ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים שו"ת "במראה הבזק"

פרק 401

שימוש בבית הספדים של בית קברות נוצרי

לחץ להקדשת שיעור זה
אנסחדה, הולנד Enschede, Holland
שו"ת "במראה הבזק" (417)
רבנים שונים
401 - שימוש בבית הספדים של בית קברות נוצרי
402 - החלפת מצבה
403 - ביצוע ניתוח באשכים של תינוק לעניין סירוס ופצוע דכה
טען עוד
שבט תשס"ד

שאלה:
לקהילתנו בית עלמין, ובו גם אולם התכנסות להספדים. אולם זה נמצא כיום בסכנת התמוטטות, ועד שיתוקן יעברו לפחות כשנתיים. בינתיים נערכים ההספדים בחצר. כידוע, מזג האוויר בהולנד הנו קר, גשום או מושלג, ולאנשי הקהילה המבוגרים המשתתפים בהלוויה קשה מאוד לעמוד בחוץ במזג אוויר כזה, ויש חשש שלא יגיעו או שיחלו. בצמוד לבית העלמין היהודי ישנו בית קברות של גויים, שכבר אינו בשימוש לקבורה כי הוא מלא. בית קברות זה הנו בבעלות פרטית, ולא של כנסייה כלשהי. בבית קברות זה ישנו אולם מסודר, ובו גם חימום (צלבים שתלויים לפי דרישה ניתנים להסרה). שאלתי היא אם בשעת צורך או דחק, כשמזג האוויר קר, האם מותר לערוך שם הספדים? הדרך משם לבית העלמין היהודי אינה עוברת דרך בית הקברות הנוצרי אלא דרך רחוב מרחובות העיר.

תשובה:
א. כיוון שמנהג הנוצרים להתפלל בשעת ההספד וההלוויה (גם לאותו האיש), נמצא שיש מקום להגדיר את אולם ההספדים כמקום תפילה, ואז אסור להיכנס לאולם זה כשם שאסור להיכנס לכנסייה 1 .
ב. אם האולם אינו עומד לכך, אלא הוא משמש לדברים נוספים, רק שפעמים משתמשים בו לצורך הספד – מותר לקיים את ההספדים של הקהילה היהודית שם, ובתנאי שיסירו משם את הצלבים 2 .
ג. הפתרון לבעייתכם הוא אחת ההצעות הבאות, המסודרות לפי סדר עדיפותן:
1. לערוך את ההספדים באולם הסמוך לבית הכנסת של הקהילה, אבל לא בבית הכנסת עצמו 3 .
2. לקנות את אולם ההספדים של הנוצרים. הקניין ייחשב כביטול עבודה זרה ויתיר את המקום בהנאה 4 .
3. אם יש בצמוד או בסמוך חדרים נוספים, שאינם משמשים לתפילתם, מותר לערוך את ההספדים שלכם שם 5 .
_________________________________________________
1 עיין בתשובות הקודמות ובהפניות שם לשו"ת "במראה הבזק". כמו כן עיין בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ג סי' קכט אות ו) לעניין איסור כניסה לכנסייה. שו"ת "פרי שדה" (ב סי' ד) מבאר שבית התפילה שלהם נחשב לבית עבודה זרה אף אם אין שם פסלים, ושו"ת "ציץ אליעזר" (יד סי' צא) אוסר גם כניסה למנזר, אף שאין בו צלמים. עוד עיין בשו"ת "בנין ציון" (א סי' סג) ובשו"ת "יביע אומר" (יו"ד סי' יא; יו"ד סי' יב).
לא כתבנו בצורה החלטית שדין בית ההספד כדין כנסייה, מאחר שאולי יש לחלק ולומר שבית הספדים עיקרו להספד, והתפילה שבהספד היא עניין משני, כמו בית שהכניסו בו עבודה זרה ולא הוקצה לכך (שו"ע יו"ד סי' קמה סע' ג), וצריך עיון אם יש מקום לחילוק זה. להלכה כתבנו לחומרה, על-פי המלצתו של הגרז"נ גולדברג, מצד "הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה – זו המינות" (עבודה זרה יז ע"א).
2 שו"ת "במראה הבזק" (ב תשובה נה). יש לבחון אפשרות זו היטב, ובייחוד אם האולם שייך לאדם פרטי.
3 ספר "כל בו על אבלות" (פרק ראשון סי' ז אותיות ב, יב).
4 הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' קמו סע' ח). ואין עצה לשכור את המקום, שכן מבואר בגמרא (עבודה זרה נג ע"ב) שאינו נחשב לביטול עבודה זרה אלא בזמן שהגוי מוציא את העבודה זרה מרשותו לצמיתות.
5 המחבר (שו"ע יו"ד סי' קנ סע' א) פסק להלכה שיש מצווה להתרחק ארבע אמות ממקום עבודה זרה; אולם בהערת המהדיר על חידושי הריטב"א (עבודה זרה יא ע"ב, מהד' מוסד הרב קוק הערה 373) דייק מדברי הריטב"א שבמקום הפסד ממון מותר. ועיין בשו"ת "משנה הלכות" (ו סי' קלט) שלא התיר שימוש באולם הסמוך לכנסייה לצורך בחירות מהטעם הנ"ל. להלכה פסקנו לקולא על-פי עצתו של הרב נ"א רבינוביץ', מאחר שעצם הגדרת אולם ההספדים כמקום תפילה מסופקת, כפי שביארנו בהערה 1.




עוד בנושא שו"ת "במראה הבזק"

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il