ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אוהבי עמונה, אוהביו של מקום ;">

דף הבית בית מדרש מבט על התקופה מאמרים אקטואליים בעקבות עמונה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ו

אוהבי עמונה, אוהביו של מקום


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

לתושבי עמונה המקיימים מצוות יישוב ארץ-ישראל במסירות נפש, ולכל העולים להר לעזרת ה' ברכת חזק ואמץ!
מול הפוגרום שערכה בכם הממשלה, המונהגת בידי אנשים המרימים יד על תורת משה, הננו לאמץ את ידכם. עליכם אמרו חז"ל במכילתא (שמות יתרו ו): "לאוהבי ולשומרי מצותי - אלו ישראל שהם יושבין בארץ ישראל ונותנין נפשם על המצות: מה לך יוצא ליהרג… מה לך יוצא לישרף… מה לך לוקה בפרגול? – על שקיימתי את מצוות ה'". כוחות המשטרה וההרס, אשר השתלטו על היישוב והפליאו את מכותיהם בילדים, בנשים ובמבוגרים, בעזרת סוסיהם המפורזלים ובאלות שבידיהם, והרסו את בתיכם עד היסוד – כל אלפי החיילים והשוטרים עוברי עבירה, ואתם מוסרי הנפש נקראים אוהביו של מקום. ממשלה זו, המקיזה את דמם של יהודים המחזיקים בתורת ה' בארץ אבותיהם, אין לה זכות קיום.
המקום שהנכם יושבים עליו אדמת קודש הוא! לפי המסורת היהודית 1 במקום הזה ניתן לאברהם אבי האומה הישראלית הצו הא-לוהי להחזיק בארץ-ישראל (בראשית יג) ככתוב: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה… קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה 2 ". הבא לעקור אתכם מן המקום הזה, בא לעקור יחד עם הבתים את צו ה' המחייב לרשת את הארץ ולשבת בה, ומצוות נוספות מתורת משה 3 .
מצוות יישוב ארץ-ישראל היא מצווה גדולה בתורה 4 , שנצטווינו לעשותה מתוך מסירות נפש. אשריכם ואשרי כל אלו שנחלצו לעזרתכם, ומסרו נפשם למנוע את הרס בתי היישוב בכוח הזרוע. כבר אמרו חכמים (שבת קל, א): "כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליה… נתקיימה בידן". בזכות מסירות הנפש שלכם אף עמונה תתיישב, תיבנה ותפרח יחד עם שאר יישובי ארץ-ישראל במלוא רוחב גבולותיה.

קשר רשעים
רבים שואלים האם לממשלה הנוכחית ולהוראותיה כיום יש תוקף מחייב. כדי שלהוראה או לחוק יהיה תוקף מחייב על-פי ההלכה, נדרשים שלשה תנאים בסיסיים: האחד, שהחוק ייקבע בידי אנשים יודעי תורה ויראי שמים; השני, שהאנשים נתמנו בידי יהודים יראי שמים; השלישי, שהחוק ייקבע על-פי תורת ישראל. בהיעדר תנאים אלה, ומכיוון שהשלטון פועל כנגד העם ותורתו, הרי הוא מוגדר כ"קשר רשעים" 5 . ואין להתחשב בו.
הממשלה הנוכחית מורכבת מיהודים שהם בחזקת שאינם יודעי תורה ויראי שמים. אין זו ממשלה נבחרת, אלא אוסף מקרי של אנשי שררה שתלטנים.
בעניין מינוי אנשים לתפקיד בישראל כותב הרמב"ם בהלכות מלכים א, ז: "כל מי שאין בו יראת שמים, אע"פ שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל". מוסיף על כך בעל ספר החינוך (מצוה תצז) שאם המנהיג עובר עבירה מצווה לשונאו: "כל השררות בישראל… כל שאין בו יראת שמים… אין צריך לומר שאין ממנין אותו במינוי מן המינויין שבישראל, אלא שראוי לשנאותם ולהרחיקם, ועליהם אמר דוד: שנאתי כל פועלי און". יוצא אפוא, שאישים אלו הם פסולי שלטון 6 .
פסק בג"ץ, שניתן ביום הפורענות, ושמכוחו הוכרע להחריב את בתי ישראל בעמונה, עומד, כמובן, בסתירה לתורת ישראל, ומייצג חלק מסדרת פסקים ארוכה, שתוצאתה עקירת מצוות התורה.
חבורת שופטים כזו נקראת בלשון הרמב"ם: "קשר בוגדים" 7 !
לפיכך, כל חוק והוראה העומדים בסתירה לתורת ישראל בטלים ומבוטלים, ומצווה להיאבק בהם בכל דרך אפשרית 8 .

