ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מהלכות משחקים בשבת

פרק 708

וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ

*אילו הערבים היו קוראים מה שכתב הנביא שלהם מוחמד הם היו רואים שהוא ידע כי דברי הנביאים על חזרת עם ישראל לארצו הם דברי אלוקים חיים ועתידים להתקיים. *צריך להיזהר שלא תעבור כל השבת במשחק זה או אחר, וצריך לשים לב שהמשחק לא יהיה יותר מרבע הזמן שהוא מקדיש ללימוד התורה. שביום טוב אנו אומרים חציו לה' וחציו לכם, אבל בשבת "וקראת לשבת עונג".
לחץ להקדשת שיעור זה
לנגן לה' בכינור
קול צופייך (712)
הרב שמואל אליהו
707 - גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים
708 - וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ
709 - וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב - כנגד מידת סדום
טען עוד
הוֹדוּ לה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ
דוד המלך אומר שצריך להודות לה' בנבל ובכינור על כל הניסים שהוא עושה לנו, ובמיוחד בהקשר לכך שהוא מבטל את עצת הגויים שחושבים עלינו רעה ומנהל את העולם באופן שעם ישראל יתחזק ויתקדם לייעודו.
הדברים נכתבים בהקשר לשלוש המדינות שחתמו בימים אלה הסכם שלום עם ישראל, ולכל המדינות שמנהלות איתנו מגעים על הסכמי שלום נוספים. אסור לנו להתייחס לתהליך המשמעותי הזה בשוויון נפש או כדבר המובן מאליו. יש פה מהפך אלוקי ענק במחשבת העמים כלפי מדינת ישראל. האירנים שונאי ישראל נחלשו מאוד, ולכן המדינות הללו נחלצות מידיה וכורתות איתנו ברית בגלל העוצמה או בגלל הכלכלה.
תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה - וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ
מתקיים בנו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה (ישעיהו ס) וְרָאוּ גוֹיִם צִדְקֵךְ (ישעיהו סב). על המהפך הזה צריך להודות לה'. כך אומר לנו דוד המלך בתהילים "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה". ולמה יש להודות לה' בְּכִנּוֹר ובְנֵבֶל? בגלל היראה שאלוקים מפיל על הגויים ושונאי ישראל "יִירְאוּ מה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל". יראה שבאה כאשר הם רואים איך אלוקים מפר את כל העצות הרעות שהם מייעצים על עם ישראל ומקיים את בריתו.
הם רואים כי מה שהוא אמר - מתקיים. "הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד". כל העצות שהם מייעצים על ישראל לרעה מופרות "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים", ולעומתן, כל העצות של ה' ומחשבותיו על עם ישראל מתקיימות ויציבות. "עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר".
כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ
כדי להבין את עוצמת הנס צריך לזכור כי לפני 52 שנה הייתה ועידה של מנהיגי כל המדינות הערביות המובילות בחרטום בירת סודאן. בוועידה ההיא השתתפו פייסל, מלך ערב הסעודית; ג'אמל עבדול נאצר, נשיא מצרים; חוסיין, מלך ירדן; שארל חילו, נשיא לבנון; עבד א-רחמאן אערף, נשיא עיראק; סבאח א-סלים א-סבאח מלך כווית ואיסמעיל אל-אזהרי נשיא סודאן. אלג'יריה וסוריה שלחו את שרי החוץ שלהן. בידי המנהיגים הללו היו שדות נפט ענקיים ואמצעים כספיים אדירים, והם החליטו להשתמש בהם על מנת להילחם בישראל.
שלושת הלאווים של האומה הערבית
ההחלטה הראשונה של מנהיגי המדינות הערביות הייתה לשמור על אחדות בעולם הערבי. לא עוד מלחמות בין ערביות. לא עוד הקזת דם. הם החליטו להפנות את כל הכוחות שלהם למלחמה כנגד מדינת ישראל. "הוועידה מאשררת את האחדות הערבית".
הסעיף השני בהחלטות בא לבטל את "התוקפנות היהודית". כוונתם הייתה לשחרור של יהודה ושומרון, סיני ורמת הגולן. שחרור שבא אחרי איום מפורש של מדינות ערב לפלוש לישראל ולזרוק את כל היהודים לים. לזה הם קראו "תוקפנות יהודית" בלי שום בושה.
