- משפחה חברה ומדינה
- בחירות התשס"ו
- ספריה
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בחירות כמצווה עוברת
המצב בארץ הוא קשה, רואים שרוב הציבור הוא רדום. הוא לא מודע לעוצמת העוול שנעשה בהחרבת דרומה של ארצנו או שלא אכפת לו. אני לא יודע להסביר את התופעה הזאת, ייתכן שהוא אדיש או שהוא התייאש. אם הרוב הגדול של הציבור מוכן להמשיך ולבחור באותם אנשים שעשו את החורבן הגדול הזה ודרדרו את המצב הביטחוני של המדינה, זאת אומרת שהציבור הוא אדיש - אין לי הסבר אחר. ולכן אני אומר שאותו ציבור שאכפת לו מביטחונו של העם, אכפת לו מטובתו של העם, אכפת לו מארץ-ישראל, אכפת לו מכבודה של התורה, מעניינה של המדינה כמדינה יהודית, ודאי צריך להיחלץ חושים ולהשפיע עד כמה שהוא יכול כדי שייבחרו נציגים שיילחמו בעבור המטרות הללו. אין לי ספק שגם לבני תורה יש חלק די נכבד - כמובן, בהתאם ליכולת, בהתאם לצרכים - לתרום בזה, אם זה בהשפעה, בחלוקת חומר, הכול לפי מה שמטות המפלגות הדתיות הלאומיות יחליטו לעשות. כמובן שלא לבטל תורה לגמרי, כי אם לא בניין התורה של כל בחור ובחור, כולם ייצאו עסקנים, וזה חבל. אבל קצת זה מבחינת מצווה עוברת, וחז"ל הרי קבעו לנו שלפעמים יש מצב שכל מצווה שאי-אפשר לעשותה על-ידי אחרים - תלמוד תורה נדחה, ואני חושב שבעניין זה, אם לא בני תורה שאכפת להם, אז מי יעזור? אנשים לא כל כך מודעים לנושא, אבל מי שאכפת לו מהתורה, מי שאכפת לו מהאמת, מי שאכפת לו מכבודה של תורה ומכבודה של ארץ-ישראל ומי שאכפת לו משפיכות דמם של ישראל - אם האנשים האלה יכולים לעזור ולבחור נציגים שייצגו את הדרך לאמיתה של תורה, עד כמה שניתן בנסיבות שאנו חיים בהן, ודאי שיש עניין שהם ייחלצו חושים ויסייעו בתחום הזה.
לצערנו הרב יש נציגים, גם נציגים דתיים, אשר אכזבו. הם לא הלכו על-פי המצע של אותה מפלגה ועשו כל מיני חשבונות של כדאיות, של מה שנדמה היה להם שכדאי, ובאמת גרמו להתאבדות הגדולה הזאת. אבל יש כאלה שהיו נאמנים. לצערנו הרב, היום רוב המפלגות נחלשו בנאמנותן, ובהרבה מן המפלגות הנציגים הם לא בדרגה גבוהה כל-כך. קידומם האישי עומד בראש מעייניהם, ולכן אני אומר שצריכים לבחור באותם נציגים שבני תורה מכירים אותם, שבאמת אכפת להם מערכי האמת ואשר פועלים למען צביונה של המדינה כמדינה יהודית, בייחוד בדורנו. לענ"ד לנושא של ארץ-ישראל צריך לתת עדיפות, כפי שכתב הרב חרל"פ ב"מעייני הישועה", שהיום הנקודה העיקרית היא ארץ-ישראל. כמובן שיש עוד מטרות אחרות, אבל זה נושא בוער, ואנחנו צריכים לדעת שהנושא של ארץ-ישראל הוא בעיה של קיומה של האומה ושל שלומו ובטחונו של העם היושב בה. זה לא נושא כמו רווחה, שעוסק בשאלה אם ייתנו יותר כסף או פחות כסף. לא שאני מזלזל חלילה בכסף, ודאי שזה חשוב, אבל פה מדובר ממש בקיומה של האומה ובשלומו ובטחונו של העם. אז יש כאלה שעשו צעדים מתוך חולשה כנראה, שחסרה להם מודעות ולכן מעדו בדברים האלה, ולכן אני אומר שצריך ללכת לקראת אותם אנשים שהראו בעבר עקביות ונאמנות לעקרונות שבזכותם הם נבחרו ולחזק אותם. וככל שהם יהיו יותר חזקים, רוחנו בשדה הפוליטי תהיה חזקה יותר, עם השפעה גדולה יותר.
