ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'

פרק 229

טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם

לחץ להקדשת שיעור זה
דיינים: הרב עקיבא כהנא, הרב אופיר שירה, הרב יוסף סוראני
הלכה פסוקה (232)
הרב עקיבא כהנא
228 - חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
229 - טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
230 - הלוואה או השקעה
טען עוד

המקרה בקצרה:

הנתבעים הם בני זוג ששכרו דירה למשך שנה מהתובעים שהם בעלי הדירה, תמורת 3,400 ₪ לחודש. הנתבעים מסרו לתובעים 12 המחאות, אולם, מוסכם שעבור ששה חודשים הנתבעים שילמו במזומן וקבלו מהתובעים את ההמחאות חזרה. שש המחאות נוספות הופקדו על ידי התובעים וחזרו מכל מיני סיבות. התובעים מבקשים דמי שכירות עבור ששה חודשים בסך 20,400 ₪.
הנתבעים טענו ששילמו במזומן עבור חודש אחד ולא קבלו את ההמחאה עבורו בחזרה. בנוסף הם טוענים טענות קיזוז נוספות: א. היו בדירה שתי סתימות, אשר הפתיחה שלהן עלתה להם 800 ₪. ב. הנתבע עשה עבודות חשמל עבור חברו של התובע ולא שולם עליה סך 1,600 ₪. ג. הם שילמו עבור תיקון בדוד המים החמים בדירה סך 700 ₪. ד. במתחם בו נמצאת הדירה, ישנן דירות נוספות שאין להם מוני מים וחשמל נפרדים, לפיכך, הנתבעים שילמו את חשבונות החשמל והמים עבור הדיירים האחרים ועל כך מגיע להם החזר בסך 5,800 ₪. ה. הם דורשים פיצוי עבור עוגמת נפש שהיתה להם מהמגורים בדירה.
התובעים הגיבו לטענות הנתבעים וטענו שלא שולם עבור חודש נוסף במזומן, בנוסף אין ראיות לגבי תיקון הסתימות והפלאנץ' בדוד ואילו היו בעיות התובעים היו מתקנים אותם בעצמם. לגבי עבודות החשמל שביצע הנתבע, טענו התובעים שאכן כך היה אולם שולם לנתבע מיד 300 ₪ כפי שביקש. לגבי תשלום חשבונות ארנונה, חשמל ומים עבור הדיירים האחרים, התובעים טענו שזה עניינו של הנתבע עם הדיירים האחרים, ואין לתובעים אחריות לכך.
בין הצדדים נחתם חוזה ובו נקבע בית דין זה כבורר מוסכם, וכן חתומים על החוזה גם ערבים.

פסק הדין:
הנתבעים ישלמו לנתבעים את דמי השכירות במלואם בסך 20,400 ₪.

נימוקים בקצרה:
1.טענת הנתבעים ששילמו עבור חודש נוסף במזומן
בין הצדדים היתה מחלוקת האם שולם על חודש נוסף במזומן. ניתן ללמוד מהגמרא (בבא מציעא קב ע"ב - קג ע"א) שלאחר שהסתיימה תקופת השכירות, השוכר נאמן לומר שפרע את דמי השכירות. דין זה נכון גם כאשר יש שטר על השכירות (רמב"ם שכירות ז, ג, ושולחן ערוך חו"מ שיז, א).
אולם, במקרה שלנו סבר בית הדין שהשוכר לא נאמן לטעון פרעתי, משלושה נימוקים:
א. אילו היה משלם הוא היה מקבל בחזרה את ההמחאה. כפי שנכתב בסמ"ע (שיז, א) שכל זמן שהמשכיר מחזיק בשטר שנועד להבטיח את התשלום הוא נאמן שדמי השכירות לא נפרעו, כך גם נפסק בתיק 71003 על ידי בית דין זה.
ב. הנתבעים נתנו המחאות על מנת לתת עדיפות ראייתית למחזיק בהם, כפי שעולה מפסק דין 75020 של בית דין זה שהחזקת המחאה על ידי תובע מעבירה את נטל הראייה לצד השני.
ג. כיון שיש אפשרות גבייה של ההמחאה על פי החוק, המצאות השטר ביד התובע מהווה ראיה לטובת התובע, כפי שכתב בשו"ת הרשב"א המיוחסות, כב.