ההחלטה השלישית שלהם הייתה להחזיר את רמת הגולן, יהודה ושומרון לידי הערבים שלדעתם הם הבעלים החוקיים היחידים על ארץ ישראל. לכן הם קבעו שלושה לאווים שפורסמו בכל העולם שנודעו כשלושת הלאווים של חרטום: לא לשלום עם ישראל. לא להכרה במדינת ישראל. לא לעריכת משא ומתן עם ישראל.
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם
השלום שנחתם בחודשים האחרונים עם שלוש מדינות ערב הוא הוכחה שרבות מחשבות בלב איש, אבל עצת ה' היא תקום, שכן 52 שנים לאחר אותה ועידה התברר שההחלטות שהתקיימו הן לא החלטות של המלכים הללו אלה ההחלטות שנאמרו בברית בין הבתרים לפני כ-4000 שנה.
את ההבטחה על הארץ ועל גאולתם של ישראל וחזרתם לארץ חוזר ה' ומבטיח לכל האבות ולרחל אמנו ואומר לה כי בניה יחזרו לנחלתם בערי יהודה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיה לא כב). כן אומר על ישראל שיחזרו לערי השומרון "עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ" (ירמיה לא ד). וכך באמת קורה, יהודה ושומרון מתיישבות במאות אלפי יהודים שחוזרים לכור מחצבתם. בכל יום בונים שם בתים ושכונות חדשות כנגד ההחלטות של מלכי הערבים, איך לא נודה לה' על כך בכינור ובקול זמרה?
וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו
כך קורה גם בקשר להחלטתם של המלכים והנשיאים הערבים על אחדות ערבית. עצתם מופרת כבר 50 שנה ויותר בכל כוח ובכל עוז. מתקיים בהם "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" (ישעיהו יט). אין מקום אצל הערבים שאין בו רציחות ושחיטות הדדיות. יריות ברחובות הן חזון מצוי אפילו בישראל, ויש מדינות שממש מתבצע בהן טבח המוני.
באלג'יר נטבחו עיירות ושכונות שלמות של ערבים על ידי אחיהם בדם קר. בלוב מתחוללת מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הערבים שגבתה כבר עשרות אלפי הרוגים, והיד עוד נטויה. לבנון נעה בין מלחמת אזרחים לבין שלטון אימה של החיזבאללה שמחסל את כל מי שלא הולך בתלם שלו, והורס את לבנון. בעירק מתפוצצות מכוניות תופת באופן סדיר והורגת עשרות. במצרים מהומות ומהפכות. החותים שורפים באש שדות נפט סעודיים. מיליון ערבים נרצחו בסוריה על ידי אחיהם באמצעים אכזריים, עוד מיליונים גורשו מבתיהם ואיבדו את כל רכושם ואין שום אחדות בכל המרחב הערבי.
וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ
גם שלושת הלאווים המפורסמים שלהם הופרו עד תומם. כל המדינות שחתמו עליהם הפרו אותם מתחילה ועד סוף בכדי להקים את עצת ה'. הסכמי שלום נחתמו בין ישראל למצרים ולירדן כנגד הסכמת חארטום. בין ישראל לסעודיה יש משא ומתן ועסקים כלכליים כנגד הסכמת חארטום. מדינות ערביות רבות סוחרות עם ישראל באופן ישיר או בעקיפין, והכלכלה של ישראל לא נפגעת מהחרם הערבי. אפילו לבנון נושאת ונותנת בימים אלו עם מדינת ישראל ונציגיה על משאבי הגז בים התיכון.
הוֹצִיא עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ
אנחנו חייבים לפקוח את העיניים ולראות בחוש את הנס הגדול שמתרחש מול עינינו. על חובת ההסתכלות וההודאה מתנבא ישעיהו ואומר כי עם ישראל עתיד לצאת מהגלות בניסים גדולים, אבל יהיה עיוור לניסים הגדולים שיתרחשו לו. "הוֹצִיא עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ (ישעיה מג ח).
