ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרומה זכר למחצית השקל - לישיבה הגדולה בעולם! תרמו כעת ועזרו לנו
בית המדרש מדורים סיפורים נוספים

קבצנים לא מוזמנים

לחץ להקדשת שיעור זה
ויכוח סוער פרץ בבית הכנסת לאחר תפילת ערבית. "ראיתם את הקבצן ששוב התדפק בו בדלתות היום?" קרא יעקב, "ומה עם הקבצן שהגיע אתמול?" ענה לעומתו שמעון. "אם לא שמתם לב" אמר בחשיבות אפרים "הישוב שלנו הפך מוקד עלייה לרגל לקבצנים מכל רחבי האזור. בעבר הייתי מכניס את הקבצנים בשמחה ומכבדם כהוגן, אך כעת המצב בלתי אפשרי בעליל. מדי יום, החל מהצהריים ועד שעות הלילה המאוחרות מתדפקים אצלינו קבצנים מסוגים וממינים שונים ומשונים. לדעתי יש לשים לדבר סוף" חבריו הנהנו בהסכמה אך לא הצליחו להבין כיצד הוא מתכוון לעצור את התופעה המציקה. אפרים חיכה לרגע זה ואמר:" לדעתי אסור לתרום לקבצנים שמגיעים מחוץ לישוב! כך נוכל להשקיע ולעזור לחברינו ולשכנינו ולא נצטרך להיות מוטרדים מהקבצנים שמבחוץ."
שקט הושלך בחלל בית הכנסת. המתפללים האחרים שהצטרפו בינתיים לשיח החלו מתדיינים בהצעתו של אפרים. הטונים, שבהתחלה היו מאופקים ומכבדים החלו לעלות עד שכלל לא ניתן היה לשמוע את כולם. צעקות נשמעו מכל עבר: "בושה אם נעשה כדבר הזה" קרא האחד, "נמאס מהקבצנים האלה" קראו שניים לעומתו. "ומה עם העניים שלנו? מה כבר נשאר לנו לתת לשכנינו שנאנקים תחת עול הפרנסה?" קרא אחר. המהומה והבלאגן איימו להציף את הבניין.
לפתע הושלך הס. אל בית הכנסת נכנס רב הישוב. הרב, שהבין שהגיע בעיצומו של ויכוח פנה בחביבות לכולם והתיישב במקומו ללמוד. המתפללים, שרכשו כבוד ואהדה לרבם פנו אליו ביראה ושאלו כיצד עליהם להתייחס למציאות זו? האם מותר להם להפסיק כליל את הגעת הקבצנים לישוב על מנת שיוכלו לתת לעניים במקומיים את מה שהם צריכים? או שמא עליהם להמשיך במציאות הנוכחית?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
סיפור דומה התרחש בוילנה בתקופת כהונתו של הגר"א. הגר"א סיכם עם ראשי הקהל שהוא לא יוכל לבוא לרוב האסיפות הקשורות לענייני הקבילה משום שהוא טרוד בלימודו. אולם אם ירצו לתקן תקנה חדשה הם יוכלו לקרוא לו ולהתייעץ עמו. פעם אחת עלתה מחלוקת בין ראשי הקהל. מזה חודשים רבים שלוילנה מגיעים עניים רבים כדי להתדפק בבתים ובבתי הכנסיות ולאסוף מעות למחייתם. הדבר החל להקשות עליהם עד מאד שכן אנשים הפחיתו את תרומותיהם לתושבי הקהילה העניים. היו שרצו לתקן שעניים מבחוץ לא יוכלו לקבץ נדבות בקהילת וילנה. הדבר גרם למתחים קשים וראשי הקהל נותרו אובדי עצות.
לאחר דיונים רבים החליטו שלא יאפשרו לעניים שאינם מבלי הקהילה לקבץ נדבות בוילנה. ראשי הקהל פנו בדחילו ורחימו לרבם הגר"א וביקשו לשמוע את דעתו תקנתם החדשה. כששמע הגר"א את דבריהם, קם ממקומו, ויצא מהחדר. ראשי הקהל הלכו אחריו ושאלו מדוע יצא הרב? ענה להם הגר"א: "אמרתי לכם לא לקרוא לי אלא אם כן תהיה תקנה חדשה." ראשי הקהל לא הבינו את כוונתו שהרי במקרה הזה הם רוצים לתקן תקנה חדשה. המשיך הגר"א והסביר את כוונתו. תקנה זו ישנה היא, שהרי תוקנה כבר בסדום. (על פי שרי המאה, חלק ב).
למעשה יש לתת לעניי העיר יותר מאשר עניי עיר אחרת על פי ההלכה ש'עניי עירך קודמים' (בבא מציעא עא.). אולם צריך לתת מעט גם לשאר העניים ולא לדחותם לגמרי.
יש להעיר שלפעמים גבאי בית כנסת רואים לנכון לא לאפשר לשים קופות צדקה נוספות בבית הכנסת מלבד קופת בית הכנסת וקופת עניי העיר. מותר לעשות כך, אך לעולם אין למנוע מאנשים לבוא ולקבץ נדבות.
לסיכום: אסור למנוע מאנשים להיכנס ולקבץ נדבות שזוהי מידת סדום. אכן יש לתת לעניי העיר יותר מאשר לעניי עיר אחרת.




עוד בנושא סיפורים נוספים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il