אחריות אישית
לאנשי השררה ייאמר: הרס הבתים בעמונה מחייב את נושאי המשרות: ראש הממשלה, הרמטכ"ל, השופטים, מפקד המשטרה, אלוף הפיקוד, וכל מי ששלח ידו והביא חורבן. כל אחד חייב אישית בתשלום מלא על כל הנזקים הכספיים שנגרמו לתושבים. כן הם חייבים על כל החבלות הגופניות והנפשיות ועל כל הנזקים שהם גרמו למאות ילדים, נשים ומבוגרים על-ידי שילוח חיילים ושוטרים, שדינם במקרה זה כדין כל חבלן וגזלן (רמב"ם חובל ומזיק ח, א, ב).
כל מי שיש לו יד בהרס הבתים כדי למסור את האדמה לערבים, הרי הוא בבחינת "מוסר" 9 .

לעזרת ה' בגיבורים
באשר למנהיגי הציבור: רבנים, דיינים, ראשי הישיבות, וכל מי שבידו למחות, הרי אלו מצווים לצאת לעזרת אחיהם – אין נקי. כך מכריזה דבורה הנביאה בנבואתה על "מרוז", ממנהיגי ישראל באותו דור (שופטים ה, כג): "אורו מרוז אמר מלאך ה'". כלומר, העומד מנגד ושם יד לפיו כשישראל בצרה, חלה עליו קללה, חלילה, על שלא יצא לעזרת ה' בגיבורים (מועד קטן טז, א). כך גם מנהיגים או תושבים בערי ישראל ומושבותיה, העומדים מנגד ואינם נזעקים, הרי הם בכלל הקללה (מפרשי התנ"ך שם).
לתושבי עמונה ולכל אלו אשר באו לעזרת ה' בגיבורים ייאמר: אתם שומרי חוק התורה במדינת היהודים! אתם נושאי ארון ה'! בעלותכם להר נלחמתם בממשלה בלתי חוקית על-פי התורה! נאבקתם בפורעי חוק התורה! לא רק לעזרת העם יצאתם אלא לעזרת ה'! וכדברי חז"ל בסיפרי במדבר (פד): "כל מי שעוזר את ישראל כאילו עוזר את מי שאמר והיה העולם, שנאמר: אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגבורים".

עת לאהוב ועת לשנוא
שאלה: האם המצוות – "ואהבת לרעך כמוך", ו"לא תשנא את אחיך בלבבך" אמורות גם באשר לחייל ולשוטר הבא לגרש אדם מישראל מביתו, שכן היו מן הרבנים בעבר שהביעו דעה, כי חובה לאהוב ולכבד חייל ושוטר באשר הוא.
תשובה: מצוות אלו, אכן, הן "כלל גדול בתורה", וכפי שהאריכו גדולי ישראל כמו הלל, ואחריו רבי עקיבא, להגדיל ולהאדיר מצווה זו.
עם זאת, אין המצוות הללו מתקיימות אלא בתנאים הקבועים בהלכה. לא כן כאשר אדם מישראל מרים יד כנגד תורת משה וכנגד אדם המקיים מצוות. כבר כתבו חכמים, והדברים הובאו ברמב"ם (הלכות אבל יד, א) שמצווה זו לא נאמרה אלא "לאחיך בתורה ובמצוות"! בכך נקבע, כי הבא לעקור תורה ומצוות מישראל – ובמקרה שלפנינו גם חייל או שוטר – אינו "אחיך"! מקור דבריו באבות דרבי נתן (טז) שם נאמר: "אהוב את כולם! ושנא את המינין ואת המשומדים ואת המסורות… אם עושה מעשה עמך [כמוך] אתה אוהבו ואם לאו - אי אתה אוהבו" 10 . וראה ספר החינוך (מצווה רלח) שכתב: "הרשעים… מצוה לשנאותם", וכך בספר החינוך מצווה רסד: "מותר וגם מצוה עלינו לשנוא רשעים".
אדם המרים יד על תורת משה נקרא בהלכה "שונאו של מקום" (מסכת שמחות ג, ה) דבר שהובא להלכה ברמב"ם (הלכות אבל א, י). מכאן, שחייל ושוטר הבא לכפות על יהודי לעבור עבירה, לגזול ולחמוס את ביתו ולהורסו, ולהעביר את המקום לידי אויב, הרי הוא רשע, ושונאו של מקום, ואינו בגדר מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

עושה אדם דין לעצמו
שאלה: אדם מישראל, שהשלטון הורס את ביתו בניגוד להלכה, האם הוא צריך להשלים עם רוע הגזירה, שכן הלכה היא שאין אדם רשאי להרים יד על חברו, או שמא זכותו להתנגד?
תשובה: אשרי לחייל השומר על גבולות המדינה ועל בטחון ישראל, ושכרו הרבה מאד. אולם עליו לדעת, שכל פקודה הסותרת את תורת ישראל בטלה ומבוטלת 11 . גם לשלוחי השלטון, לרבות חייל ושוטר, אין חסינות על-פי דיני התורה. והיה אם הוא עושה מצווה, ניתנת לו כל הסמכות לבצע את תפקידו, אך אם הוא עובר עבירה, הרי דינו כעובר עבירה לכל דבר.
זכות ההגנה של אדם על ביתו ועל רכושו היא זכות בסיסית המעוגנת בפסוקי התורה. יתירה מזו, התורה התירה לבעל הבית למנוע את כניסתו של אדם המתפרץ לביתו, תוך שימוש בכוח, כמובא ברמב"ם הלכות גניבה (ט, ז). והוסיף, שהרשות להגיב בכוח מסורה לכל אדם הבא לסייע לבעל הבית. למעשה, אדם הרואה את חברו בצרה ולא עזר לו להציל את ממונו, עובר על איסור "לא תעמוד על דם רעך" 12 . (הלכה זו שרירה וקיימת אף לפי חוקי נכרים בכל ארצות העולם התרבותי). לפיכך, חייל המתפרץ לביתו של אדם, גם אם קיבל פקודה לכך, דינו כאחד השודדים.
כן אפשרה התורה לכל אדם מישראל לעשות דין לעצמו 13 , וכגון, כשאדם בא עליו לגוזלו, "יכול להכותו עד שיניחנו". וכן חובתו של אדם למנוע מחברו – וכך מן החייל – לעבור על איסור מן התורה, וכגון כשהוא רואה אדם המכה את חברו – רשאי להכות את המכה כדי להציל את המוכה 14 . ההלכה אוסרת על אדם מישראל להרים יד על חברו, לפיכך האמירה "אסור להרים יד על שוטר" נכונה כל עוד שומר השוטר על מצוות התורה ועל הצדק. לא כן כאשר השוטר שותף לדבר עבירה ולמעשה שוד וחורבן. אכן, מצינו בדברי חז"ל, שאף יואב, שר צבא ישראל, ציפה לספוג מטר אבנים מחייליו כשראו אותו עובר עבירה 15 .

אש המכבים
המאבק בממשלה שמתנכרת ליהודים אינו עומד בסתירה ליחסו של אדם מישראל למדינה. המדינה היא מדינת היהודים, והמדינה היהודית שייכת לכל אלו הממשיכים את דרכו של אברהם אבי האומה הישראלית ובניו אחריו, ממשיכי הדרך של תורת משה מסיני 16 . לעולם לא יסכים העם היהודי להיכנע לשלטון של רשעים, יהיו אשר יהיו. לא רק על הארץ הננו נאבקים, אלא על צביונה של המדינה כמדינתנו – מדינה על פי התורה!
לאור האמור, יידע כל נציג שלטון, כי מי שבא לעקור תורה ומצוות מישראל ייתקל בחומה בצורה. האש שהתלקחה בהר עמונה, זו האש של יהודה המכבי אשר נלחם ביוונים ובמתייוונים 17 , ואשר מסר את נפשו, ונהרג בשדות עמונה 18 , כדי להקים בארץ-ישראל מדינה על-פי התורה 19 .
הדור הצעיר הקם בישראל ומכריז: "ה' הוא המלך!" מכריז בכך, כי קם דור ממשיכים ליהודה המכבי, דור המוכן למסור את הנפש על תורת ה' ועל ארץ-ישראל. עם ישראל לא נכנע ליוונים ולא לרומאים, לא נכנע לתורכים ולא לאנגלים. כך לא ייכנע עם ישראל ולא יכופף את ראשו בפני מנהיגים יהודים ריקים מתורה, מושחתים ומרשיעי ברית.
הנאבקים על שלמות התורה ועל שלמות הארץ, אל ירך לבבכם! אל תיראו ואל תערצו מחיילים ומשוטרים המכים באלות! אל תיראו מצהלת סוסי המשטרה! אל פחד מ"שופטים" היושבים על הכסא הרם אשר פסקיהם נוגדים את התורה! מול שלטון אשר גזר אומר לעקור יהודים ויישובים, ולעקור את תורת ישראל ומצוותיה – קומו וצאו לעזרת ה' בגיבורים! כי סוף תורת ישראל לנצח!
ולאנשי השלטון והשררה, אשר הכריזו מלחמה על עם ישראל, על תורת ישראל, ועל ארץ-ישראל, ייאמר: "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' א-להינו נזכיר; המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו".
"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה!"

נכתב במעמד:
הרב ישראל אריאל הרב יואל שוורץ הרב דב שטיין ר' הלל וייס


---------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.



^ 1. מגילת מדבר יהודה לבראשית, וראה "ארץ ישראל לגבולולתיה" פרק א, תיאור מפורט על מקום ההתגלות לאברהם בהר בעל חצור סמוך לעמונה.
^ 2. בתרגום יונתן: ועביד בה חזקתא, כלומר, ההתהלכות סביב הארץ עושה בה קניין וחזקה. וראה בבא בתרא ק, א.
^ 3. איסור "לא תחונם" (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה י, א). איסור גזל והסגת גבול (ראה רמב"ם הלכות גניבה ז, יא). "לא תעמוד על דם רעך!" (ראה ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה רצ"ז). ועוד.
^ 4. ילקוט שמעוני רמז תתפ"ה, וראה שם שהוזכר רבי אלעזר בן שמוע שנהרג לבסוף על קידוש השם כאחד מעשרה הרוגי מלכות.
^ 5. סנהדרין כו, א. רש"י ישעיהו ח, יב. שו"ת הריב"ש סא. חת"ם סופר קובץ תשובות עד. יהודה יעלה או"ח לו. פסקי דין רבניים י.
^ 6. ראה רמב"ם הלכות עדות (י, א) שהגדיר את המושג "רשע", וכתב: "הרשעים פסולין… אי זהו רשע? כל שעבר עבירה שחייבין עליה מלקות - זהו רשע ופסול". וראה רמב"ם סנהדרין יט.
^ 7. רמב"ם סנהדרין ב, יד.
^ 8. ביאור הלכה או"ח סי' א. ובמשנה ברורה שם.
^ 9. רמב"ם עבודת כוכבים י, א. תשובה ג, ו. חובל ומזיק ח, יא.
^ 10. וראה רמב"ם הלכות אבל יד, א. הלכות גניבה ט, ו. מחזור ויטרי תכ"ה. ספר יראים רכ"ד ועוד.
^ 11. רמב"ם מלכים ג, ט.
^ 12. ספרא קדושים ב, ד.
^ 13. חושן משפט ד, א.
^ 14. שם תכא, יג.
^ 15. ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קסה.
^ 16. רמב"ם סנהדרין כד, י: בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקין בתורת האמת.
^ 17. תיאורים לרוב על פעולת יהודה ויונתן למיגור רשעי ישראל מובאים בספר חשמונאים א. לדוגמה בלבד, ראה שם ט, סא. וכן ט, עג. ועוד
^ 18. ספר חשמונאים ט, טו.
^ 19. ראה מגילת תענית כ"ב אלול, שהחשמונאים נתנו לרשעי ישראל שלשה ימים לעשות תשובה, וכיצד נהגו באלו שלא חזרו בהם.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il