כן אומר ישעיהו לעם ישראל: "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת", והוא אומר כי עיקר העיוורון הוא בקרב עובדי ה'. "מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד ה'. רָאוֹת רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר, פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע".
השליחות של הנביא ישעיהו היא לפקוח להם את העיניים. "אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם: לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ" (ישעיה מב ו). בית הכלא הזה הוא כמובן בית כלא נפשי ורוחני שלא מאפשר לראות את הניסים המיוחדים הללו.
זִכרו את החסד שנטה לכם אללה
העיוורון הזה הוא גם אצל הערבים. אילו הם היו קוראים מה שכתב הנביא שלהם מוחמד הם היו רואים שהוא ידע כי דברי הנביאים על חזרת עם ישראל לארצו הם דברי אלוקים חיים ועתידים להתקיים. כך הוא כותב בסורה השישית של הקוראן על נבואות האמת של אברהם, יצחק, יעקב ומשה. אילו הערבים היו טורחים לקרוא כמה פעמים בפרשת לך לך ה' מבטיח לאברהם את הארץ לעם ישראל, הם לא היו כותבים כי אנחנו ליסטים שלקחנו ארץ שלא שייכת לנו.
ואם לא קראו את התורה לפחות שיקראו את הקוראן שלהם ששם כתוב בסורה החמישית פסוק עשרים: " משׁה אמר לבני עַמו, בני עמי, זִכרו את החסד שנטה לכם אללה, בהקימוֹ בכם נביאים ובעשׂותו אתכם מלכים, ובנותנו לכם את אשר לא נתן לאיש משוכני העולמים. בני עמי, היכָּנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אללה, ואַל תיסוגו אחור פן תלכו לאבדון". מוחמד ידע כי אנו עתידים לחזור לארץ ישראל, כי זאת הבטחת ה' לבניו. ולכן הוא מודיע בקוראן למאמיניו שלו כי אחרי שני בתי מקדש שנחרבו לישראל עתידים בני ישראל לחזור פעם שלישית לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש השלישי (סורה 17).

משחקים בשבת
שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול
שבת ניתנה גם לדבקות בה' וגם לעונג. "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיה נח, יג). ודרשו חז"ל בגמרא מסכת שבת (קי"ג ע"א): מעשות דרכיך - שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. וביארו בגמרא שם שהכוונה שאין לרוץ בשבת. אמנם השו"ע (בסימן ש"א סעיף ב') פסק שאם מתענג בריצה וקפיצה, מותר אפילו לכתחילה.
ואע"פ שמותר אם מתענג, אסור אם כוונתו להתעמל ולעשות כושר. ועוד צריך להיזהר לא להעביר את השבת בדברים בטלים. כך מובא בגמרא ירושלמי (תענית פרק ד הלכה ה) על מקום בשם טוּר שִׁמְעוֹן שהיו בו הרבה גמילות חסד שחרב בגלל שהיו מבטלים את זמנם במשחקי כדור בשבת. כך בגמרא נאמר עליהם "הֲוֵה מַפִּיק תְּלַת מָאווּן דְגָרְבִין דְמָרְקִיעַ לְקָיְיטָא כֹּל עָרוּבוֹת שׁוֹבָא" היו מוציאים 300 מיני מרקחת בכל ערב שבת שעשו לכבוד השבת לצדקה.
וְלָמָּה חָרַב טוּר שִׁמְעוֹן? יֵשׁ אוֹמֵר מִפְּנֵי הַזְּנוּת. וְיש אומרים שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר ולא עסקו בתורה (וכן באיכה רבה פרשה ב). על כן נפסק בשולחן ערוך (שח מה) "אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור". והרמ"א כתב שיש מתירין משום עונג שבת, ונהגו להקל.
למעשה פסק מרן הרב אליהו זצוק"ל שאסור לשחק בשבת במשחקי כדור במסגרת משחק מאורגן במגרשי כדורגל, כדורסל או טניס וכד'. אבל ילדים שמשחקים בבית או בחצר במקום שיש בו עירוב וכשהמקום מרוצף ולא על עפר - מותר.
