ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
על הפסוק הראשון בתורה, "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", כתב רש"י: "בראשית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם' (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח ב'בראשית'? משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים' (תהילים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים', הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'".
רגילים להדגיש ברש"י זה את חשיבותה של ארץ ישראל, ודבר זה כמובן נכון מאוד, אבל יש להדגיש שעיקרו הוא "שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם'... הם אומרים להם...". כלומר: יש כאן הגנה על כבוד ישראל והוכחת צדקתם של ישראל כנגד טענת השקר של הגויים.
כך כתב הרב שעוועל בביאוריו לרש"י: "לא אימנע מלהעיר עד כמה משתקפת כאן טהרת נשמתו של רבנו, דהנה בחר מכל עשרות המאמרים שבמדרשים לפתוח את פירושו עם מאמר... שמטרתו להגן על כבוד ישראל".
עוד כתב רש"י על הפסוק הראשון: "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דורשני, כמו שאמרו רז"ל: בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתה' (ירמיה ב, ג)".
עולה מרש"י שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל, שכן הפסוק אומר: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ", ורש"י פירש: "בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית", ואם כן הפסוק מתפרש: "בשביל ישראל ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ".
נמצאנו למדים שהדיבור הראשון ברש"י מלמדנו על חשיבות ההגנה על כבודם של ישראל, והדיבור השני בא ללמדנו על חשיבותם של ישראל, שבשבילם נברא העולם.
מתוך חיבתן
על הפסוק הראשון בספר שמות, "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב, איש וביתו באו", כתב רש"י: "ואלה שמות בני ישראל - אף על פי שמנאן בחייהן בשמותם, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן, שנמשלו לכוכבים, שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנאמר: 'המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא' (ישעיה מ, כו)".
בדיבור זה לימדנו רש"י על חיבתם של בני ישראל אצל הקב"ה, שמתוך חיבתן הוא חוזר ומונה אותם ומזכיר את שמותם פעמים רבות, כדבר חביב שאדם עוסק בו עוד ועוד. אומנם כאן מדובר לא על כל עם ישראל, אלא רק על שנים־עשר בני יעקב, אבל בסמוך (פרק ד) יתברר שדבר זה נכון גם כלפי עם ישראל בכללותו.
על הפסוק הראשון בחומש ויקרא, "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר", כתב רש"י: "ויקרא אל משה - לכל דיברות ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר: 'וקרא זה אל זה' (ישעיהו ו, ג). אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: 'ויקר אלוקים אל בלעם' (במדבר כג, ד)".
ניתן היה לחשוב שמדובר בחיבתו של משה רבנו דווקא, מול טומאתו של בלעם הרשע, אבל רש"י לא כתב: "אבל לבלעם נגלה בלשון עראי וטומאה", אלא: "אבל לנביאי אומות העולם". עולה מדברי רש"י שהחיבה איננה רק מצד מעלתו של משה רבנו, אלא מצד מעלתם של ישראל.
רש"י חזר והדגיש זאת שוב בהמשך פירושו לפסוק הראשון בחומש ויקרא: "לאמר - צא ואמור להם דברי כיבושין: בשבילכם הוא נדבר עימי". אם כן, מעלתו של משה נובעת מכוח מעלתם של ישראל.
על הפסוק הראשון בחומש במדבר, "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר", כתב רש"י: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באחד לחודש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה: כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים, וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם: באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם".
בהסבר זה לכאורה חזר רש"י על מה שכתב בפתיחתו לחומש שמות, ומדוע חזר שוב על אותו פירוש?
באמת יש חידוש ברש"י הראשון בבמדבר לעומת רש"י הראשון בשמות. בשמות היה מדובר על חיבתם של שנים־עשר השבטים, והם נזכרו גם בשמותם, ואילו בפסוק זה מדובר על חיבתם של כל עם ישראל!
להסתיר את הגנות
על הפסוק הראשון בחומש דברים, "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב", כתב רש"י: "אלה הדברים - לפי שהן דברי תוכחות, ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירן ברמז, מפני כבודן של ישראל".
הסבר זה לכאורה דומה מאוד למה שכתב רש"י בפתיחתו לחומש בראשית, שבשני המקומות כתב על ההגנה על כבודם של ישראל.
באמת יש הבדל גדול בין שני הדיבורים: ההגנה על כבוד ישראל שהוזכרה ברש"י הראשון לתורה עניינה הוא "הוכחת צדקתם" של ישראל כנגד טענת השקר של הגויים. ואילו רש"י הראשון בחומש דברים מדבר על כבודם של ישראל במובן של הסתרת גנותם. כלומר: לא רק כאשר יש התרסה של דברי שקר כנגד ישראל צריך להגן על כבודם, אלא גם כאשר יש גנות אמיתית - יש להסתיר אותה!
נמצאנו למדים שבפירושיו לכל הפסוקים הראשונים של חמשת חומשי תורה כתב רש"י על שבחם של ישראל: חשיבותם, מעלתם, חיבתם וכבודם. מדברי רש"י אלה נלמד עד כמה עלינו לעסוק כל הזמן בשבחם של ישראל, בחשיבותם, במעלתם, בחיבתם ובכבודם, ולהיזהר מלעסוק בגנותם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
