ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה של תשובה ;">

בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה תשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשמ"ט

תפילה של תשובה


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

המשנה במסכת אבות 1 מביאה את דברי רבי שמעון בן נתנאל:
וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר: 'כי (אל) חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה'.

לכאורה דברי רבי שמעון בן נתנאל מקבילים לדברי רבי אליעזר במסכת ברכות 2 : "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים". אולם למעשה יש ביניהם הבדל, שכן רבי שמעון בן נתנאל מוסיף פסוק מספר יואל. ולכאורה אין זה מובן מה היא הראיה הקיימת בפסוק לדברי רבי שמעון בן נתנאל? הרי הפסוק מדבר על תשובה, ואילו רבי שמעון בן נתנאל מדבר על תפילה.

אלא הסבר הדבר הוא, שבמשנה קודמת באבות 3 נאמר, ששבחו של רבי שמעון בן נתנאל היה "ירא חטא". תכונתו של רבי שמעון בן נתנאל היתה יראת חטאו. הוא היה מלא תמיד ביראת חטא, וכך גם בשעת תפילתו. גם תפילתו היתה תפילה של יראה מן החטא, ובעקבותיה באה תשובה, ולכן הוא הביא את הפסוק העוסק בתשובה.

רבי שמעון בן נתנאל בא לחדש, שתפילתו של האדם צריכה לנבוע מתוך תשובה. לאחר שאדם עושה תשובה, כל מצוותיו וכל מעשיו מוארים באור אחר, וכפי שמוצאים אנו ב"שערי תשובה" לרבנו יונה, שבחלקו השלישי מובאות מצוות שאינן קשורות לתשובה, מכיוון שלאחר שאדם עושה תשובה - יש לכל המצוות משמעות אחרת. וכך הוא גם בתפילה. גם תפילתו של השב בתשובה היא תפילה אחרת. זו היא תפילה שבאה מכוח התשובה; שהתשובה גורמת לה, ועל כן היא מוארת באור של תשובה. ורבי שמעון בן נתנאל בא לחדש שכל תפילה צריכה להיות תפילה כזאת, ולכן הוא מביא את הפסוק מספר יואל.

על תפילה כזאת מדבר גם הרמב"ם בהלכות תשובה 4 , ומגדיר אותה כ'צעקה': "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם" וכו'.

בדבריו אלו של הרמב"ם, שיש תפילה של תשובה, קיים חידוש גדול, שכן באופן פשוט הרמב"ם סובר שאין תפילה מיוחדת של תשובה. הרמב"ן 5 , ההולך בעקבות הבה"ג 6 , כותב שדרשת הספרי 7 : "'ולעבדו' - זו תפלה", באה ללמד "שנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עיננו ולבנו אליו כעיני עבדים אל יד אדוניהם 8 , וכענין שכתוב: 'וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות, ונזכרתם לפני ה' אלקיכם' 9 , והיא מצוה על כל צרה וצרה שתבא על הצבור לצעוק לפניו בתפלה ובתרועה, והוא הענין שבאר שלמה ע"ה, כמו שכתוב: 'בהעצר שמים ולא יהיה מטר' 10 , וכתיב: 'רעב כי יהיה... דבר כי יהיה, שדפון, ירקון, ארבה, חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע כל מחלה', 'כל תפלה, כל תחנה, אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה' 11 " וכו', ואם כן הוא סובר שיש מצוות תפילה מיוחדת לעת צרה, הנועדת לתשובה, לקריעת גזר הדין ולכפרת העוונות. אולם לדעת הרמב"ם, דרשת הספרי באה ללמד שיש מצוה מדאורייתא בכל תפילה שהיא, ולדעתו אין צורך במצוה מיוחדת שתלמד על חיוב התפילה בעת צרה. לדעת הרמב"ם, אמנם סדר שמונה-עשר הברכות נקבע על ידי אנשי כנסת הגדולה, אולם עצם חיוב התפילה לכל דבר שהוא - קיים מדאורייתא, וכשאדם זקוק לכל דבר שהוא, עליו להתפלל על כך, וממילא אין צורך לחדש שיש מצוה מיוחדת להתפלל בעת צרה, ואם כן היה מקום לחשוב שלדעתו אין מקום לתפילה מיוחדת של תשובה. על כן, קיים חידוש גדול בדברי הרמב"ם שיש תפילה מיוחדת כזאת, וכפי שהוא מבאר בהלכות תעניות 12 , ש"מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות' 13 ... ודבר זה מדרכי התשובה הוא" וכו', וכן הוא גם בספר המצוות 14 .

--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.


^ 1 פרק ב, משנה יג.
^ 2 פרק ד, משנה ד.
^ 3 פרק ב, משנה ח.
^ 4 פרק ב, הלכה ד.
^ 5 בהשגותיו לספר המצוות, מצוות עשה ה.
^ 6 המובא בהשגותיו של הרמב"ן לספר המצוות, שורש שלישי בסיומו, ליד ציון אות ח, וכפי שכתב ב"זוהר הרקיע", מצוות עשה, אות יב.
^ 7 עקב, פסקא מא.
^ 8 על פי תהלים קכג, ב.
^ 9 במדבר י, ט.
^ 10 מלכים א' ח, לה.
^ 11 שם, לז-לח.
^ 12 בפרק א, הלכות א-ב.
^ 13 במדבר י, ט.
^ 14 מצוות עשה נט.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il