בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • התבוננות כללית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל

שלמות הארץ היא שלמות העם

האם תיתכן גלות נוספת? מה הסוד לקיומו של עם ישראל? הרב בן-חמו על כיבוש, על דביקות ועל חלום.

undefined

ניסן תשס"ו
8 דק' קריאה
לא "עם כובש"
אירועי התקופה האחרונה והתהפוכות הפוליטיות שהתחוללו לאחרונה בארצנו מוכיחים לנו בעליל, שללא תורה ואמונה, ללא הכרה במעלתה הסגולית של ארץ-ישראל שניתנה לנו כמתנה נצחית, מסוגלים גם אלה שטיפחו את בניינה והפריחו את שממותיה להרוס ולהחריב את כל מה שהם עשו במשך יובל שנים, ורק מי שספוג באמונת התורה וחזונה הא-לוהי וגם חדור באמת הא-לוהית שהארץ שייכת אך ורק לעם קדוש, לעם עניו וישר, הרי הוא מוכן להילחם, להיאבק בעוז ובנחישות בעבור שלמותה וגאולתה של הארץ שמציאותה מלאה זוהר א-לוהי וגנוזה בה הנקודה הפנימית היהודית, ומבלעדיה אי-אפשר לנשמה היהודית להתגלות במלוא עוצמתה הדרה ופארה.
ארץ-ישראל היא "שער השמים", "פלטרינו של מלך", וקדושתה הנצחית אינה פוקעת על ידי חורבן ושממון כי היא קדושה עצמותית (ויקרא כו לא; מגילה כח, והרמב"ם הל' בית הבחירה פרק טו, הל' ו), והיא הנקודה הראשונה בבריאה שנשתוקקו אליה האבות גם בעת היותה מלאה גילולים (כפתור ופרח פרק י; ובית הלוי לגר"ש אלקבץ; ושו"ת חתם סופר חיור"ד רלד).
המאבק על שלמות ארצנו אינו מאבק על שטחים כתפיסת אלה המשקיפים על הארץ כאמצעי, אלא מאבק על ערך אלוקי גדול, על נחלת ה' החובקת זרועות עולם, עימות רוחני בין שתי ישויות, בין יצחק התמים לבין ישמעאל הפראי וחיבתה באה לידי ביטוי מוחשי וממשי במאבק על פינוי גוש קטיף, על עמונה ועל המאחזים בשטחי נחלתנו, וזה מאלץ אותנו לומר, שרק המאמינים בא-לוהים אמת, שארץ-ישראל היא "פלטרינו של מלך" ומקור העוצמה הרוחנית בעולם, הם המסוגלים למסור נפשם, גופם, רוחם וממונם על קדושת העם והארץ, כי האמונה הצרופה היא הכרה באמת המוחלטת והיא המחוללת בלב המאמין ובתודעתו את המוטיבציה להיאבק, לשמור על כל רגב אדמה בנחלת ה' ולהיות בטוח במאבקו הצודק כי האמת תנצח ותחולל סופה וסערה לעורר העם לגאולתו, להכרת צדקתו, לאהבת מולדתו. כי עם ישראל אינו "עם כובש", עם מדכא אחרים חלילה, כי מגמת גאולתנו ושיבתנו לציון היא לגלות כבוד ה', לשבח, לפאר ולקלס לאדון העולם "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" (ישעיה מ, ה), ודבר ה' זה, הבטיח לאבותינו ולנו את כל מרחבי ארץ-ישראל וציוונו בצו עליון להתנחל בכל שטחיה (במדבר לג נג-נד) ודבר זה יקום לעולם. לכן במערכה המופלאה של שנת תשכ"ז, הנחילנו כל מרחבי יש"ע, כדי ליישב בם בני ישראל המתקבצים מקצוות תבל כדי להביא ברכה לאנושות כולה "ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג), והברכה בוא תבוא מתוך מציאות עם ישראל ריבוני וזקוף קומה בנחלתו, וחי בה חיים גדולים, חיי מוסר וצדק, כי תכונותיו הא-לוהיות הולמות לתכונות הארץ שהיא "ערגה א-לוהית" בעלת סגולות רוחניות מופלאות המסייעות ליושב בה להיות קשור באופן תמידי עם ריבון העולמים, להיות מוכתר במידת הענווה, בהכנעה לרצון העליון ולכן נקראת "ארץ כנען", המכניעה דעת יושביה ליוצרם (עיין תנחומא בא אות ה; וכוזרי ב, פרק יד), ועם ישראל מאופיין בענווה, באהבת שלום, בטיפוח אהבת הבריות ולא בהבלעתן ודיכויין ח"ו כי מגמת גאולתנו להביא פדות ורוממות רוחנית לעמי תבל וכפי שכתב רבנו הרמב"ם (סוף הלכות מלכים), והשלום הוא משאת נפשם של ישראל בניגוד לגויים הדוגלים ברוח ובמלחמה.

