ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לא נעים לספר, אבל בברדיטשב של אותם הימים, היו כבר יהודים שהתרחקו מקיום המצוות, והם העלו הצגה על דמותו של רבי לוי יצחק, ובה הם חיקו אותו וצחקו עליו, בדיוק כמו תוכניות 'הסאטירה' של ימינו.
והנה, היה יהודי אחד, רחוק מתורה ומצוות, ששמע על ההצגה, ונסע במיוחד לברדיטשב כדי לראותה. כשהגיע לברדיטשב, הוא אמר לעצמו, עד שאני הולך להצגה, כדאי לי כבר ללכת ולראות את 'המקור', רבי לוי יצחק, ולצחוק עליו. אמר ועשה. הלך אותו יהודי, וצפה ברבי לוי יצחק בזמן התפילה, אולם מראהו של הצדיק העובד את ה' באמת פנימית יוקדת, עורר בליבו הרהורי תשובה, והוא ששב בכל ליבו לאלוקיו...
יתכן, וזהו הסיפור המבטא בדרך הקיצונית ביותר, נקודה רוחנית חשובה, שאנו כציבור דתי לאומי צריכים להתעורר אליה ביותר.
מצויים אנו בחג החנוכה, חג בו אנו מצווים על פרסומי ניסא. ימים אלו מתאימים ביותר לתפיסה התורנית חינוכית שלנו, הדוגלת בכך שיש להאהיב את התורה על הבריות, ולקדש את שם ה' בכל מקום.
אך כאן יש נקודה חשובה, שחשוב שלא נפספס. לפני שמפרסמים את הנס, צריך שיהיה קודם נקודה רוחנית של קודש, שאותה מפרסמים. כך בחנוכה, לדעת פוסקים רבים, צריך שיהיה בית שממנו מדליקים את האור ומפיצים אותה החוצה. מי שישן בשדה ללא בית, (ולפחות – מי שאין לו מקום בו הוא נמצא באותו לילה) פטור מלהדליק. הדבר מבטא את הרעיון, שרק מי שיש לו כבר מקום פנימי של קודש, יכול להפיץ את הקודש החוצה.
כך גם חנוכה הוא הזמן, שבו בתום היום, אנו מדליקים את הנרות ומאירים לתוך הלילה. אך לפני שאנו מאירים את הלילה, היה לנו יום.
ומעניין לעניין באותו עניין, מכל ההישגים הגדולים של החשמונאים, נקרא החג בשם חנוכה, על שם חנוכת המקדש, ללמדך שההישג העיקרי הוא שנוצר מקום קדוש ומובדל מהסביבה, ורק מכוחו אנו יכולים להפיץ את אור המקדש לכל קצווי תבל.
כך מצאנו, (ערוך השולחן תרעז, ו), שאת הפתילות והשמנים שנשארו מחנוכה עלינו לשרוף או לגנוז, בשונה משאר תשמישי המצווה כמו סכך של סוכה, שאין צורך לגונזו, כי נתנו לנרות החנוכה מעמד של הקדש, כקודשי המקדש. ללמדך, שדווקא לצורך מצווה זו של חנוכה, שבה אנו מפרסמים את הנס ומקדשים את ה' בכל מקום, עלינו להתחבר למימד של קדושה, שאין ליגוע ולהורידו מקדושתו.
ובחזרה לסיפור. פעמים רבות, התפיסה הרווחת בציבורנו היא שכדי לקדש את ה', עלינו לעגל פינות, ולמצוא חן בעיני הרחוקים מהתורה והמצוות. דווקא חנוכה, (וגם הסיפור על רבי לוי יצחק) מלמדים אותנו שבשביל לקדש את ה', עלינו להיות אנשי אמת המלאים בקדושה פנימית!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך ללמוד אמונה?
הכל מתחיל בפנים
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חכמת התורה וחכמות החול
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תיקון ימי השובבי"ם
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