2. טענות הקיזוז של הנתבעים
בית הדין דחה את טענות הקיזוז של הנתבעים, משום שברור שהנתבעים התחייבו לשלם דמי שכירות ואין להם ראיות שהם נפטרו מחוב זה. הוא הדין גם במקרה זה בו הנתבעים טוענים טענות בוודאות ("ברי"), בעוד התובעים משיבים על חלק מהטענות (כגון, התיקונים בדירה) שאינם יודעים מה קרה ("שמא"). זאת, על פי מה שנפסק בשולחן ערוך (חו"מ עה, ט) שכאשר נתבע אינו יודע אם התחייב הוא פטור. במקרה זה, היישום של הדין הוא במקרה הפוך, בו לתובע יש ראיה על החוב, והוא אינו יודע האם הנתבע נפטר מהחוב.

3. טענה לזיכוי בגין עבודות חשמל
הצדדים הסכימו כי התבצעו עבודות חשמל בבית חברו של התובע, שהוזמנה על ידי התובע, והתובע התחייב לשלם עבורה. לטענת התובע הוא שילם 300 ₪ עבור כל העבודה, ולטענת הנתבע הובטחו לו 1,600 ₪, ולא שולם לו דבר. לפי ההלכה התובע הוא "כופר הכל" , ולכאורה היה מקום לחייב את התובע בשבועת היסת. כיוון שכיום אין נשבעים לכאורה היה על בית הדין לעשות פשרה בגין השבועה כפי שמקובל (פתחי תשובה חו"מ יב, ג). אלא שבמקרה זה בית הדין חשב שאין מקום לפשרה כיוון שטענות אלה של הנתבעים לא עלו בעבר, אלא רק בשעת הדיון, ולכן יש להאמין לתובע.

4. תשלומי ארנונה מים וחשמל עבור הדיירים האחרים
הנתבעים טענו שהם שילמו תשלומי ארנונה חשמל ומים עבור הדיירים האחרים. לטענתם החיובים מוטלים על התובעים, ועליהם לנכות מחובם של הנתבעים את מה ששולם.
מוסכם שעל הנתבעים לא חלה חובה לשלם חשבונות על דירות אחרות, ואין ויכוח עובדתי על כך שהנתבעים שילמו עבורם (אף שהתובע אינו יודע האם אכן הדיירים האחרים החזירו לנתבעים את הכסף ששולם). המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה ההלכתית: האם על התובעים יש אחריות להחזיר לנתבעים את מה ששילמו, או שמא זו מחלוקת בין הנתבעים לבין שוכרי הדירות האחרות.
במקרה זה, החוזה בין הצדדים לא מתייחס כלל לשאלת תשלום חשבונות הארנונה, החשמל המים של הדיירים האחרים. כיוון שאין התייחסות לכך בחוזה, בית הדין סבר שיש לנהוג על פי החוק. לפי סעיף 326 לפקודת העיריות, אדם שמחזיק בנכס חייב בכל תשלומי הארנונה על נכס זה. לפיכך, התובע אינו צד למחלוקת שבין הנתבע לדיירים, משום שחובת התשלום אינה מוטלת עליו, ולכן טענת הנתבע שיש לקזז את תשלמי החשמל והמים נדחתה.

5. תשלומים עבור עגמת נפש מן השהות בדירה
הנתבעים לא הביאו ראיות למציאות שלטענתם גרמה את עוגמת הנפש ולכן בית הדין דחה את טענתם.

6. ערבים
הערבים חתמו על חוזה שיש בו תניית בוררות המסמיכה את בית הדין, ולכן החלטות בית הדין מחייבות גם אותם.





עוד בנושא הלכה פסוקה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il