חסידים מספרים כי פעם אחת שיחק רבי שמחה בונם מפשיסחה עם איש אחד בשחמט. אותו האיש היה רע מעללים, ור' שמחה בונם רצה להרחיקו ממעשיו הרעים ולהחזירו למוטב. תוך כדי המשחק עשה ר' שמחה בונם מסע של טעות, ומיד עשה חברו למשחק הסעה כנגדו והביאו אל בין המצרים. ביקש רבי שמחה בונם ממנו שייתן לו לחזור בו מהמסע הזה, והאיש נענה לו. לאחר כמה דקות נשנה הדבר שוב, אולם הפעם סירב האיש להיעתר לו פעם נוספת. "פעם אחת ויתרתי", אמר, "אבל עכשיו מה שעשית עשוי". כששמע כך הרבי, אמר: "אוי לו לאדם שנשתקע כל-כך ברע עד ששום תחינה לא תועיל לו שיוכל לשוב!" האיש היושב למולו לטש את עיניו כשהוא דומם, אבל לבו כבר חשב מחשבות של תשובה.