ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי חסיד אחד של ר' פנחס מקינסק, מי שהיה נינו של היהודי הקדוש מפשיסחה, בא אל חדרו של ר' פנחס ומצא את הרבי שוכב ומשחק בשעון הכיס שלו. תמה החסיד, שכן השעה היתה קרובה לחצות היום, והרבי עדיין לא התפלל שחרית. אמר אליו רבי פנחס: "תמיה אתה על מעשי, אבל כלום יודע אתה מה אני עושה? אני לומד להיפטר מן העולם".
הסיפור שלנו הוא סיפור אחד מני רבים הקושר בין נושא המוות לבין השעון. בסיפור פטירתו של הבעש"ט מופיעים שני שעונים, כשהבעש"ט אומר לחסידיו שכשיעמדו שני השעונים מלכת תגיע עת פטירתו. ואכן, על-פי המסופר, כשרחץ הבעש"ט את ידיו קודם פטירתו, עמד השעון הגדול מלכת וסבבוהו האנשים כדי שלא יראוהו. לאחר מכן ציווה שיכסוהו בסדין והתחיל להזדעזע, כמו בזמן תפילת שמונה-עשרה ולאחר מכן נח מעט וראו שעמד השעון הקטן.
נראה שהשעון מסמל את המסגרת של החיים עלי אדמות. הוא סמל הזמן. הוא בעצם המסגרת שיש לה התחלה ויש לה גם סוף ביחס לחיי האדם. מרגע לידת האדם הוא נתון למסגרת הזמן הקצובה של ימי חייו, וכשמגיע זמנו הוא נתבע להסתלק מן העולם. מכאן המשמעות החיובית שיש למסגרת הזמן - זו המדברת על הצורך לנצל את הזמן ולמלא אותו בתוכן.
אולם מאידך גיסא, יש לזמן גם משמעות של מסגרת מגבילה ומצמצמת. הצורך לעשות דברים במסגרת של זמנים מסוימים הוא צורך העלול לצמצם את הנפש. מכאן ליחס הקיים בין השעונים לבין המוות. המוות הוא הסמל של השחרור מן המסגרות. הרוח תהיה חופשית מכאן ואילך, תוכל להתחבר אל כור מחצבתה, לדאות אל עולמות מופשטים מכל חומר והגבלה, לחיות את חייה. ההתפטרות מן השעון, כמוה כהתנתקות ממסגרות המציאות המגבילות של חיינו. יש בה מן השאיפה אל החירות הגמורה, זו שאיננה נתונה למסגרות ולמגבלות של שעות, דקות ושניות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
95 - כשרות המילים
96 - תפילה מעל לזמן
97 - שחמט עם הרבי
טען עוד
חסידים מספרים כי כשהיה האדמו"ר הזקן מליובאוויטש עומד בתפילה, היה אוחז בידו את שעונו. התפילה היא הביטוי של געגועי הנשמה אל העולמות המופשטים, אל חיי החירות הגמורה. כשאדם מתמסר ומתעמק בתפילתו, קיימת סכנה מוחשית של התנתקות מן העולם המציאותי והתחברות של הנשמה אל העולם המופשט. יש כאן סכנה אמיתית של המוות. האדמו"ר הזקן איננו רוצה בחירות הזו. הוא חפץ להמשיך ולעבוד את האלקים מתוך המציאות החומרית והמוגבלת. לכן גם בשעת התפילה הוא מחזיק בידו את השעון. זהו הכלי שיגביל את חירות הרוח. זהו הכלי שבאמצעותו תהיה התקשרות אל העולם המציאותי והגשמי.
מכאן שבים אנו אל הסיפור שלנו. החסיד נכנס אל הרבי בשעה הקרובה לשעת חצות היום, והרבי עדיין לא התפלל שחרית. שאלת זמני התפילות היתה תמיד נקודה מורכבת בתורה ובעבודה החסידית. מאז ומעולם רצו החסידים להפקיע את התפילה ממגבלות הזמנים. שעות על גבי שעות היו מכינים את עצמם לקראת התפילה, וגם אם היה זמן התפילה עובר לא היו חשים לכך - שכן רצו שתפילתם תהיה בכוונה גמורה ומתוך עליית נשמה והתעוררות גדולה.
הזמן הוא המגביל, הוא המצמצם, הוא זה שקוטע את מהלך ההכנות הרוחניות שאין להן תלות בזמן. החסיד הנכנס אל חדרו של הרבי יודע שהרבי עדיין לא התפלל שחרית. הנה כי כן, המוות עומד כבר מאחורי הכותל. החירות מן הזמן הולכת ותופסת מקום בסיפור.
הרבי שוכב על מיטתו ומשחק בשעון. המשחק בשעון הוא ההסבר לעובדה שהרבי עדיין לא התפלל אף-על-פי שכבר קרוב לחצות היום. המשחק בשעון הוא בעצם ביטול מעמדו של השעון: הוא איננו נחשב לגורם בעל משמעות בחייו של הרבי. הוא בסך הכל משחק.
הזמן הוא משחק, הוא איננו דבר אמיתי. הדבר האמיתי הוא החירות הגמורה. מכאן להסברו של הרבי: "אני לומד להיפטר מן העולם". הרבי אינו לומד למות, הוא לומד להיפטר מן העולם. הרבי לומד להשתחרר ממסגרות העולם המאופיינות בצורה חזקה ביותר בשעון. לאט לאט הולך הזמן ועוזב את החדר שבו שוכב הרבי. הרבי עומד להיפטר ממסגרות הזמן שהעולם כופה על כל הבאים בשעריו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים










