ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
רוב העולם מחכה לחופשה, למנוחה מהעומס התמידי. גם בפרשתנו מוזכרת המנוחה בהקשר לציווי על השבת (שמות פרק כ, יא):
"כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ":
ויש לשאול על כך שתי שאלות:
א. איך יכול להיות שה' היה צריך לנוח, הרי הוא כלל לא מתעייף. כפי שנאמר עליו (ישעיהו פרק מ פסוק כח):
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ".
ב. המלאכים עצמם אינם נחים, ולכן הם נקראים "עירין", כפי שמופיע בספר דניאל (ד, יד): "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא". והסיבה לכך היא משום שהם לא נחים לעולם, אז מדוע ה' צריך לנוח?
מהי מנוחה?
ושמעתי מידידי הרב חנניה מלכה שליט"א, שהמושג מנוחה בעולם המודרני קצת שונה מהמושג מנוחה אצל ה'. המנוחה בתורה היא מלשון הנחה. ה' עוצר את העשייה הגשמית כדי להניח ולקבע את הרוחניות בעולם. במשך ששה ימים ה' ברא את הצד הגשמי, וביום השביעי הוא מניח את הצד הרוחני. מנוחה = עצירת הגשמיות לטובת הרוחניות.
הקשר בין המילה מנוחה לעניין רוחני מופיע מספר פעמים בתנ"ך:
א. בית המקדש נקרא בית מנוחה, כפי שכתוב (דברי הימים א, כח, ב): "לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה'".
וכן כתוב בתורה (דברים פרק יב, ט): "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ".
בית מקדש זה לא בית מלון (שהולכים לישון בו), זה מקום שנחים מהגשמיות, ועוסקים ברוחניות.
ב. שלמה המלך נקרא – איש מנוחה (דברי הימים א פרק כב, ט): "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה", משום שבנה את בית המקדש, והניח את הרוחניות בעולם.
יום מנוחה
בתפילת שבת אנו אומרים: "רצה נא במנחתנו, קדשנו במצוותיך..." – מה המשמעות "רצה במנוחתנו"? נראה לבאר, שאנו מבקשים מה' שירצה בצד הרוחני שלנו, בקדושה שלנו.
וכן בתפילה מנחה של שבת אנו אומרים: "מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחת שלום ושלוה, מנוחה שלימה שאתה רוצה בה". מה זה כל המנוחות הללו? צריך לומר, שהכוונה לקדושה שמתווספת לכל יהודי ביום השבת, שנהיה ראויים למנחה הרוחנית.
מה ה' עשה ביום השביעי?
בפסוקים ניתן לראות מספר פעולות שמתארות את מה שה' עשה ביום השביעי, הן בבריאת העולם (בראשית פרק ב, ב-ג):
"וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת":
וכן בפרשת כי תשא (שמות פרק לא, יז):
"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ"
הפעולות המתוארות הם: ויכל, ויברך, ויקדש, שבת, וינח, וינפש מתארות לנו רבדים שונים של הנחת הגשמיות מחד, והוספת הקדושה והרוחניות מאידך, ביום המיוחד הזה.
דוגמה לכך, ניתן לראות לגבי המילה: "וַיִּנָּפַשׁ". היום המושג לצאת לנופש כוונתו לנסוע למקום אחר ולהשתחרר מהעיסוקים הקבועים שלנו.
אך חז"ל (ביצה טז ע"א) מבארים שמודבר כאן בתוספת הנפש שיש ביום השבת. במשך ששה ימים ה' עשה את השמים והארץ, ואח"כ נתן הנפש. החלק המפנימי והעמוק של העולם.
תוספת רוח, נפש ונשמה
הבן איש חי כותב על פי חכמי הנסתר: שבכל ערב שבת מתווספים לו 3 מימדים רוחניים בתפילת ליל שבת:
א. תוספת נפש – בעת אמירת "בואי כלה".
ב. תוספת רוח – בעת אמירת "ברכו את ה'".
ג. תוספת נשמה – בעת אמירת "ופרוס עלינו סוכת"
הרב אהרון הגדול מקרלין כתב את השיר "י-ה אכסוף". ובבית האחרון הוא כותב:
א. השבת נעם הנשמות - נשמה
ב. והשביעי ענג הרוחות - רוח
ג. ועדן הנפשות – נפש.
לסיום
שבת אינו סתם יום של חוסר עשייה, אלא יום של קדושה ורוחניות. עלינו לקבל את האור המיוחד שקיים בשבת, ולהכין את עצמנו נכון לקבל את קדושת השבת.
שנזכה בכל שבת לתוספת נפש, רוח ונשמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















