ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לא נעים לספר, אבל בברדיטשב של אותם הימים, היו כבר יהודים שהתרחקו מקיום המצוות, והם העלו הצגה על דמותו של רבי לוי יצחק, ובה הם חיקו אותו וצחקו עליו, בדיוק כמו תוכניות 'הסאטירה' של ימינו.
והנה, היה יהודי אחד, רחוק מתורה ומצוות, ששמע על ההצגה, ונסע במיוחד לברדיטשב כדי לראותה. כשהגיע לברדיטשב, הוא אמר לעצמו, עד שאני הולך להצגה, כדאי לי כבר ללכת ולראות את 'המקור', רבי לוי יצחק, ולצחוק עליו. אמר ועשה. הלך אותו יהודי, וצפה ברבי לוי יצחק בזמן התפילה, אולם מראהו של הצדיק העובד את ה' באמת פנימית יוקדת, עורר בליבו הרהורי תשובה, והוא ששב בכל ליבו לאלוקיו...
יתכן, וזהו הסיפור המבטא בדרך הקיצונית ביותר, נקודה רוחנית חשובה, שאנו כציבור דתי לאומי צריכים להתעורר אליה ביותר.
מצויים אנו בחג החנוכה, חג בו אנו מצווים על פרסומי ניסא. ימים אלו מתאימים ביותר לתפיסה התורנית חינוכית שלנו, הדוגלת בכך שיש להאהיב את התורה על הבריות, ולקדש את שם ה' בכל מקום.
אך כאן יש נקודה חשובה, שחשוב שלא נפספס. לפני שמפרסמים את הנס, צריך שיהיה קודם נקודה רוחנית של קודש, שאותה מפרסמים. כך בחנוכה, לדעת פוסקים רבים, צריך שיהיה בית שממנו מדליקים את האור ומפיצים אותה החוצה. מי שישן בשדה ללא בית, (ולפחות – מי שאין לו מקום בו הוא נמצא באותו לילה) פטור מלהדליק. הדבר מבטא את הרעיון, שרק מי שיש לו כבר מקום פנימי של קודש, יכול להפיץ את הקודש החוצה.
כך גם חנוכה הוא הזמן, שבו בתום היום, אנו מדליקים את הנרות ומאירים לתוך הלילה. אך לפני שאנו מאירים את הלילה, היה לנו יום.
ומעניין לעניין באותו עניין, מכל ההישגים הגדולים של החשמונאים, נקרא החג בשם חנוכה, על שם חנוכת המקדש, ללמדך שההישג העיקרי הוא שנוצר מקום קדוש ומובדל מהסביבה, ורק מכוחו אנו יכולים להפיץ את אור המקדש לכל קצווי תבל.
כך מצאנו, (ערוך השולחן תרעז, ו), שאת הפתילות והשמנים שנשארו מחנוכה עלינו לשרוף או לגנוז, בשונה משאר תשמישי המצווה כמו סכך של סוכה, שאין צורך לגונזו, כי נתנו לנרות החנוכה מעמד של הקדש, כקודשי המקדש. ללמדך, שדווקא לצורך מצווה זו של חנוכה, שבה אנו מפרסמים את הנס ומקדשים את ה' בכל מקום, עלינו להתחבר למימד של קדושה, שאין ליגוע ולהורידו מקדושתו.
ובחזרה לסיפור. פעמים רבות, התפיסה הרווחת בציבורנו היא שכדי לקדש את ה', עלינו לעגל פינות, ולמצוא חן בעיני הרחוקים מהתורה והמצוות. דווקא חנוכה, (וגם הסיפור על רבי לוי יצחק) מלמדים אותנו שבשביל לקדש את ה', עלינו להיות אנשי אמת המלאים בקדושה פנימית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
