ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
"ויבואו שני המלאכים סדומה בערב, ולוט ישב בשער סדום, וירא לוט ויקם לקראתם, וישתחו אפים ארצה. ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם... ויפצר בם מאד, ויסורו אליו ויבואו אל ביתו, ויעש להם משתה, ומצות אפה, ויאכלו" (בראשית יט, א-ג)
" וירא לוט וגו'" - מבית אברהם למד לחזור על האורחים (רש"י).
" טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה. ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה, הוציאם אלינו ונדעה אתם. ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו. ויאמר אל נא אחי תרעו. הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם, ועשו להן כטוב בעיניכם, רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי" (בראשית יט, ד-ח).
רגע ... מה קורה כאן? לוט בן אחיו של אברהם אבינו, שהיה גר בביתו של אברהם אבינו, וממנו למד לחזור על האורחים, בעל חסד גדול, מוכן להפקיר את בנותיו לידי ההמון הזועם כדי להגן על האורחים שלו??? וכי יש לך עיוות גדול מזה? כך נוהג בעל חסד? הרי את זה הוא ודאי לא למד בביתו של אברהם אבינו!
נחזור מעט לאחור... "וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו. אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום. ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית יג, י-יג). אם לוט היה תלמיד כה נאמן של אברהם אבינו, ממנו למד את מידת החסד לחזור על האורחים, מדוע הוא נוטש את אברהם אבינו והולך לגור בין אנשי סדום הרעים וחטאים לה' מאוד? בין אנשים שאידיאולוגית התנגדו להכנסת אורחים, הכנסת אורחים היתה עבירה על החוק במדינת סדום. זה הרי תמוה מאוד, מי הוא לוט הלזה, האם הוא סובל מפיצול אישיות?
" טרם ישכבו ואנשי העיר... ויקראו אל לוט, ויאמרו לו: איה האנשים", מכאן אתה למד שבשעה שנתפרש מן אברהם, וכתיב בו: "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן", זה סדום. ראה לוט שהיו אנשי סדום שטופין בזימה, בחר בסדום להיות עושה כמעשיהן. מנין? שכן הוא אומר להם לאנשי סדום: "הנה נא לי שתי בנות וגו'". בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו ליהרג על בנותיו ועל אשתו, והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, לעצמך את משמרן, ולבסוף תינוקות של בית רבן משחקין וקורין, "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן" (תנחומא יב).
"אוציאה נא אתהן אליכם" - מתוך שבחו של האיש הזה באנו לידי גנותו, שהיה טורח מאד על אכסניא שלו להציל אותם מפני שבאו בצל קורתו, אבל שיפייס אנשי העיר בהפקר בנותיו אין זה כי אם רוע לב, שלא היה ענין הזמה בנשים מרוחק בעיניו, ולא היה עושה לבנותיו חמס גדול כפי דעתו. לכך אמרו רבותינו (תנחומא וירא, יב) בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו על בנותיו ועל אשתו והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהן, אמר לו הקדוש ברוך הוא לעצמך אתה משמרן (רמב"ן).
מדברי חז"ל הללו ברור מאוד שלוט אכן לא היה כזה צדיק גדול... הוא בחר להצטרף לאנשי סדום שהיו שטופים בזימה כדי להיות עושה כמעשיהם. הוא היה מוכן להפקיר את בנותיו להמון הזועם שיתעללו בהן, כי היה לו רוע לב ואידיאולוגיה סדומית מעוותת. אם כך איך ניתן להסביר את הכנסת האורחים שלו, "מבית אברהם למד לחזור על האורחים"?
" צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת" (משלי יד, לד). "וחסד לאומים חטאת" - שהיו נוטלים מזה ונותנים לזה (רש"י).
"צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת". יש לפרש חטאת כמו עונש, על דרך "זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים" (זכריה יד , יט). ולאומים, שהוא לשון רבים, יורה על האומות. וגוי, שהוא לשון אומה אחת, יורה על העם המיוחד, רוצה לומר: ישראל. והפסוק, הערה להזהר מן הגזלות והחמסים, ואף כי יעשה מהם צדקות ומתנות, אין זה מברך אלא מנאץ (ראה בבא קמא צד.), ומצוה הבאה בעבירה עבירה גמורה היא (ראה סוכה ל.). ועל זה אמר: הצדקה שישראל והמוטבע במדותיהם עושים הוא התרוממות וכבוד לעושיהם, שעושים אותה מנכסיהם ומיגיע כפיהם, אבל חסד שעושין הלאומים והנמשכים אחר מדותיהם הוא חטאת, רוצה לומר: עונש, שדרכם לטרוף טרף, לחמוס ולגזול, גוזלים מזה ונותנים לזה (רבינו מנחם המאירי).
תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בני, מהו שאמר הכתוב (משלי יד, לד) "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה רבי אליעזר ואמר, צדקה תרומם גוי אלו ישראל... וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו... נענה רבי יהושע ואמר... כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן... נענה רבן גמליאל ואמר... כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין, חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל בגיהנם... רבי אליעזר המודעי אומר... כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו... (בבא בתרא י:)
" וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה... ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו". לוט היה בביתו של אברהם אבל נושא את עיניו אל עבר סדום.. הוא בוחר להפרד מאברהם אבינו ודרכו האידיאולוגית של הליכה בדרכי ה', הוא מצטרף אל הסדומיים, עובר לגור בסדום, כיכר הירדן, ארץ נחלי מים, עיר של אנשים שטופי זימה, רעים בגופם, וחטאים בממונם. מצפונו מתחיל להעיק עליו, הוא הרי ראה את האמת של אברהם אבינו מול עיניו, אז הוא מצא פתרון, הפתרון של בעלי ה"לב הטוב" החפצים ללכת אחרי שרירות לבם, הוא בחר לקחת מביתו של אברהם אבינו את מצוות הכנסת האורחים, את החסד, אבל החסד החיצוני בלבד, הוא יספר לכולם עד כמה הוא אדם טוב, ומכניס אורחים, הוא כל כך טוב עד כדי כך שהוא מוכן אפילו להקריב את בנותיו שלו כדי להגן על האורחים הזרים, וכל זאת כדי להרגיע את מצפונו, ולהמשיך בדרך החיים המעוותת בה בחר. "חסד לאומים חטאת", חסד שעושין הלאומים והנמשכים אחר מדותיהם הוא חטאת.. כאשר החסד לא נובע מהליכה בדרכי ה', אלא ממניעים זרים, אז גם החסד עצמו הופך להיות חטאת, גוזלים מזה ונותנים לזה, מפקירים את בני המשפחה על מנת לסייע לאחרים, מרחמים ומסייעים לאויבים תוך פגיעה אנושה בבני עמם.
התורה הקדושה מלמדת אותנו כאן, שגם כאשר מכניסים אורחים, גם כאשר עושים חסד, זה צריך להעשות מהמניעים הנכונים, וחייב להעשות בשיקול דעת על פי התורה, רק כך נזכה שמעשינו יהיו "צדקה תרומם גוי", ולא חלילה "חסד לאומים חטאת".
קול צופיך - הרב שמואל אליהו אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ
קול צופייך וירא תשפ"ב - הלכות תולעים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