גם במקרה כזה צריך להיזהר שלא תעבור כל השבת במשחק זה או אחר, וצריך לשים לב שהמשחק לא יהיה יותר מרבע הזמן שהוא מקדיש ללימוד התורה. שביום טוב אנו אומרים חציו לה' וחציו לכם. אבל בשבת כתיב "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד". ולכן אם יש צורך אפשר לשחק רק רבע מהזמן המוקדש ללימוד תורה.
שולחן פינג-פונג
אין בזה איסור של משחק בכדור כיוון שאלה כדורים שלא מנפחים אותם. ואם הם מתקלקלים - מחליפים את הכדורים. אבל צריך להיזהר לחבר את הרשתות של השולחן בערב שבת ולא בשבת כיוון שהחיבור שלהם הוא חיבור עם ברגים בחוזק.
סנוקר
מצד ההלכה אין איסור לשחק סנוקר בשבת, כיוון שאין בו שום מלאכה, ואין חשש שיעשו בו מלאכה. אמנם זה נקרא כמו "עובדין דחול" וצריך להיזהר ולמעט בזה בכל מה שאפשר.
שחמט, שש בש ודמקה
בשולחן ערוך (שלח סעיף ה) "אין שוחקים באגוזים, ולא בתפוחים וכיוצא בהן, משום אשווי גומות". כלומר, לא משחקים בהם על אדמה, שמא יישרו אותה או יחפרו בה לצורך המשחק. אשר על כן הסביר הרמ"א שכל האיסור במשחק הזה הוא רק על קרקע. אבל על שולחן מותר.
וכתב הברכי יוסף שיש שורת חכמים שכתבו לאסור משחק שחמט משום כבוד שבת. אבל הרב כנה"ג בח"מ סי' ש"ע כתב שהיו מגדולי ישראל ששיחקו בו, וכתב הברכי יוסף שאין ללמוד מהם כי בוודאי עשו כן כשהיו חולים במרה שחורה ומשום רפואה.
בשו"ת קול אליהו (פרק טו שאלה א) כתב מרן הרב אליהו זצוק"ל שמהדין מותר לשחק שחמט שש-בש או דמקה וכד' בשבת, אלא שזה ביטול תורה. ועל זה אמרו חז"ל (ירושלמי שבת פט"ו הלכה ג) "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה". והוא הדין לילדים, שצריכים לגדול באווירת שבת, ואם ישחקו כל השבת אין זו שבת. ולכן יכול אדם לשחק בשבתות עד רבע מהזמן שבו הוא לומד תורה, אם הוא משועמם מדין רפואה למכתו.
חבל להפסיד רגע אחד משבת בלי לימוד תורה
וכתב הבן איש חי בשם המקובלים כי חבל להפסיד רגע אחד משבת בלי לימוד תורה כיוון ששעה אחת של לימוד תורה בשבת שווה לאלף שעות של לימוד בימות החול (מאמר מרדכי שבת חלק ד פרק פב בשם הבא"ח ש"ש שמות בהקדמה). ועל כן גם כאשר מן הדין מותר לשחק במשחק כזה או אחר, יש לשים לב שלא להרבות במשחק ושלא תעבור השבת ללא לימוד תורה.
משחקים שמשמיעים קול
כתב הרמ"א: "ומותר לשחוק בעצמות שקורין טשיך, אף על פי שמשמיעים קול, הואיל ואינן מכוונין לשיר. אבל צעצוע המשקיע מנגינה כשנוגעים בו, או כזה שמופעל בו מעגל חשמלי או ניצת ניצוץ של אש, הרי הוא מוקצה ואסור במשחק בשבת, וטוב להצניעו מערב שבת כדי שלא יבואו לידי איסור".
משחק חשמלי המשמיע קול בתגובה לרעש מסביבו, אסור לכבותו בעת שהוא שקט, וקל וחומר שאסור לכבותו בעת שהוא פועל בשבת. ואם הפעיל אותו אחד הילדים, יכפה עליו כלי כדי שלא יפריע את שמחת השבת. לעומת זאת צעצוע שמופעל ע"י מתיחת קפיץ – אינו מוקצה ומותר לטלטלו, ואין לחוש שמא יבוא אדם למתוח את הקפיץ להפעילו.