אין ייאוש כלל
אין לי ספק שאם יחזקו את אותן המפלגות שבאמת נהגו בעקביות ביחס לארץ-ישראל, אז כל מה שאנחנו נחזק ויהיה כוח יותר גדול - מן השמים יסייעו לנו לבלום נסיונות נוספים של גירוש, עד כמה שאפשר. אם נרים ידיים ונשלים עם החולשה הזאת, הדבר יהיה דומה לדברי המרגלים, שאמרו לא להיכנס לארץ כי בחו"ל ילמדו תורה והדברים ירדו מן השמים. גם הם עשו שיקולים של כדאיות. אם יש ציווי אלוקי שאנחנו צריכים לכבוש את הארץ, גם בתקופתנו זאת אנחנו חייבים לעשות, ואנחנו מקווים שהקב"ה יעזור לנו. אבל לא ייתכן שלכתחילה נלך בדרך עקומה, עם אנשים שפעלו נגד התורה בגלל כל מיני חישובים אנושיים. אנחנו אומרים שכל החשבונות האנושיים יתנפצו אל המציאות ושלא ייצא מזה שום דבר. אותם שפעלו למען האמת, לא היה להם מספיק כוח. אז מה, האם ניחלש כתוצאה מזה? יש כאלה היום. יש חלק מן הציבור שהתייאש לגמרי מכל הפוליטיקה ואומר: אני יושב בצד, לא אכפת לי. אני חושב שזו לא דרך נכונה, מפני שחוסר האכפתיות נותן כוח שליטה לכוחות הרשע ולכל הכוחות השליליים. אין לך כוח לבלום, אבל לפחות משהו כלפי שמיא של השתדלות.
אנחנו צריכים לעשות את שלנו. מה, אברהם אבינו לא היה אברהם העברי, מול כל העולם כולו? מה אכפת לי אם הם עושים רע? אם הם גנבים, אז אני צריך להיות גנב?! אנחנו צריכים לפעול למען האמת ולשאוב לחתור אל הצדק ואל היושר, דבר שאנחנו מאמינים שהוא הדרכתה של תורה. אם יש חולשה ואין בידינו כרגע הכוח, האם לא נאמר את האמת שלנו רק בגלל שאין לנו מספיק כוח?! זו לא דרכה של תורה. בתורה כתוב "לא תהיה אחרי רבים לרעות". אפילו אתה מיעוט קטן, אתה לא נגרר אחרי. גם אם אתה יודע שהם יעשו את העבירה בכל מקרה, זה לא אומר שמותר לך לתת יד לדברים האלה. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, לא רק למחות, כדי לבלום עד כמה שאנחנו יכולים. אם אנחנו נגביר את הכוח של הציבור שלנו, ה' יעזור לנו.
אין ספק שלפעמים ביטולה זהו קיומה. לפעמים יש מצב שמוכרחים לעזור קצת. אני לא אומר לסגור את הישיבה. בעבר שאלו אותי על השתתפות הישיבה בהפגנות, והשבתי שבוודאי, כן, אבל עם מינון מסוים. לא ייתכן שנשתתף בכל הפגנה, כי אז נהרוס את כל הממסד שלנו. הדברים צריכים להיות במידה, כדי שלא נוציא את הבחורים שלנו מעולמה של תורה. בהנחה שמדובר במצווה שאי-אפשר לעשותה על-ידי אחרים, הרי אם לא בני תורה, אז מי יתרום?
זכור לי שלפני שנים בא הרב קוטר ז"ל ודרש בכיכר גאולה להשתתף בבחירות, כי הסאטמר אמרו שלא להשתתף בבחירות, אגרויסה מצווה... ניגש אליו יהודי ושאל האם זו מצווה כמו אכילת מצה - זה היה לפני פסח - והוא השיב שזו מצווה כמו אכילת מרור... הסאטמר הם בדעה שזו לא המדינה שלנו, ולנו אין שום עסק עם זה. דעה זו לא נכונה וגם לא מקובלת על רוב הציבור החרדי, שהרי גם הם הלכו לבחירות. ואם לא היו הולכים, האם מצבם היה יותר טוב? ודאי שלא.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
רמב"ם וכוזרי
עבודה שאין לה סוף
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
סודה של ברכה
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?