשלה, ושל תיאור שלימות המעלה. בכלל הדברים פגשנו בסתירה מהסוג החמישית מסיבות הסתירות שבהקדמה ונתבאר לנו ברמז משמעות דברי ישעיהו באומרו: "וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל".בהקשר זה לימד הרמב"ם את מושגי היסוד "חומר" ו"צורה" יחד עם תכונת "ההעדר הדבק לחומר תמיד" שהם שלושת ראשיות החומר השפל שתחת גלגל הירח. לסיום הרחבנו מדוע הביא הרמב"ם את פרקנו כאן וכיצד הבנת הראשיות של מעשה בראשית מובילה להשגת ה' כראשית המציאות כולה, ו"להתייצב על הצור" במשמעות שפורשה בזה בשני הפרקים הקודמים. וביארנו את שיטת הרמב"ם במהות חכמת "מעשה בראשית" גם לאחר השגת הר"ן עליה.