אופניים
כתב כף החיים (סימן תד ס"ק ח) כי נהוג בארץ ישראל לאסור אופניים כיוון שבדרך כלל יש צורך לעשות מלאכות שהן איסורי תורה או איסורי דרבנן תוך כדי נסיעה. ובימינו מדובר בהחזרת שרשרת שנפלה, הגבהה או הנמכה של הכיסא, הדלקת אורות לילה או ניפוח גלגל (עיין תשו' רב פעלים ח"א סי' כ"ה. מאמר מרדכי הלכות שבת חלק ד פרק פב סעיפים ל-לא). וגם יש חשש שיצא בהם מחוץ לעירוב. כל הדברים הללו לא נמצאים באופניים של ילדים קטנים, ולא נהגו בהם איסור בשבת. ועל כן הם לא מוקצה גם לגדולים (שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק מב).
גלגליות
לעומת זאת מותר לנסוע על גלגליות (סקטים) בשבת כיוון שאין שם כל החששות הללו (שו"ת אור לציון חלק ב פרק מב). אמנם צריך לראות שאין בשימוש בהם "עובדין דחול" ועל כן יש לדון האם למבוגרים מותר לנסוע בהם בשבת.
ארגז חול
יש הבדל בין חול שמיועד לבניין, שהוא מוקצה ואסור לשחק בו, ואולי יש בו גם איסור גזל, לבין חול של ארגז חול שמותר בשימוש ובמשחק לילדים. כך כתוב בשולחן ערוך (סימן שח סעיף לח) "מכניס אדם מבעוד יום מלא קופתו עפר ומייחד לו קרן זוית ועושה בו כל צרכיו בשבת".
ניפוח בלון
בשו"ת קול אליהו (פרק טו שאלה ט) כתוב שאין איסור לנפח בלון. אבל אסור לקשור אותו גם בגלל איסור קושר וגם בגלל שעל ידי קשירת הבלון הוא עושה אותו כ"כלי" הראוי למשחק. ובגלל הסיבה השנייה אסור לנפח בריכה או כדור ים וכד' אע"פ שאין שם קשירה, כיון שהסתימה של חור הניפוח הוא עשיית כלי (וראה שו"ע סימן שמ סעיף ח).
חרוזים
מאותה סיבה אסור להשחיל חרוזים על חוט בשבת כיוון שדרך כלל בסופו של דבר קושרים את החוט בסוף התהליך של השחלת החרוזים. ויש בזה גם קשירה וגם עשיית כלי (מאמר מרדכי שבת חלק ד פרק פב סעיף כב).
מגנטים
מותר לילדים לשחק בשבת במגנט, אמנם אם על ידי חיבור חתיכות המגנט זו לזו נוצרות צורות שונות או אותיות שונות, הרי זו כתיבה שלא על מנת להתקיים ואסור לכתחילה לעשותה בשבת למרות שצורות אלו נעשות באופן עראי. לעומת זאת מותר להצמיד מגנט על מקרר או על דלת כדי להצמיד נייר וכד', כיוון שאינו מייצר צורה, ואין לך חיבור עראי גדול מזה.
פאזל
אסור להרכיב פאזל בשבת, מכיוון שזה כעין "בונה" וכן משום "כתב עראי" או "ציור עראי", ואיסור זה גם למבוגר וגם לילד (שו"ת קול אליהו פרק טו שאלה ד). ויש מתירים (שו"ת אור לציון חלק ב פרק מב - דיני משחקים בשבת), כיוון שזה עראי ומשחק בעלמא. וכמו שמבואר בנשמת אדם כלל ל"ז אות ב' שכל שלא עשוי לקיום מותר. ומשום איסור בורר אין לחוש כיוון דהוי כבורר אוכל מתוך הפסולת לאלתר דשרי.
פלסטלינה
בשו"ת קול אליהו (פרק טו שאלה ה) כתב כי אסור לעשות צורות של אדם או חיות וכד' מפלסטלינה בשבת. גם משום ממרח (שו"ע שיד, יא), גם משום מלאכה. אמנם מותר ללוש פלסטלינה למשחק אם לא עושים ממנה צורה.
