ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך ספר יהושע

פרק 9

מדוע ללמוד את פרקי הנחלות? וכיצד זה שייך מאוד מאוד לימינו?

מוקדש לעלוי נשמת
חיים ישראל בן בת שבע ושלום ולע"נ דבורה בת בת שבע ושלום.
מדוע ללמוד את פרקי הנחלות וכיצד זה שייך מאד לימינו?
ספר יהושע (15)
הרב מוטי דשא
8 - יהושע סדר ח
9 - מדוע ללמוד את פרקי הנחלות? וכיצד זה שייך מאוד מאוד לימינו?
10 - יהושע סדר ט
טען עוד
פעמים רבות כשלומדים את ספר יהושוע, לומדים את פרק י' ומדלגים לפרק טו', שהרי למה לטרוח ולקרוא רשימה של ערים ונחלות שאין לך מושג היכן הם בדיוק ?
אבל באמת יש לשאול, מדוע אנחנו לומדים זאת? תאמרו כי זה בתנ"ך וזה קדוש בדיוק כמו כל שאר ספר יהושוע. זה נכון ואם זה כתוב אז צריך ללמוד.
אך על זה יש להוסיף ולשאול, אז מדוע התנ"ך טרח וכתב באריכות ובפירוט כזה את סיפורי הנחלות.
אינני נכנס לשאלת הישיבה בנחלות לעתיד לבוא, בהמשך נראה כי יש עניין בעיון בפרקים אלו שהוא בנפשנו, דווקא בדורנו, כעת, בדור הגאולה. אך נתחיל קודם בסיפור אחר , יצחק אבינו ובארות המים.

סיפורו של יצחק אבינו
פרשת תולדות מספרת לנו את סיפור חפירת הבארות על ידי יצחק, אך כהקדמה מספרת לנו התורה בפרק כו' בספר בראשית:
(טו) וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר.
יצחק מחליט שהוא מתקן את המצב:
וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו.
יצחק חוזר ופתח את הבארות שחפר אברהם, הוא גם חוזר ושם שלט מעל הבארות עם השמות שאותם נתן אברהם אביו לבארות הללו.
אך זה לא מספיק לו:
וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.
המלבי"ם מפרש שכיוון שליצחק היה יותר צאן מלאברהם אבינו, לכן יצחק נאלץ לחפש עוד מים, ולכן הם חפרו עוד בארות. אך שוב הפלשתים לא וויתרו:
(כ) וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. (כא) וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה. (כב) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.
יצחק חופר בארות ומוצא מים, אך מיד הפלשתים מגלים זאת ומעיפים אותו משם, אך לפני שיצחק עוזב הוא נותן לבארות שמות - 'עשק', 'שטנה'.
עניין נתינת השם לבארות
מדוע יצחק נותן שם לבארות מים?
צריך לאמר שכמו שהיום יש שם לכל קניון או צומת דרכים כיוון שצריך כלי שיעזור לנו לדעת לאיזה קניון או צומת אנשים מתכוונים, כך בימיהם היו צריכים לתת שם לבארות.
אחרי שהפלשתים גירשו את יצחק והשתלטו על בארות המים, אין כל ספק שהם נתנו להם שמות פלשתיים. בכל שלטי הדרכים, בוויז, היו שמות פלשתיים של הבארות. אף אחד לא ידע את השמות שנתן יצחק לבארות אלו. אז מדוע יצחק טורח לתת שמות שאף אחד לא ישתמש בהם?
הסיבה לכך פשוטה.
הורים נותנים שמות לילדים שלהם.
כלומר, אף אחד לא ידע את השמות העבריים של הבארות חוץ מיצחק ומשפחתו. אבל כשיצחק עבר עם ילדיו ליד הבאר, כשהם ראו את השלט עם השם הפלישתי של הבאר, או שמעו עובר אורח מכנה את הבאר בשם הפלישתי שלה, יצחק היה אומר לעצמו, ולילדיו את השם שהוא או אברהם אביו, קראו לבארות הללו.
זאת הייתה הדרך לעביר הלאה לדורות הבאים את ההכרה "זה שייך לנו". אמנם אנחנו לא מצליחים לממש כרגע את הבעלות אבל זה שלנו.
המאבק על ארץ ישראל, ביננו לערבים, הוא מאבק תודעתי על השאלה הגדולה: "של מי הארץ הזאת?" והשימוש בשמות הללו ובשמות אחרים הוא הצהרת בעלות. האם זו ירושלים או אלקודס? האם זו חברון או אלחליל?
הערבים מכירים בחשיבות של השפה, של הטרמילוגיה, ונאבקים במלחמות עולם על שמות של רחובות, ערים, כפרים, נחלים. ואנחנו הרבה פעמים מזלזלים בכך. אנחנו נוסעים בואדי ערה במקום בנחל עירון. קובעים להיפגש בצומת ווסט ולא בצומת האמיר. זה אולי נשמע קטנוני אבל תודעתית זה מחלחל.

פרקי הנחלות ביהושוע
נחזור ליהושע, פרקי הנבואה שנכתבו ביהושוע הם פרקי נבואה שיש להם משמעות לדורות. כך מלמדים אותנו חז"ל.
אולם מה נצרך לדורות בגבולות השבטים?
אשאל, באיזה נחלת שבט אתה חי בן כפר סבא, או בן פתח תקווה, בן דימונה, בן חיפה, עפולה, מטולה? לרובינו אין מושג. הנבואה שנצרכה לדורות חושבת שאנחנו חייבים לדעת את זאת. היכן היא נחלת יששכר? היכן היא נחלת נפתלי?
לפני שנים חיפשתי מפה מודרנית, מדויקת שבה יש את כבישי ישראל ואת גבולות השבטים כדי שאני אוכל לומר לילדים שלי: "כעת אנחנו את הגבול בין שבט יהודה ובנימין, כדוגמא. אבל לא מצאתי.
אין. לא קיימת כזאת מפה.
הסיפור ההיסטורי שלנו, הסיפור שהתנ"ך מקדיש לו כל כך הרבה פרקים, לא מעניין את רוב בני האדם.
אמר לי פעם פרופסור יואל אליצור, כשאני חוצה את גבול אחד השבטים שפתי ממלמלות את ברכת יעקב לשבט שנכנסתי לנחלתו. אבל אני, כך אמרתי לו, נוסע בכביש ואינני יודע שנכנסתי כעת בתחומו של שבט.
תשאלו האם אפשר לפענח את גבולות השבטים? אז, בגדול כן. חלק כבר פוענח, בחלק יש מחלוקות, וחלק עדיין לא פוענח. אבל אם תהיה רוח גדולה שתדרוש זאת, תהיה גם סייעתא דשמיא.
אני חושב שאחת הטעויות הגדולות של התנועה הציונית, הייתה שהיא לא הגדירה מראשית ההתיישבות את שטחי ארץ ישראל על פי שמות השבטים שחיו בהם. הבלבול שקיים היום על זכותנו על הארץ לא היה קיים אם היינו מגדירים כל יישוב ככזה שיושב בנחלה מסוימת.
אז גם אם זה נשמע משעמם, הקריאה שלכם את אותם מקומות שאין לכם מושג היכן הם – יכולה להיות תחילתו של תיקון גדול. שנזכה לגאולה גם בנקודה הזאת.

ובשולי הדברים, מעבר ללימוד הפרקים החשובים, בעיון. צריך לעשות תיקון מעשי בכל זאת. ואני קורה לכל מי שרוצה לעשות תיקון בזה. לאחד כוחות, ולעשות...



עוד בנושא ספר יהושע

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il