ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
בימים אלו, האויב המוסלמי מכה בנו באכזריות ומלמד אותנו שיעור כואב בערבות הדדית – כיצד מרגיש עם בריא כשנופלים קסאמים, קטיושות, ושאר מרעין-בישין על ערי הצפון והדרום בארץ הקודש. אכן, יש בכך משום תיקון של חטא האדישות ששררה בתקופה שקדמה לגירוש – אל מול נפילת אלפי הפצמ"רים על גוש-קטיף ומול שיגורי הקסאמים על שדרות וישובי הנגב, שרק בזכות חסדי ה' יתברך עמנו נסתיימו במעט נפגעים. אך אל לנו לשגות ולחשוב שכתוצאה מהרגשת האחדות העכשווית נפקחו לפתע העינים ואותם אחינו-בשרנו שנדבקו במשיחיות-השקר של עגל-השלום, שבו כעת מטעותם וחזרו מהרצון לשוב ולמכור את אחיהם ואת נחלת אבותינו תמורת אשליות רגעיות שמחיר ההתפכחות מהם איום ונורא (כפי שהתרענו שוב ושוב וכפי שכולנו רואים כעת לצערנו). לא! האחים עדיין רוצים למכור את יוסף לישמעאלים, ומסוכן מאוד יהיה להסתמך שוב על טוב לבם...
מבלי להכיר בטעויות העבר, אין יכולת לקבל החלטות טובות בהווה ולצעוד נכונה לקראת העתיד. מכיון שמושלי העם הזה אינם מראים סימנים של הפקת לקחים, עלינו לדבר בעיקר כלפי עצמנו, הציבור של אוהבי הארץ ונאמני התורה, וללמוד מה צריך לתקן כדי למנוע את המכירה הבאה. כל עוד לא ברור כראוי במה טעינו, לא ניתן להתמודד ולהתכונן לקראת הבאות, וגם אין להתפלא על משבר-האמון הקשה הפוקד את הציבור שלנו כלפי המנהיגות הרוחנית והמעשית.
על כן ברצוני לעסוק כאן בקצרה רק במה שמוטל עלינו לעשות, ודומני שיש לתת את הדגש על שתי נקודות מרכזיות: הראשונה היא מכוח מה אנו בונים את ארצנו הקדושה. הסוברים שהם שליחים של המדינה ופועלים רק מכוחה, אך טבעי הוא שישתדלו תמיד להשתלב בכל המערכות, וממילא מנהיגות שתרצה להחריב ולפגוע בקדשי ישראל תשׂוּשׂ להעמיד ציבור כזה אל הקיר ולנצל אותו כשותף בכיר בין המוציאים-לפועל של כל תהליך המנוגד לחלוטין לדרכם ולרוחם. רק מי שיודע ומרגיש שהוא שליח של ה' יתברך בלבד בבנין הארץ ועַם-ה' עליה – הוא שיוכל לעמוד במבחן זה, שלעיתים הוא יום-יומי. רק מי שמתחנך ומתעצם בשאלת מקור הסמכות ממנה יונק הוא את חיותו, ומברר לעצמו שאין לו כל שררה מחייבת מעליו מלבד הבורא יתברך שמו (אלא אם כן זוכה השררה האנושית לבטא את הדרכת הבורא) – רק הוא ישאר נאמן לעקרונותיו.
הנקודה השניה היא המוכנות לחשוב ולדבר באופן ברור וגלוי על הפתרון לבעיית האוכלוסייה הערבית השוהה בארץ הקודש. הבעיה שבה נתלים רבים היא מה עושים עם כמות כזו של אוכלוסיה ערבית ביו"ש ועזה, אך כדאי להזכיר שכיום הבעיה כבר ניכרת לכל גם במרחבי הנגב והגליל, בבאר-שבע ובירושלים, ברמלה ובלוד, ביפו ובעכו... במצות ירושת הארץ עליה קראנו בשבת שעברה, "והורשתם את הארץ", נחלקו הראשונים: הרמב"ן פירש שעיקר המצווה היא ליישב את הארץ ולהכניסה תחת ריבונות ישראל. אולם רש"י פירש שעיקר המצווה היא להוריש – לגרש מהארץ את עמי הארץ הגויים (אמנם רבים דנו בשיטתו ביחס לאלו עמים מדובר). שנים רבות, עסקנו במסירות בירושת הארץ על-פי שיטת הרמב"ן, הוספנו בתים, עצים ויישובים פורחים ב"ה, אך בעורפנו נשפה כל הזמן הבעיה איתה מתמודד רש"י (שהשבוע חל יום פטירתו זי"ע), מבלי שנעסוק בה כראוי. ומכיוון שלאחים קל יותר לגרש את אחיהם, נקטה הממשלה בפתרון הנוח והקל...
ברור שפתרון בכיוון הזה אינו מיידי ואינו פשוט, אך יש לנסות לחשוב כיצד יש לקדמו, בוודאי בזמנים בהם ה' פותח לנו "חלון הזדמנויות". ולכל הפחות, יש לעסוק בדחיפות בנושא של עידוד הגירה.
בחלוף שנה מאז הפקרת נחלת אבותינו וגירוש מתיישבים יהודים על משפחותיהם – אנו מקבלים כעת תזכורת כואבת עד מאוד, אשר אנו מתפללים שמתוכה תצמח לבסוף טובה גדולה לחידוש ימינו כקדם – אולם הדבר תלוי בכך שאנו נשכיל לתקן ולעשות את המוטל עלינו. ומתוך שיבתנו לתורת אמת, ישיב ה' את שבותנו וירים קרננו, כהבטחת הנביא לישראל "שובי בתולת ישראל שובי אל ערייך אלה".

הרב דוד דודקביץ'
רב היישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל ביצהר

עניני החג נָגִיל וְנָשִֹישֹ בְּזֹאת הַתּוֹרָה - רִנָּה של תורה
תיקון ליל שבועות וקישוטי הכלה - שיחה לחג השבועות

יום שכולו תורה - שבת ושבועות נסיעתם וחזרתם של אנשי הצלה בשבת
מתוך יום עיון בהלכות שבת, בית המדרש גבעת אסף
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