בעלי חיים
על פי ההלכה בעלי חיים הם מוקצה. אבל אם הם משחק, אפשר ללטף אותם וכד'.
דוקים
אפשר לשחק ב"דוקים" בשבת ואין בזה דיני בורר, כי המשחק מוציא "אוכל" מתוך "פסולת".
חמש אבנים
מותר לשחק חמש אבנים בשבת כיוון שאין בזה את כל החששות שהזכרנו לעיל. ובלבד שלא ישחקו על אדמה אלא על משטח מרוצף.
ספינר
ב"ספינר" רגיל מותר לשחק בשבת, אולם ב"ספינר" מאיר יש חשמל וכמובן שאסור.
קובייה וסביבון
מותר לשחק במשחקי קובייה וסביבון.
מונופול - קאטן
יש מתירים כיוון שאין זה מסחר על כסף אמיתי (שש"כ פט"ז הערה צ"א) ויש אוסרים (תורת שבת סי' ש"ח ס"ק ס"א) גם מפני שיש בזה קריאת "שטרי הדיוטות" (שוע ש"ז סעיף י"ב-י"ז). ולכן אין לאסור בילדים קטנים עד גיל בר מצווה.
עשיית אוהל
בשו"ע (סימן שט"ו סעיף א') נפסק שיש איסור לעשות אוהל אפילו אם הוא עראי. אבל מחיצות עראי מותר לשים. וכל שאסור לעשותו, אסור לסותרו (סימן שט"ו ס"ד ושעה"צ אות ל"א). אמנם אוהל שהוא כבר קיים - מותר להרחיבו (שט"ו ס"ה ומשנ"ב ס"ק כ"ז).
בועות סבון
מותר לילדים לשחק בשבת ב"בועות סבון", באופן שע"י נשיפת אוויר נוצרות בועות ממי סבון. כיוון שלאותן בועות הנוצרות ע"י האוויר אין קיום כלל ואין בהן דין "מוליד", אף שזו מטרת המשחק ליצור את הבועות (שש"כ פט"ז סל"א ובהערה שם. שו"ש סימן שי"ח ס"ק ס' – ב').
משחקים שיש חשש כתיבה
אסור לשחק במשחק שרגילים לכתוב בו (שו"ע שלח, ה; שכב, ו).
גזירה והדבקה
כל משחק שכולל כתיבה או גזירה או קליעה - אסור בשבת. הדבקת מדבקה שאינה מתקיימת - מותרת. מדבקה קבועה - אסורה.
מטוסים ואוניות להרכבה
אסור לבנות מחלקי קרטון או פלסטיק מטוסים ואוניות שדורשים דייקנות מרובה ונועדו להתקיים זמן רב.

בורר
אסור להפריד שני סוגים של משחקי קוביות או קלפים שהתערבבו מדין בורר. אבל כאשר רוצים לשחק בסוג אחד, מותר להוציא מתוך התערובת את אותו הסוג שזה כמו ברירת אוכל מתוך פסולת.
סידור אחרי המשחק
מותר לסדר את המשחקים אחרי המשחק כדי שלא יהיה הבית מבולגן בשבת. אבל אסור לסדרם כדי לחסוך מלאכה במוצאי שבת, שזו הכנה משבת לחול.
אנחנו מודים לרב שבתאי שלו שליט"א שהכין וערך את מראי המקומות להלכות משחקים בשבת מתוך כתבי הרב אליהו זצוק"ל ומקורות אחרים. יהי רצון שיזכה להמשיך לגדול בתורה ולהגדיל תורה ולהאדירה. אמן.
סיפורים
חנוך לנער על פי דרכו
לפעמים היינו לומדים מההנהגות של הרב הרבה יותר ממה שהיינו לומדים מדבריו. אספר לכם מקרה אחד, למרות שיש עשרות. באחד הימים הגעתי לבית הרב זצ"ל עם אשתי על מנת לשאול שאלה בנושא חשוב מאוד עבורנו. חיכינו בתור ונכנסנו כשאנחנו מרוכזים בשאלה החשובה.
