ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
ר' צדוק חוזר פעמים רבות על הזוהר: "לית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא" – אין אור אלא זה היוצא מתוך החושך. קשה לדעת אם זה הכרחי או לא הכרחי, אבל ברור שהחושך בא לומר לנו משהו, בא לצעוק משהו, בא לבטא, הוא בא לומר לנו: התעוררו וצאו מהתרדמה. מגלות מצרים למדנו שהחושך מביא להתעוררות.
נסיונות אלו בגלות באו אלינו על-ידי הגוים, אך בתקופה זו הנסיונות באים אלינו על-ידי יהודים, איך עלינו להתייחס לכך?
הרי לא התכוננו לסיטואציה כזאת, תמיד חונכנו וגודלנו על ברכי ההבנה שלא ירעו לנו. בשנים האחרונות ההתנכלות של האחים היתה הרבה מעבר למה שחשבנו. תמיד אפשר להשוות את זה לדברים שקרו בעבר, למשל בתקופת קום המדינה היתה התנכלות גדולה לעולים מן המגזר הדתי, בעיקר החרדי, ולילדי תימן. אבל בצורה שיטתית ממלכתית מסודרת, בתקופת הדמוקרטיה, זה לא היה. יש לדעת שלפום צערא – אגרא: לפי הצער הגדול שנגרם לנו, אנחנו יכולים לשער עד כמה השכר. השכר לא יבוא בתשלום, בתגמול, אלא ודאי יצא מזה דבר הרבה יותר גדול ממה ששיערנו. למשל, אם כל כך הרבה תקפו אותנו או גירשו אותנו בגלל הדמוקרטיה, נראה שהדמוקרטיה הזאת צריכה לשנות פנים, לשנות כיוון, אולי להתחלף במסגרת קצת שונה. ברור שהדברים לא יתחוללו בבת אחת, אבל בהחלט יהיו שינויים. דמוקרטיה לפעמים צריכה להתגלות במלוא קלונה, כדי שאפשר יהיה לאט לאט להזיז את הציבוריות הישראלית לכיוון אחר, ולהבין שיש גם משטרים אחרים.
האם הרב רומז לכיוון של משיח?
המשיח זה בסוף. אומנם זאת מצווה מן התורה, וכפי שאומר הרמב"ם בהלכות מלכים ובמקומות אחרים, כל מי שאינו מאמין בו כופר בתורת משה. אך צריך לדעת שיש לנו עוד כמה שלבים לעבור בדרך למשיח, ולכן אני מעדיף לדבר על שינוי בדמוקרטיה, או מיתון של הדמוקרטיה. דמוקרטיה זה בעצם שלטון העם ונבחריו. מיתון הדמוקרטיה משמעותו שגם העם ונבחריו יבינו שיש דברים שהם מעל לדמוקרטיה, והציבור הישראלי חייב לקבל אותם, בהיותו ציבור יהודי-ישראלי. יכול להיות שלאומות העולם הדמוקרטיה היא באמת פסגת החלומות, אבל בציבור היהודי-ישראלי יש ערכים שהם למעלה מהדמוקרטיה, והם בלתי שליטים על ידי הדמוקרטיה. מלבד זה, היוונים הקדמונים יצאו נגד הדמוקרטיה, בטענה שהיא לא צודקת. הם טענו שבדמוקרטיה כוח האצבע של מומחים בתחום מסוים שווה לכוחו של אדם פשוט שכלל אינו מבין באותו תחום. ברור שיש קבוצות אנשים ממגזרים שונים שדעתם ראויה להישמע מעל לדמוקרטיה, והדמוקרטיה חייבת להיוועץ עם האנשים האלה, כל אחד בתחומו. אם יש תחומים מדעיים שהדמוקרטיה צריכה להיוועץ בהם, תחומים רפואיים או תחומים ערכיים-רוחניים שבהם יש אנשים מומחים לערכים האלה, הדמוקרטיה חייבת להתייחס אליהם.
לעניין חג החירות, איך מתבטאת החירות היהודית בתרבות המערב ובדרישה לחופש הביטוי?
חירות איננה הפקרות, שבה כל אחד עושה מה שהוא רוצה. חירות היא השתחררות מתפיסות קודמות, ממחשבות שמשעבדות אותנו. החברה הישראלית מאוד משועבדת למחשבות זרות, לתרבויות זרות, לדברים זרים שנהפכים לערכים, גם צורת המשטר היא שיעבוד. לדוגמה, לפני זמן לא רב התארחנו אצל אישיות בכירה לכל הדעות, לא אישיות רבנית, וגם לא ממש פוליטית, ועלתה שאלה על גבולות הדמוקרטיה. שאל מי ששאל, מה יקרה אם מדינת ישראל, כתוצאה מהרבה מצרכים שונים, תחליט שהשפה המדוברת תהפוך להיות השפה האנגלית, כדי לחזק את הקשר שלנו לעולם המערבי. אותה אישיות, שכפי שאמרתי היא איננה פוליטית וגם לא רבנית, פסקה חד-משמעית ואמרה: "אם כן, זו איננה המדינה שלי". מדינה שתחליט החלטה דמוקרטית כזאת, למרות שהיא התקבלה ברוב דמוקרטי – זו איננה המדינה שלי. אני, דרך אגב, מצדיק אותו, אבל אני סבור שיש עוד כמה דברים שאפשר לומר עליהם "זו איננה המדינה שלי". גם מדינה שמצליחה לגרש יהודים מארץ-ישראל אבין את מי שיאמר שזו איננה המדינה שלי, ולכן צפה ועולה בחומרה רבה, לפחות אצל בני הנוער, כל שאלת ההתייחסות למדינת ישראל. אם זאת מדינה שמגרשת, אז אולי היא לא המדינה שלי.
