ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך כי תבוא

הבאת ביכורים בלי חשבונות

לחץ להקדשת שיעור זה
"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" (דברים כו, ג)

רש"י : "אשר יהיה בימים ההם" - אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא.
רמב"ן : "וטעם אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" - אל הכהן אשר יהיה שם בימים ההם כי הם נתונים לאנשי משמר ככל הקרבנות לא שיוליך עמו כהן מעירו להקריב בכוריו. ורש"י כתב אין לך אלא כהן שיהיה בימיך כמות שהוא. ולא הבינותי זה, כי בענין הזקן ראוי לומר "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (לעיל יז ט) אע"פ שאינו גדול וחכם כשופטים הראשונים אשר היו לפנינו מן העולם צריך לשמוע לו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, אבל בהקרבת הבכורים למי יביאם אם לא לכהן אשר יהיה בימיו, וכן ראיתי בספרי (תבוא ג) וכו' ע"ש.
הרא"ם : מצטט את דברי רש"י ואת תמיהת הרמב"ן על רש"י ומתרץ בזה"ל; ואני שמעתי ולא אבין, כי מה הפרש יש, בין השופט בדינין, ובין הכהן בהקרבת הבכורים, [כי] כמו שיש לו למי שמביא דינו לפני השופט, לומר: אחר שאין השופט הזה גדול וחכם, כשופטים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם, איני רוצה להביא דיני לפניו, וכל שכן לפני השופטים האחרים, אשר הם למטה ממנו. ואין לטעון: אבל למי יביאם, אלא לשופט שבימיו. ככה יש למי שמביא בכוריו לפני הכהן, לומר: אחר שאין הכהן הזה צדיק וחסיד, כמו הכהנים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם, איני רוצה להביא בכורי לפניו, שאינו אלא כדי להדרו, או כדי לקבל ברכתו, וכל שכן לשאר כהנים שהם למטה ממנו. ואין לטעון: אבל למי יביאם, אלא לכהן שבימיו.
הכלי יקר : מתרץ אף הוא את דברי רש"י; ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. לפי שארז"ל (כתובות קה, ב) וכי אלישע אוכל ביכורים היה אלא ללמדך שכל המביא דורון לת"ח כאילו מקריב ביכורים, ומדתלה דורון של ת"ח בבכורים סד"א שלא יתנו הביכורים כ"א לכהן ת"ח שיהיה באותו משמר ואם אין בו ת"ח סד"א שימתין עד שיבא משמר של איזו כהן ת"ח, ת"ל אשר יהיה בימים ההם. ובזה נסתלקו דברי הרמב"ן שכתב ולא הבינותי זה כו'.
ספורנו : "אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" - אע''פ שלא יהיה גדול בחכמה לא תחדל מלדבר עמו בכבוד באמרך ה' אלהיך אע''פ שזה לא יאמר זולתי לאנשי השם כמו למלכים ולנביאים מכל מקום בהיותך מביא אליו את הבכורים כמביא דורון לאל יתעלה שהוא בעל הקרקע ראוי שתדבר עמו בזה דרך כבוד:
והנה לכשנתבונן בדברים נראה, שמפרשי התורה נחלקו רק בדבר בו יתלה האדם על מנת להמנע מלתת את הביכורים לכהן אשר יהיה בימים ההם, אם זה משום שלדעתו הכהן אינו גדול או חכם או צדיק או חסיד כמו הכהנים הראשונים אשר היו לפניו מן העולם, או משום שהוא חפץ לתת את הביכורים לכהן שהוא שכנו או קרובו ולא לכהנים אנשי המשמר, אבל ביסוד הדבר מסכימים כולם שהתורה הקדושה ירדה לסוף דעתו של אדם, והוא שאדם מוכן לתת מהונו ולהקדיש לשמים בלי כל חשבונות כל זמן שזה לא הולך לאדם אחר, אבל ברגע שהנתינה היא לאדם אחר או אז מתחילים כל החשבונות, מדוע אינו ראוי לזה... אם משום שהכהנים הראשונים אשר היו לפניו היום גדולים, חכמים, צדיקים וחסידים ממנו או משום שאולי יוכל לתת לשכנו או קרובו ויקבל מזה טובת הנאה, על כן באה התורה ואמרה "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוקיך", תתן את הביכורים ל"כהן אשר יהיה בימים ההם" בלי חשבונות ובלי נגיעות, כאילו אתה מקדיש "לה' אלוקיך" ולא לאדם אחר.

"ושבח אני את המתים שכבר מתו, מן החיים אשר המה חיים עדנה" (קהלת ד, ב)
האבן עזרא: מבאר את דברי הפסוק בקהלת; "עדן" חסר ה"א, והוא עד הנה, וזה הענין שאמר שהמתים יותר משובחים מן החיים, היא כנגד העשוקים, שכל אדם יקבל כל מה שיבוא עליו מן השמים, ולא יוכל לסבול עושק שיעשה לו בן אדם שהוא כמוהו, ויבחר מות מחיים:
רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "יערות דבש": (חלק ראשון דרוש ה) ממחיש ומסביר עניין זה וז"ל - אם יבוא אדם לשאול לחכם מאן דהוא שקרה לו טריפות בביתו או חימוץ בפסח, והוא יורה לו להשליכו לנהר, אף שהוא הפסד מרובה לא יצפצף פה לנגדו כלל, ואילו ידין בין איש לרעהו וידין ליתן לחבירו יו"ד זהובים, הלא ילך בפלילים ויתריס נגד הדיין וישמור לו איבה, והטעם הוא כי זהו שהולך לאיבוד וטמיון אינו מקפיד כלל ומברך למי שנתן תורה, אבל בזה שמגיע הדבר לחבירו בזו קנאתו גדולה עד שקשה לו לשמוע בקול הדיין.
עוד בנושא כי תבוא

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il