ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה': אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן: עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו:... וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ויקרא ז' יא-יג).
מפסוקים אלה נוכל ללמוד כמה עקרונות:
א. הלשון "אִם עַל תּוֹדָה", שהיא מותנת "אִם" ומדגישה את עניין ההודאה וההרגשה של "הכרת הטוב" "עַל תּוֹדָה", באה ללמדנו שאין מדובר כאן רק על חובה להודות אלא יש כאן הדרכה - שירגיש המקריב צורך נפשי עמוק להודות לקב"ה על חסדיו (הרי"ף על "עין יעקב" ברכות נד ע"ב). אכן לדעת חלק מן הראשונים אין חיוב להקריב קרבן תודה, אלא שהוא בא לבטא צורך פנימי אמיתי.
ב. אף על פי ש"כל המנחות באות מצה", עשר מכלל ארבעים חלות התודה, באות חמץ.
ג. זמן אכילת קרבן תודה וחלותיו קצר מאוד ויש לאוכלו עד הבוקר שלמחרת הקרבתו.
עקרונות אלה מזכירים לנו את קרבן הפסח. עניינו של קרבן הפסח הוא ההודאה על יציאת מצרים. כך מסביר האברבנאל. כך משמע גם מדברי הרמב"ן בהסבירו את שורש החובה לזכור את יציאת מצרים והופך זאת לשורש כללי וז"ל:
"וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו" (שמות י"ג טז).
זמן אכילתו של קרבן הפסח גם הוא עד הבוקר (עד חצות) שלמחרת הקרבתו.
הריבוי של חלות התודה והזמן הקצר העומד לרשות המקריב לאכילה מחייבים אותו להזמין הרבה אנשים להשתתף עמו בסעודת ההודאה. גם קרבן פסח חייב להאכל ברוב עם, למנוייו, כדי שלא להותיר ממנו.
דיבוק החברים מודגש גם בשני מזמורי התהילים העוסקים בקרבן תודה:
"מִזְמוֹר לְתוֹדָה" (פרק ק) ומזמור "הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר..." (פרק קז )
- שניהם נכתבו בלשון רבים בדווקא.
מדייק מכך הרי"ף (שם) כי כשאדם מודה על הנסים והטובות שהקב"ה גמל עמו הוא צריך להודות גם על הטובות שגמל עם אחרים. חובה זו כלולה גם בנוסח של ברכת הגומל שנאמרת היום במקום הקרבת קרבן התודה, שגם היא נאמרת בלשון רבים ורק בציבור.
נוסיף עוד שיש מקום לומר שפרק קז המתאר את ה"ארבעה שצריכין להודות" (ברכות נד ע"ב), מבחינות רבות מתאר את יציאת מצרים. יוצאי מצרים הם בבחינת:
"תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ: רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף" (שם ד-ה).
הם גם בבחינת:
"יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל... יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק" (שם יב-יד)
שיצאו מבית האסורין. גם בבחינת:
"יוֹרְדֵי הַיָּם... וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו: יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת " (שם כג, כה-כו)
כשעברו בים סוף. הם גם חולים שנתרפאו בבחינת:
"יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם" (שם כ).
אם כך ניתן לסכם ולומר כי כל יהודי חייב להביא קרבן תודה בכל י"ד בניסן ולהודות לקב"ה על יציאת מצרים. זוהי חובה לאומית המוטלת על הפרטים והיא מהווה כרטיס כניסה למי שרוצה להיות חלק מכלל ישראל. מכיון שקרבן זה הוא חובה יש להבדילו משאר קרבנות התודה, שהן רשות או שחייבים לבוא מתוך רגש פנימי של הכרת הטוב "אִם עַל תּוֹדָה". לכן קרבן זה בא על מצה בלבד ואין בו חלות חמץ. אבל בשאר העקרונות יש הקבלה בין קרבן פסח וקרבן התודה, שהרי כל יהודי ויהודי כפרט צריך להודות לקב"ה על הנסים והטובות שגמל עמו. גם הודאה פרטית זו חייבת להיות בציבור ועם הציבור ומתוך שיתוף ההודאה הפרטית עם הטובות שגמל הקב"ה עם כל החייבים.
רמז לכך שהקבלה זו נכונה ניתן למצא בדברי הטור וז"ל:
"והתוספות כתבו שצריך לעשות ג' (מצות) כדפרישית וכ"כ רב עמרם ולזה הסכים א"א הרא"ש ו"ל וכתב ונוהגין באשכנז וצרפת לעשותן מעשרון זכר ללחמי תודה שהיוצא מבית האסורים מביא תודה ותודה היה בה ג' מינין של מצה חלות רקיקין ורבוכה וכל מין היה בה ג' עשרונים ושליש מכל מין היו עושין י' חלות הרי שהגיע לכל ג' חלות עשרון א' ועל כן עושין שלשתן מעשרון" (אורח חיים הלכות פסח סימן תעה).
זכינו לדוגמא נוספת המראה כיצד פרשת השבוע משתלבת בחגים ובמאורעות שחלים באותו השבוע.
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
