בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שמות
לחץ להקדשת שיעור זה

להיות נוכח במרחב החיים

undefined

הרב יוסף נווה

כ"ג טבת תשפ"א
2 דק' קריאה
פרשתנו מתחילה בפסוק: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".
דורשת הגמרא (ברכות ז ע"ב ) על הפסוק בתהלים (מו, ז) "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ" - אל תקרי שָמות אלא שֶמות.
הכוונה במילה שָמות היא שממה, מדבר, מקום ללא ישוב. ואילו השם של אדם מורה על העצמיות הפנימית שלו, כלומר על המהות שלו ועל תפקידו בעולם, שהוא נוכח ויש לו הוויה בעולם. יכול להיות האדם חי, גופו פה, אך הוא לא מוציא חוצה את כשרונותיו ויכולותיו. אדם זה נדמה כמו מדבר שממה, שלא מניב פירות.
אנחנו נמצאים בימי השובב"ים. עומק הכוונה בחוסר קדושה הוא שאדם מוציא את כוחותיו לריק. במקום להביא חיים לעולם, הוא מאבד מהשם שלו ומצלם האלוקים שבו.
מה התיקון לכך?
כשהקב"ה מורה למשה רבינו לבשר לעם ישראל שהוא גואל אותם ומוציא אותם ממצרים, הוא אומר לו שיבשר לעם ישראל: "אהיה אשר אהיה שלחני אליכם".
בספרי חסידות (ליקוטי מוהר"ן חלק א, ו, מאור ושמש הפטרת שבת שובה בשם הרבי מלובלין זיע"א) הביאו את דברי הזוהר הקדוש, ששם "אהיה" פירושו "אנא זמין למהוי", כלומר אני מזמין את עצמי שתהיה לי הויה בעולם, אני רוצה להיות נוכח במרחב החיים. כי אדם שמרגיש שיש לו תפקיד ומשמעות בחייו, יש לו במה ואיך למלא את הזמן היקר שלו.
משה רבינו ענה על שאלה נסתרת של עם ישראל, שכביכול שואלים את משה - כיצד נצא ממצרים? הרי אנחנו שקועים במ"ט שערי טומאה, אנחנו נמצאים במדבר רוחני שומם. עונה להם משה רבינו שהעצה היעוצה לכל יהודי שרוצה להרים את עצמו בעבודת ה' היא להזמין את עצמו מחדש ולהאמין שהוא יכול להוציא את פנימיותו וישותו הפנימית מהכח אל הפועל.
דברים אלו מתאימים לרוח הימים האלו, ימי השובבי"ם, בהם אנחנו עסוקים בתיקון ענייני אות ברית קודש. שורש התיקון הוא להבין מה גרם לקלקול - שממה, וממנו להתחבר אל ה"שם" העצמי הייחודי שלי, תפקידי וייעודי כדי שאביא ברכה וחיים לעולם.
(נקודה להרחבה - הראי"ה קוק זצ"ל אורות הקודש ח"ב עמוד קלט מסביר את עומק השאלה ששואלים את האדם מה שמו ביום הדין).
שנזכה, שבת שלום!
הכותב הוא מטפל ומאמן אישי




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il