הבחירות המעניינות לראשות העיירה | הרב דניאל קירש | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הדרך להנהגה

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

סוף סוף הגיע הבוקר. כל הלילה התהפך ניקולאי על מיטתו ולא הצליח להרדם. המחשבות על הבחירות ההולכות ומתקרבות לא נתנו לו מנוח. כבר שנים רבות שהוא משמש כראש העיירה אך כעת הוא מרגיש שצריך משהו אחר. הוא רק אינו יודע מה.
בכניסתו למשרד פגש את מרינה, המנקה החרוצה של הבניין מסלקת במרץ את האבק שהצטבר במהלך הלילה. "בוקר טוב, אדוני!" קראה לקראתו. ניקולאי, שהיה טרוד במחשבותיו הנהן בחזרה ופנה למשרדו בתקווה שיצליח גם לסדר את מחשבותיו. מרינה, שהיתה עובדת מסורה והכירה כבר שנים רבות את ניקולאי לא התרגשה ופנתה להכין לו כוס קפה חזק. כשנכנסה למשרדו עם כוס הקפה קפץ לפתע ניקולאי וקרא "מצאתי!"
מרינה, שכמעט והפילה את הקפה על עצמה ועל הרצפה קראה בבהלה "מה מצאת?!"
"פתרון!" צעק ניקולאי ונראה כאילו הוא עומד לפצוח בריקוד רוסי סוער. "את הפתרון!" קרא והמשיך להסביר למרינה המבוהלת: "אני צריך מישהו שיתמודד מולי בבחירות ההולכות וקרבות ואת תוכלי לעשות זאת היטב". הבעתה שנראתה על פניה של המנקה האהובה לא הלחיצה אותו כלל. "אל דאגה, מרינה. זה הכל הצגה אחת גדולה. התושבים כאן מרגישים לאחרונה ממורמרים ומרומים. כעת תוכלי לשנות את המציאות. באם תכריזי על התמודדות מולי התושבים ירגישו שהם בוחרים בי מרצון ויחזרו לעמוד לצידי ולהתלונן פחות." משראה שלא נרגעה הוסיף:" אינך צריכה לעשות דבר. אני אדאג לרשום אותך כמתמודדת מולי וזהו. כולנו כאן אוהבים אותך ומעריכים את פועלך, אך כל ההתמודדות תהיה הצגה אחת גדולה כדי שירגישו שיש להם אפשרות בחירה."
דקות מעטות עוד עמד והסביר למרינה את הדברים ואז בירכו זה את זה לשלום וכל אחד נפנה לעיסוקיו.
השבועות חלפו ויום הבחירות הגיע. העיירה הקטנה לבשה חג וכולם גדשו את הרחובות בדרך להצבעה שלא נראתה כמוה שנים רבות. גם מרינה פנתה לקלפי ובהתרגשות הכניסה פתק עם שמה לקלפי. "לפחות יהיה פתק אחד לשמי" הרהרה בינה לבין עצמה.
בבוקר למחרת התעוררה מרינה להמולה רבה בחצר ביתה. מחלון חדרה ראתה חברים רבים גודשים את מדשאות ביתה ולא הבינה לפשר הדבר. מרינה התלבשה בזריזות וניגשה לדלת ביתה. משפתחה את הדלת המון צוהל החל לשיר ולצעוק ותופים נשמעו ברחובות.
רק מרינה עמדה במקומה, מבוהלת, ולא הבינה על מה המהומה. "מה קרה?" קראה לשכנה. "מה?!!!!" צעקה השכנה. "נבחרת לראשות העיירה!" מרינה שמעה את דבריה ופניה הלבינו באחת. "מ-מ-מ-ה-ה-ה?" גמגמה.
אחד השכנים הביא לה כסא, היא התיישבה וקראה "אבל זה רק היה הצגה! אני כלל לא מעוניינת להחליף את עבודתי!" כאן סיפרה את השתלשלות הדברים למכריה.
לאחר מכן החלה מסכת התלבטויות. האם ראוי שתוותר על התפקיד אליו נבחרה או לא. מה דעתכם? האם ראוי לפי השקפת התורה שמרינה תוותר על תפקידה שזכתה בין לילה?

תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
מנהיג ממנים לפי רצון הציבור (ראה ברכות נה.). מכיוון שהציבור בחר בה עליה לקבל עליה את התפקיד. אין בזה שום מדת חסידות שהיא תוותר, שבכך היא מבטלת את רצון הציבור.
מעניין לציין שיש אגדה יהודית שלפני כמה מאות שנים כאשר מלך פולין מת, האצולה הפולנית לא הצליחו להחליט מי צריך להיות המלך במקומו. הם היו חייבים מישהו שיהיה מלך עד שיגיעו להחלטה. יועצי המלוכה חששו שאם ימנו את אחד ממקורבי המלך, הלה לא יסכים לעזוב את כסא המלוכה כאשר תתקבל החלטה על זהות המלך. לכן החליטו היועצים למנות את היהודי שאול ווהל, שהיה מקורב למלכות. זאת משום שידעו שוודאי יסכים לרדת מהכסא כאשר תתקבל החלטה על זהות המלך. אכן כך היה. שאול ווהל מונה למלך ליום אחד בלבד, ובאותו יום הוא ביטל הרבה גזרות נגד היהודים מספר החוקים הפולני. ספק כמה הוא היה מתאים לתפקיד, אך הוא קיבל עליו את עול המלוכה ליום זה משום שזה היה רצון הציבור.
לסיכום: עליה לעשות את רצון הציבור ולקחת את התפקיד.

הדרך להנהגה