חירות איננה הפקרות, וגם דמוקרטיה איננה חירות ואיננה הפקרות. דמוקרטיה חייבת להתחשב בצורכי עם ישראל, ומכאן נגיע בעצם לחירות האמיתית. חירות היא חופש מתלות, כמו שאמרתי, השתחררות מחשבתית, פרישת כנפיים מחשבתית. לא להיות שבוי בקונספציות אירופאיות-אמריקניות שמתאימות מאוד לאומות העולם, ולחלוטין אינן מתאימות לנו. זה מתקשר ליסוד החינוך – אדם מתחנך הוא אדם חופשי, ומה הקשר? חינוך הוא הוצאה מן הכוח אל הפועל של מה שטמון בקרבו של אדם. זה פירוש המלה חינוך. כמו חנוכת בית, חנוכת המזבח – אלו דברים שהיו בפוטנציאל, אנחנו מחנכים, כלומר מוציאים אותם אל הפועל. החינוך הטוב בא כאשר אנחנו מוציאים מן הכוח אל הפועל מה שטמון בקרבו של אדם, בקרבו של נער, בקרבו של ילד. אם אנחנו משעבדים את האישיות של האדם, של הילד, של הנער, לתפיסות עולם זרות לרוחו – זה שיעבוד, זו לא חירות. כשחכמים אומרים "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", הכוונה היא שהחירות האמיתית של אדם מישראל מתגלה דרך התורה. שוב, ההדגשה היא רק אדם מישראל.
נעשו ניסיונות לכפות תרבויות זרות על עם ישראל, והם גם הצליחו, כי קל מאוד לנסות לפתות את עם ישראל לאמיתות שהן מאוד מבריקות חיצונית, אבל אין בהן שום חיים בעבורנו. עם ישראל נתפתה לאמיתות האלה והוא סבור שהוא בן חורין. אך ההיפך הוא הנכון, הוא לא בן חורין, הוא משועבד ליצריו, למחשבותיו, לחברה שמבחוץ הכופה אותו, לדברים שאינם לפי טבעו, וכאן לפעמים אנו זקוקים לבום על-קולי כזה שיוציא אותנו משגרת החיים, מן השעבוד הגדול של החיים, ויביא אותנו להיות בני חורין.
זאת המשמעות של ליל-הסדר, להוציא אותנו מלהיות עבדים למצרים – במְֵצָרִים – בחוץ לארץ – שזאת עבדות גדולה. אנחנו הופכים להיות בני חורין בפסח, קונים את החירות הזאת על-ידי היציאה מהמֵצָרִים, מהלחץ.
קצת הדרכות בעינייני כשרות
בעניין כשרות בפסח, אנשים מחמירים מאוד במוצרי חלב, ואין בזה צורך, כי בעיקר מה שצריך להקפיד זה לקנות את מוצרי החלב בערב פסח, ולדעת שאין בהם מרכיבי חמץ.
אם אדם יראה טישו כשר לפסח וטישו אחר לא כשר לפסח, בוודאי יקנה את הכשר, לכן ליצרנים מאוד כדאי לכתוב "כשר לפסח", אבל באמת לא צריך. כך גם באקונומיקה וכך בכלים חד-פעמיים. פעם היתה בעיה של מריחה של שומנים על תבניות של נייר כסף, אבל היום כמעט ואין בעיה כזאת, כי זה מייקר את הייצוא מאוד. זה בעצמו משמש אסמכתא גדולה כדי לסמוך שאין בעיות כשרות, מכיוון שאם הדבר לא משתלם ליצרנים, ברור שהם לא יעשו אותו ולכן אין לחשוש לזה.
איך ראוי לבן תורה לנהוג בנושא טיולים בחול המועד?
שאלה טובה, צריך לחלק את הזמן. השנה יש בסך הכל יומיים נטו של חול המועד מבוקר עד לילה. לכן רצוי שיום אחד יבחר לטיול, ויום אחר יבחר להקדיש לעלייה רוחנית, לעסוק בהלכות פסח.
בתוך הלכות פסח אנו מוצאים שתי תקנות. האחת, שואלים ודורשים בהלכות פסח שלושים יום לפני הפסח. אבל יש תקנה נוספת, משה תיקן שיהיו עוסקים בפסח בהלכות פסח, הלכות חג בחג, כלומר גם סוכות, גם שבועות – בתוך החג לעסוק בהלכות של החג עצמו. וזו ודאי מצווה כפולה. יש הרבה הלכות ללמוד, הלכות חול המועד, הלכות ספירת העומר. כמובן, דברים רוחניים, אמוניים לפסח, אימתי נלמד אותם אם לא בפסח עצמו? לכן יש לחלק את הזמן בין טיול ללימוד, כמו שהגמרא בביצה אומרת – חציו לה', חציו לכם.
ומכיוון שהזכרתי את ספירת העומר, אציין שזאת אחת המצוות הבודדות מן התורה לומר אמירה. לא בהרבה מצוות יש מצווה לומר אמירה מסוימת. יש מצוות "והגדת לבנך" בליל-הסדר ולמחרת כבר "וספרתם לכם ממחרת השבת". כמובן, הספירה הזאת היא ספירה שהולכת ומקרבת אותנו למתן תורה. עיקרה של הספירה הזאת הוא לקשר בין חג החירות לבין חג מתן תורה, שהוא בעצם אותה נקודה שהוזכרה קודם "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". מי שחושב שדי בחירות הגופנית לבדה – ספירת העומר מצביעה לנו על החירות האמיתית הפנימית, ואחרי 50 יום אנחנו יוצאים לחירות השלמה, להשלמת הקו הברור הזה. ובעז"ה עם ישראל יזכה לצאת לחירות זו בקרוב.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
עבודת ה' לחופש
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