אחד הנכדים של הרב, שהיה אז כבן שנה, נכח בסלון והרעיש מאוד, צעק ושיחק עם המכוניות. חיכיתי שהרב יסתובב אליו ויעיר לו, או שאמו תיקח אותו לחדר. הסתכלתי לעבר התינוק, אך הרב לא העיר לו, לא קרא לאמו, רק אמר לנו: תמשיכו, הכול בסדר. הוא אפילו לא הסתובב לילד כדי לבקש שיהיה בשקט.
אני לא זוכר מה הייתה השאלה ומה הייתה התשובה. מה שאני זוכר הוא שמאותו יום והלאה לא הייתי כל כך נלחץ אם בני היה משחק ועושה רעש. לא הייתי מעיר לו על כל מה שלא נראה לי. הפכתי להיות הרבה יותר רגוע ושליו בביתי. למדתי שיש לתת לילדים מרחב. למדתי לרכוש סבלנות ואורך רוח. לא חייבים להעיר, הכול באמת בסדר.

עושה שלום
סיפרה רחל בן חיים ע"ה, אחות הרב זצ"ל: כבר כילד הוא אף פעם לא שיחק במשחקים של ילדים כמו כדור, חמש אבנים וכדו'. המשחק שלו עם החברים בשכונה היה לעשות משפט. אם הוא היה רואה ילדים שרבים, הוא היה תופס אותם, מושיב אותם וממש עושה להם משפט, מי צודק ומי לא, והיה עושה שלום ביניהם.
עוד אני זוכרת איך בכל בוקר כשעוד היינו ילדים אמא היתה מכינה לרב נעים שיחיה ולרב אליהו זצ"ל ארוחת בוקר כדי שיאכלו, וכשהיתה חוזרת לא היתה מבינה למה הם לא אכלו. ואז היתה הולכת לרב נעים ושואלת אותו: למה לא אכלת? והוא היה עונה לה שבגלל שהוא חשב שהרב מרדכי לא אכל. וכשהיתה הולכת לשאול את הרב מרדכי למה הוא לא אכל, הוא היה עונה לה: כי חשבתי שהרב נעים לא אכל, וכך הם היו משאירים את האוכל זה לזה...
עד שיום אחד הם עשו ביניהם הסדר מסוים שבו הם היו יודעים אם השני אכל או שלא.

תשובה כהלכה
אהבה בלי תנאי. כיצד על ההורים לנהוג כלפי ילדים שמוותרים על עול התורה?
לאהוב ולקרב. אבל לא להחניף להם ולומר "כל אחד והאמת שלו". צריך בהחלט לומר להם כל הזמן: זו האמת, אבל אנחנו אוהבים אתכם. מקבלים אתכם אבל לא את דרככם.


גולה על קרחון . ההתבוללות בגולה ממשיכה לגדול. מה ניתן לעשות כדי למנוע אסון מוחלט? למשל, האם על ממשלת ישראל להכניס כסף וכוח אדם לחיזוק הקהילות היהודיות בתפוצות והזהות היהודית בקמפוסים במכללות?
מדינת ישראל צריכה להשקיע את כל כולה בעלייה. להשקיע בגלות זה לבנות בית על קרחון שהולך ונמס. אין שום סיכוי לקהילות היהודיות בגלות. הן הולכות ומתבוללות בקצב רצחני. מי שנשאר שם - מוותר על חלקו בקיום עם ישראל. למזלנו הקב"ה הקים את מדינת ישראל ועם ישראל קיים, אבל הם לא יכולים לסמוך עלינו וחייבים לתת את חלקם. הם חייבים להיות שותפים. וזה מה שהמדינה צריכה לומר להם, קומו ועלו, ועל המדינה לסייע ולעזור להם בזה בכל יכולתה.


נחת קודמת למסורת . האם זה בסדר שילד יאמץ מסורת שונה משל הוריו, לדוגמה מדתי לאומי לחרדי?
מותר לילד לבחור דרך אחרת משל הוריו. אבל הוא צריך לדעת כי הוא חייב בכבוד הוריו בלי להמעיט כלל מדרכם של הוריו. ולא לפגוע בהם ולומר: דרכי נכונה יותר מהדרך שלכם. ולא להדגיש את השינוי שחל בו באופן שגורם חוסר נחת להוריו.



עוד בנושא קול צופייך

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il