ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה שליט"א
מעשה באחד מבעלי התשובה, ששב בתשובה בשנות נערותו, וחלק משמעותי מתהליך התשובה שלו היה בנוי על לימוד ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. בעקבות לימוד הכוזרי, הראיה השכלית עליה הושתתה אמונתו הייתה מעמד הר סיני.
כידוע, בשונה משאר הדתות, המשתיתים אמונתם על ניסים ונפלאות שאירעו, לטענתם, לאנשים בודדים, הרי שאנו היחידים שטוענים שההתגלות האלוקית אלינו אירעה בפני המוני אנשים. אפשר לשקר ולטעון שקרה נס לאנשים בודדים, אך גם כעבור שנים רבות מהמאורע, אי אפשר לזייף ולטעון שקרה נס להמוני אנשים, שהרי אם מישהו יבדה זאת מדעתו, מיד יכחישוהו כל השאר בטענה שאם הדברים נכונים, הרי שאבותינו היו מספרים לנו על כך.
עברו שנים. אותו בעל תשובה התבגר, הפך למרצה ליהדות, והביא פעמים רבות בשיעוריו את הראיה עליה הסתמכה אמונתו. והנה, יום אחד התגלגל לידיו ספר כפירה. אותו כופר טען שמשה רבינו היה ממציא גדול ומיוחד. משה המציא את החשמל ושורה ארוכה של מכשירים חשמליים בני ימינו, ולמעשה מעמד הר סיני הועבר ברמקול ובליווי אפקטים חשמליים בני ימינו, וזה ההסבר לנס הגדול.
(לדעתי, הטיעון של אותו כופר הוא מגוחך. הרי כל ממציא בנוי על המצאות קודמיו. אין דבר כזה, שבעידן הפרימיטיבי, אדם ימציא גם את החשמל, וגם את היכולות להפיק אותו בלב המדבר, וגם את כל המכשירים החשמליים הדרושים, וגם יבנה את הכל בעצמו ועוד ועוד.), אך מיודענו נבוך. הוא חש שאמונתו התערערה, הספק אכל את לבבו, והוא התהלך מיוסר עלי אדמות.
יום אחד, הוא קם ושטח את ספקותיו בפני יהודי אחר. ענה לו אותו יהודי, לי יש נס אחר, שעליו אמונתי מסתמכת. הנס הוא קיומו הפלאי של עם ישראל בכל הדורות, למרות כל הרדיפות וההשמדות, ושיבתנו המופלאה לארצנו אחרי אלפי שנות גלות, בדיוק כפי שניבאו מראש התורה והנביאים.
יש כאן אמירה עמוקה וחשובה מאוד, ששופכת אור חדש על כל היחס להתגלות ה' אלינו במעמד הר סיני. הכוזרי וראשונים נוספים, שהביאו כיסוד מרכזי באמונת ישראל את התגלות ה' לעם ישראל, כציבור ולא כיחידים, לא חידשו זאת מדעתם. הם הסתמכו, למעשה, על פסוקים מפורשים בתורה.
כבר בתחילת מעמד הר סיני, ה' 'מציג' את עצמו, "אנוכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים...". ה' היה יכול 'להציג' את עצמו כאלוקים שברא את העולם, אך הוא מעדיף לציין את יציאת מצריים, כי את זה העם ראה בעיניו.
ובהתאם לכך, בפרשת ואתחנן, כשמשה שב ומספר על מעמד הר סיני, ותובע מהעם לקיים את עשרת הדברות והתורה כולה, הוא מקדים ואומר: "לא את אבותינו כרת ה' את הברית... כי אתנו, אנחנו, אלה פה היום כולנו חיים". כלומר, הוא מדגיש שהמחוייבות לברית נובעת מהעובדה שאנו ראינו אותה בעינינו.
ואכן, הראשונים מדגישים שהמחוייבות לתורה נובעת מכך שעינינו ראו ולא זר, כדברי הרמב"ם לגבי האמונה במשה רבינו (יסודי התורה ח, א) " ובמה האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר... ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. ומנין שבמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת... שנאמר... אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם...".
אלא שכאן מתעוררת קושיא גדולה. כשמשה אומר "לא את אבותינו...", הרי באמת אותו דור ראה בעיניו, אולם הדורות הבאים לא ראו בעיניהם?
באמת כבר משה עצמו מרגיש בקושיא, ובפרשת ניצבים (כט) הוא אומר: "ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת... כי את אשר ישנו פה עמנו... ואת אשר איננו פה עימנו היום".
אלא שדווקא אמירה זו מעצימה את השאלה, אם הברית נכרתת גם עם הדורות הבאים שלא ראו בעיניהם, הכיצד אמר משה שהברית היא למי שראה בעיניו?
שואל ומשיב על כך המעשה רקח על הרמב"ם (שם), כידוע בדברי חז"ל שכל נשמות ישראל עמדו בהר סיני.
כעת נבין את עומק העניין. כשחז"ל אומרים שנשמות ישראל בכל הדורות עמדו בהר סיני, הם אומרים שכל הדורות רואים בעיניהם המוחשיות את מעמד הר סיני. הרובד הראשון של הראיה בעיניים היא העובדה שהמסורת על המעמד עוברת בצורה רציפה וחזקה, שגם מי שלא היה שם פיזית, כאילו היה.
הרובד העמוק יותר הוא שה' ממשיך ומתגלה בכל הדורות כמו במעמד הר סיני. הוא מתגלה בכך שעם ישראל ניצל ושורד את כל הגלויות, הוא מתגלה בשיבתנו לארצנו, וכך בכל דור הוא מתגלה, ועלינו לפתוח את עינינו ולראות את מעמד הר סיני, שה' מתגלה בו אלינו כציבור ולא כיחידים. ועל כך מסתמכת אמונתנו!
כדברי רבי יעקב עמדין (סולם בית אל ד, ב) "מה רבים היו צרינו ולא יכלו לנו לאבדנו... בהתבונני בנפלאות אלו גדלו אצלי יותר מכל הניסים ונפלאות שעשה ה' לאבותינו במצרים, במדבר... וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תקפו וגדולתו"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
