בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תשא
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

undefined
3 דק' קריאה
אחת הקושיות המטרידות כל לומד בפרשיות האחרונות היא מדוע הכעס הגדול על עשיית העגל ולעומת זאת המעלה הגדולה של הכרובים. למעמיקים קשה עוד יותר, שהרי הכרובים והעגל מופיעים יחד במעשה המרכבה המופיע בספר יחזקאל:
"וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל:... וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם:... וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן " (א' ז-י); "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר" (י' יד)

התשובה היחידה והפשוטה היא שעל הכרובים ציוה הבורא ואת העגל לא התיר. על רקע זה צריך להבין את החומרה הגדולה שבאיסור הקרבת קרבנות מחוץ למקדש בזמן איסור הבמות.

השנה, פרשת כי תשא היא גם פרשת פרה ולכן ההפטרה שתיקרא לקוחה מספר יחזקאל ועוסקת בטהרתם של ישראל כחלק מתהליך הגאולה. ההפטרה הרגילה של כי תשא עוסקת במעמד בהר הכרמל, בו אליהו מנסה להלחם בנביאי הבעל, עובדי העבודה זרה. תוך כדי מלחמתו עובר אליהו לכאורה על האיסור להקריב בבמה בזמן שבית המקדש קיים והוא לכולי עלמא זמן איסור הקרבה בבמות. המדרש דן בשאלה זו על הפסוק:
"וַיֹּאמֶר לוֹ אלוקים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ..." (בראשית ל"ה יא).

ואלו דבריו:
"ר' יודן ור' אייבו בשם ר' יוחנן עתידין בניך ליעשות גוי בקהל עמים, מה קהל עמים מקריבין איסור במה אף בניך מקריבין איסור במה, אבינא בר שילה משמיה דר' יוחנן מייתי לה מהכא ויקח אליהו שתים עשרה אבנים..." (בראשית רבה פרשה פב ד"ה (יא) ויאמר לו ).

ננסה לעיין במעשיו של אליהו ומתוך כך להבין את פשרם גם בהקשר זה. הכתוב מתאר את מעשיו של אליהו בדרך זו:
"וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְקֹוָק וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ:וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים: ... וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְקֹוָק אלוקי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אלוקים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ ובדבריך וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: עֲנֵנִי יְקֹוָק עֲנֵנִי ... וַתִּפֹּל אֵשׁ יְקֹוָק וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה" (מלכים א י"ח לב-לח).

אליהו בונה מזבח בתוך שטח מסומן שגודלו "כְּבֵית סָאתַיִם". בית סאה הוא שדה שמידותיו הן חמישים אמה על חמישים אמה. אם כן, ניתן לומר כי אליהו באמצעות התעלה בידד אזור ששטחו בדיוק כשטחה של חצר המשכן שאורכה היה מאה אמה ורוחבה חמישים (שמות ל"ח י-יב). בעל "משך חכמה" (ויקרא י"ז ז) מעיר שאליהו לא שחט ולא זרק את הדם פעולות שנעשות דווקא במשכן. כמו כן, מעיר הוא שאליהו גם לא הקריב את הקרבן שהרי לא הוא הדליק את האש אלא היא ירדה מן השמים. אנו נוסיף כי אליהו חיכה עד "עֲלוֹת הַמִּנְחָה". בעל ה"מצודת דוד" במקום מסביר שהכוונה לזמן הקרבת תמיד של בין הערביים. מה פשר העניין? יתכן ואליהו רצה להראות לכל כי בניית המזבח לכאורה כנגד ההלכה, האוסרת להקריב מחוץ למקדש איננה מכוונת להקמת מקום אלטרנטיבי, אלא היא העתקה חד פעמית "בהוראת שעה" של המקדש - המשכן להר הכרמל ואיננה באה להחליף את המקום. לכן רק כאשר הסתיימה העבודה באותו היום במקדש, לאחר הקרבת קרבן התמיד של בין ערביים, עברה האש בציווי ובמעשה אלוקי להר הכרמל כדי להוכיח לכל כי "יְקֹוָק הוּא הָאלוקים". אולי זו גם כוונת הירושלמי וז"ל:
"כתיב ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלוקי אברהם יצחק וישראל היום יוודע וגו' ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות?! אמר רבי שמליי דיבירא אמר ליה ובדברך עשיתי ובדיבורך עשיתי עניני יי' עניני" (מסכת תענית פרק ב דף סה טור ד ה"ח).

אם כך, גם עשיית הכרובים בזמן משה וגם מעשיו של אליהו בהר הכרמל היוו קיום רצון ד' מה שאין כן מעשיהם של עושי העגל.

הבה נתפלל כי נזכה שוב להופעתו של אליהו מבשר הגאולה ובנין המקדש.

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג יעקב אריאל
    הרה"ג יעקב אריאל
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרב חגי לונדין
    הרב חגי לונדין
  • הרב נחשון רבינשטיין
    הרב נחשון רבינשטיין
  • הרב דב בערל וויין
    הרב דב בערל וויין
  • הרב בני אלון
    הרב בני אלון
  • הרה"ג חיים שטיינר
    הרה"ג חיים שטיינר
  • הרב חנן פורת ז"ל
    הרב חנן פורת ז"ל
  • הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
    הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
    undefined
    4 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
    undefined
    2 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    כשמכים את ראש הנחש - בא אור גדול

    כשמכים את ראש הנחש - בא אור גדול.

    הרב שמואל אליהו | י"ז סיוון תשפ"ה
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    ספר תהילים

    תהלים לשעת צרה

    שלושה פרקי תהלים המסוגלים לשעת צרה ע"פ הוראת הרבנות הראשית לישראל ולשכת רב הכותל המערבי

    רבנים שונים
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    נדרים ושבועות

    כיצד ניתן להתיר נדר?

    הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה
    undefined
    פרשת שבוע

    עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ

    הרב יוסף כרמל | סיון תשע"א
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    שאר תפילות היום

    זמני תפילת ערבית

    תחילת זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים, מחלוקות הראשונים ומה שתיקנו חז"ל; המחלוקת בעניין תחילת זמן תפילה וכמו מי ראוי לנהוג; כיצד ניתן להקל כדי לא לפזר את המניין; עד איזו שעה ניתן להתפלל ערבית לפי גזירות חז"ל ומתי ניתן להקל?

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il