^ 1.ראה לקמן הערה 7, על היתכנות שדיון זה היה בסעודת פורים שהתקיימה ביום ששי.
ה. ^ 2.תוס' (פסחים ק ע"ב ד"ה שאין) ציין שכיום השולחנות שלנו גדולים ולא מקובל לקדש ואחר כך להביא את השולחן, ולכן אנו מכסים את החלות. ראה שם הסברים נוספים.
ו. ^ 3.יש שהבינו שכונת המהרש"א לומר שיש לברך ברכת המזון. והקשו עליו (ראה במקורות שהובאו בדברי המהדיר על רבנו דוד כאן, הע' 29-28) שאם פורס מפה אינו צריך לברך ברכת המזון. נראה שגם המהרש"א לא התכון לומר שמברך ברכת המזון. הוא הסביר שכיסוי כל השולחן כמוהו כסילוק השולחן כשהיו מברכים ברכת המזון.
^ 4.במקום אחר כתב הרשב"ם על התאמה אחרת בין ר' יוסי לשמואל. לאחר שבגמרא הובאה ברייתא בה פירט ר' יוסי מה עושים בסוף הסעודה - על כוס יין ראשונה מברכים ברכת המזון ועל הכוס השניה עושים קידוש, כתב הרשב"ם (פסחים קב ע"ב ד"ה כוס): "כוס ראשון אומר עליו ברכת המזון, ר' יוסי קאמר לה. ורבותא הוא שאינו צריך לקדש מיד [עם כניסת השבת] אלא יגמור סעודתו ויברך ברכת המזון ואחר כך יקדש. ומיהו אם פרס מפה וקידש, מודה רבי יוסי דכל שכן דשפיר טפי, דאי לא תימא הכי אלא דוקא קאמר רבי יוסי ראשון מברך עליו ברהמ"ז אם כן שמואל דאמר כמאן (לעיל דף ק א)". יושם לב שכאן הרשב"ם כתב שאם פירס מפה ומקדש "מודה רבי יוסי דכל שכן דשפיר טפי". לכאורה פורס מפה ומקדש אילו דברי שמואל, ולפי הירושלמי (פסחים י, א) אלו דברי חכמים שחלקו על ר' יוסי. נראה שכוונת הרשב"ם לומר ששמואל הסובר כר' יוסי, הא זה שלפיו טוב לעשות ככה אך עדין צ"ע דברי הרשב"ם.
ח. ^ 5.תוספות חזר על כך בקצרה שלפי ר' יוסי שהקידוש הוא סמוך לסעודה שהסתיימה, גם בפסחים קב ע"ב תוד"ה ה"ג.
ט. ^ 6.יש להעיר שע"פ התוספתא (ברכות ה, ג; פסחים קב ע"א) סדר הדברים הוא הפוך – קידוש ואחר כך ברכת המזון: "בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום - מביאין לו כוס של יין, ואומר עליו קדושת היום, ושני אומר עליו ברכת המזון, דברי רבי יהודה".
^ 7.כך מסר בשם הראי"ה קוק, בנו מו"ר הרב צבי יהודה קוק. הרב דוד תורג'מן ("בדין פורס מפה ומקדש", כתלנו, טו [תשנ"ד], עמ' 472), כתב הסבר זה בשמו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה קוק, שהוסיף שמאחר שהסיפור היה בעכו, ועכו נחשבת לעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, יתכן שהיה זה בסעודת פורים שנערכה בט"ו באדר ביום שישי, ומכאן שנהגו בעכו כעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. אך ניתן גם להציע שסעודה זו התקיימה ביום שישי י"ד באדר, וממילא אין הוכחה מסיפור זה שעכו היא עיר מוק"ח מימות יהושע בן נון, מה גם שאין מקור מפורש לכך שסיפור זה ארע בעת סעודת פורים. על עכו, האם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ומנהג קריאת המגילה בה, ראה בספרי: מגילה במוקפות חומה, עמ' 336-334. [ראה עוד: הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, סי' קיד (עמ' קלח, בסוף התשובה), שכתב שאותם שחלקו עליו בענין מסוים שהוא התיר "הדביקו את האיסור שלהם בבית המדרש אחד גם פה, ועל זה ראוי לכבוד תורתם למחות, 'הגם לכבוש את המלכה עמי בבית', כפסחים ק."].
יא. ^ 8.המאירי, בית הבחירה מגילה ה ע"א, כתב שכאשר ט"ו באדר חל בשבת, מקדימים בערים מוקפות חומה את הסעודה ליום ששי, י"ד באדר ש"הוא זמן לרוב העולם, ואיחורם עד למחר [ליום ראשון], עבר זמנה לכל העולם".
יב. ^ 9.הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת ג, סי' נה) העיר שדברי המאירי הללו מסייעים לדברי הט"ז (שו"ע או"ח סי' תרצג ס"ק ג) שכתב שמי שאמר על הניסים בטעות גם בט"ו באדר, "מ"מ כאן יש קצת שייכות בימים אלו, על כן בודאי אין צריך להחזיר אם אמרו, כנלע"ד ברור". ראה שם באריכות רבה בעיקר בנוגע לאמירת על הניסים לאחר סעודת פורים שנמשכה לתוך הלילה הבא וכשמדובר ביום חול. מסקנתו היא: "עושה סעודת פורים ביום פורים, ונמשכה סעודתו עד הלילה, אם לא התפלל ערבית של מוצאי פורים, יאמר על הנסים בברכת המזון שמברך במוצאי פורים, אבל אם התפלל ערבית, לא יזכיר על הנסים בברכת המזון".
יג. ^ 10.באיזה יום סועדים סעודת פורים בערים מוקפות חומה, כשט"ו באדר חל בשבת. בענין זה רבו הדעות. האם מקדימים ליום ששי, האם בשבת, או ביום ראשון. הלכה למעשה, פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תרפח, ו) שעושים סעודת פורים ביום ראשון. אמנם הרב לוי בן חביב (שו"ת מהרלב"ח סי' לב), שהיה חי בירושלים בזמן מרן הרב יוסף קארו, חלק עליו וטען שיש לקיים הסעודה בשבת, אך למעשה פסיקתו של השולחן ערוך התקבלה. ראה: הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, ד, סי' מ.
יד. ^ 11.בספר נהר מצרים, הלכות פורים, סעיף יג, מסופר שכך היה מנהג מצרים "וזו היא הדרך היותר ישרה, וכן הוא מנהגינו בעיר הקדש ירושלים ת"ו וכן אנחנו נוהגים, וכן נוהגים רבים מיראי ה' וחושבי שמו". (מדובר על פורים שחל ביום ששי י"ד באדר, כאמור שם בסעיף א).