ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
בימים אלו, האויב המוסלמי מכה בנו באכזריות ומלמד אותנו שיעור כואב בערבות הדדית – כיצד מרגיש עם בריא כשנופלים קסאמים, קטיושות, ושאר מרעין-בישין על ערי הצפון והדרום בארץ הקודש. אכן, יש בכך משום תיקון של חטא האדישות ששררה בתקופה שקדמה לגירוש – אל מול נפילת אלפי הפצמ"רים על גוש-קטיף ומול שיגורי הקסאמים על שדרות וישובי הנגב, שרק בזכות חסדי ה' יתברך עמנו נסתיימו במעט נפגעים. אך אל לנו לשגות ולחשוב שכתוצאה מהרגשת האחדות העכשווית נפקחו לפתע העינים ואותם אחינו-בשרנו שנדבקו במשיחיות-השקר של עגל-השלום, שבו כעת מטעותם וחזרו מהרצון לשוב ולמכור את אחיהם ואת נחלת אבותינו תמורת אשליות רגעיות שמחיר ההתפכחות מהם איום ונורא (כפי שהתרענו שוב ושוב וכפי שכולנו רואים כעת לצערנו). לא! האחים עדיין רוצים למכור את יוסף לישמעאלים, ומסוכן מאוד יהיה להסתמך שוב על טוב לבם...
מבלי להכיר בטעויות העבר, אין יכולת לקבל החלטות טובות בהווה ולצעוד נכונה לקראת העתיד. מכיון שמושלי העם הזה אינם מראים סימנים של הפקת לקחים, עלינו לדבר בעיקר כלפי עצמנו, הציבור של אוהבי הארץ ונאמני התורה, וללמוד מה צריך לתקן כדי למנוע את המכירה הבאה. כל עוד לא ברור כראוי במה טעינו, לא ניתן להתמודד ולהתכונן לקראת הבאות, וגם אין להתפלא על משבר-האמון הקשה הפוקד את הציבור שלנו כלפי המנהיגות הרוחנית והמעשית.
על כן ברצוני לעסוק כאן בקצרה רק במה שמוטל עלינו לעשות, ודומני שיש לתת את הדגש על שתי נקודות מרכזיות: הראשונה היא מכוח מה אנו בונים את ארצנו הקדושה. הסוברים שהם שליחים של המדינה ופועלים רק מכוחה, אך טבעי הוא שישתדלו תמיד להשתלב בכל המערכות, וממילא מנהיגות שתרצה להחריב ולפגוע בקדשי ישראל תשׂוּשׂ להעמיד ציבור כזה אל הקיר ולנצל אותו כשותף בכיר בין המוציאים-לפועל של כל תהליך המנוגד לחלוטין לדרכם ולרוחם. רק מי שיודע ומרגיש שהוא שליח של ה' יתברך בלבד בבנין הארץ ועַם-ה' עליה – הוא שיוכל לעמוד במבחן זה, שלעיתים הוא יום-יומי. רק מי שמתחנך ומתעצם בשאלת מקור הסמכות ממנה יונק הוא את חיותו, ומברר לעצמו שאין לו כל שררה מחייבת מעליו מלבד הבורא יתברך שמו (אלא אם כן זוכה השררה האנושית לבטא את הדרכת הבורא) – רק הוא ישאר נאמן לעקרונותיו.
הנקודה השניה היא המוכנות לחשוב ולדבר באופן ברור וגלוי על הפתרון לבעיית האוכלוסייה הערבית השוהה בארץ הקודש. הבעיה שבה נתלים רבים היא מה עושים עם כמות כזו של אוכלוסיה ערבית ביו"ש ועזה, אך כדאי להזכיר שכיום הבעיה כבר ניכרת לכל גם במרחבי הנגב והגליל, בבאר-שבע ובירושלים, ברמלה ובלוד, ביפו ובעכו... במצות ירושת הארץ עליה קראנו בשבת שעברה, "והורשתם את הארץ", נחלקו הראשונים: הרמב"ן פירש שעיקר המצווה היא ליישב את הארץ ולהכניסה תחת ריבונות ישראל. אולם רש"י פירש שעיקר המצווה היא להוריש – לגרש מהארץ את עמי הארץ הגויים (אמנם רבים דנו בשיטתו ביחס לאלו עמים מדובר). שנים רבות, עסקנו במסירות בירושת הארץ על-פי שיטת הרמב"ן, הוספנו בתים, עצים ויישובים פורחים ב"ה, אך בעורפנו נשפה כל הזמן הבעיה איתה מתמודד רש"י (שהשבוע חל יום פטירתו זי"ע), מבלי שנעסוק בה כראוי. ומכיוון שלאחים קל יותר לגרש את אחיהם, נקטה הממשלה בפתרון הנוח והקל...
ברור שפתרון בכיוון הזה אינו מיידי ואינו פשוט, אך יש לנסות לחשוב כיצד יש לקדמו, בוודאי בזמנים בהם ה' פותח לנו "חלון הזדמנויות". ולכל הפחות, יש לעסוק בדחיפות בנושא של עידוד הגירה.
בחלוף שנה מאז הפקרת נחלת אבותינו וגירוש מתיישבים יהודים על משפחותיהם – אנו מקבלים כעת תזכורת כואבת עד מאוד, אשר אנו מתפללים שמתוכה תצמח לבסוף טובה גדולה לחידוש ימינו כקדם – אולם הדבר תלוי בכך שאנו נשכיל לתקן ולעשות את המוטל עלינו. ומתוך שיבתנו לתורת אמת, ישיב ה' את שבותנו וירים קרננו, כהבטחת הנביא לישראל "שובי בתולת ישראל שובי אל ערייך אלה".

הרב דוד דודקביץ'
רב היישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל ביצהר

יום שכולו תורה - שבת ושבועות נסיעתם וחזרתם של אנשי הצלה בשבת
מתוך יום עיון בהלכות שבת, בית המדרש גבעת אסף
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













