ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה': וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר: מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח: וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה" (בראשית י' ח-יב).
על פי פרשנותו של הרמב"ן נמרוד שיצא ממצרים מלך גם על בבל ומשם יצא לאשור והקים את האימפריה הראשונה בתולדות האנושות. (עיין ברש"י החולק ועיין במיכה ה' ה, המשמש כהוכחה לדעת הרמב"ן). ממלכתו השתרעה על פני כל העולם העתיק ממצרים בדרום מערב ועד אשור במזרח. גבולות אלה, מלגיו (=מבפנים), תואמים את תאור הגבולות ,מלבר (=מבחוץ), מ"הודו ועד כוש" (אסתר א' א) שמשמעותם שלטון על "שבע ועשרים ומאה מדינה". התנא רבי יוסי בן חלפתא בעל "סדר עולם רבה" מבטא רעיון זה בדרך הבאה "שהוא היה (נמרוד) מלך על השבעים (אומות העולם) (עיין באבן עזרא לפסוק יא). לממלכה אדירה זו עיר בירה, מטרפולין ענק - נינוה - "היא העיר הגדולה" (עיין רש"י ראב"ע ורמב"ן). כלשון הרשב"ם "בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה" (בראשית י' ט). תואר מיחד זה "העיר הגדולה" השמור לנינוה מודגש מאוד גם בספר יונה עיין שם א' ב, ג' ב, ד' יא כשנוסף שם גם תיאור רוב אוכלוסיתה. הראשונים (למעט האבן עזרא) בעקבות חז"ל דורשים את הפסוקים על גבורתו של נמרוד "הוא היה גבור ציד לפני ד'" (שם י' ט) כתיאור מרידה בקב"ה. התורה לא ביארה כאן מה פשר המרידה ותוכנה. בהמשך מתארת התורה את חטאם של אנשי דור הפלגה:
"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ"(י"א א-ד).
התאור הוא של חברה שהתאחדה באזור אחד, כנראה תחת שלטון אחד, סביב העיר והמגדל לעשות לעצמם "שם" כעם אחד שלו "שפה אחת" ו"דברים אחדים" (אולי תרבות אחת). חז"ל מסבירים שכוונתם הייתה למרוד בקב"ה כלשון רש"י:
"באו בעצה אחת ואמרו נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם".
כיון שחז"ל מזהים את מנהיגם של אנשי דור הפלגה עם נמרוד:
"להיות גבור - להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה" (רש"י).
אנו יכולים להסיק כי בעצם יש לנו בשני הפרקים תיאור של אותה תופעה משתי נקודות מבט. לפי זה, ניתן להבין כי כעסו של הקב"ה על אנשי דור הפלגה לא נבע מאי שביעות רצון מכוונתם להתאחד סביב מרכז אחד ולתקשר ביניהם בשפה אחת. חטאם היה במגמתם - למרוד בקב"ה - להכחיש היות לעולם בורא-משגיח ולנסות לתפוש את מקומו בניהולו.
בהשלכה לימים אלה, ימי הגלובליזציה עם מעלותיה וחסרונותיה, לא נוכל להסיק מפסוקים אלה מה דעת התורה על התופעה. השאלה שתישאר היא, מה מגמתה ומה תוצאותיה. רק התשובה לשאלות אלו תכריע את הכף, בעד או נגד.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אוי ויי!
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