התנחלות העם בנחלתו הטבעית
עם ישראל, המחדש את תחייתו הלאומית, שואף להתנחל בכל מרחב ארצו וחולם על "שיבת ציון" גדולה ורחבה, שתכליתה תיקון העולם במלכות שד-י, בהפצת אידיאלים מוסריים, ערכים מקודשים בקרב תבל, כי עם ישראל הוא "שופרו" של הקב"ה בבריאה ועצם הווייתו לשורר "שירת אל" בקוסמוס, ומחובתו למלא את ייעודו הקדוש למרות הייסורים היותר גדולים וצמצום הדעה ועקירת האמת, כי אחד מחבלי משיח הוא "עקירת האמת" (סוטה מט, ב; וקול התור לגר"א), ולכן הוא נקרא "ישראל", כי יש בו תכונת "ישרות" ויש בנשמתו שירה ומנגינה א-לוהית.
חלום גדול זה הולך ומתגשם בתקופתנו למרות "ייסורי החנק" והחשבונות הקטנוניים שעושים בני הדור שפועלים על-פי אינטרסים קטנים, אבל עצת ה' היא תקום לעולם, והחלומות של הגאולה הבאה לידי ביטוי בהתיישבות מאסיבית בכל חלקי הארץ יתקיימו בעזרת צורנו ויביאו ברכה והצלחה לעם ולעולם כולו, ומיש"ע בנויה ומשוכללת יצמחו כוחות מופלאים שיפיצו תורה, גבורה ועוז בכל אתר בנחלת קודשנו. "ארץ ישראל היא תבלו של עולם" כלומר ארץ-ישראל היא תבלין ובשמים לעולם כולו, ומאורה תואר האנושות (עיין תנא דבי אליהו רבה ב), ולימדונו חז"ל בגיטין (נז א): ארץ-ישראל, בזמן שיושבים עליה רווחא, ובזמן שאין יושבים עליה גמדא.

שנאת הגויים לישראל
אויבי ישראל צוררים את הופעת "אתחלתא דגאולה" בבחינת "אשר חרפו עקבות משיחך" (תהלים פט נב), כלומר אויבי ישראל שהם "שונאי ה'" ועויני אמונתנו ותורתו יחרפו, יזלזלו, ישחיתו ויחבלו בתקומת העם ובתחייתו בחבל נחלתו, בהפרחת שממון הארץ ובבניינה החומרי, כי בניינה הוא התחלת הופעת "מלכות-ה'" עלי אדמות, כי קיבוץ גלויות "אחד מעיר ושניים ממשפחה" (ירמיה ג יד) הוא אחד מסממני הגאולה והוא דורש מסירות נפש, התגברות על "ייסורי חנק" של הגויים ושל כוחות השמאל המחבלים בתחייתנו הלאומית ומסייעים לאוייבינו בטענות מסולפות וחסרות שחר.
כידוע, נחלתנו נקנית בייסורים, ובעת הגאולה מתרבים חבלי משיח שתכליתם למרק, לזכך ולטהר רוח האומה שנפגמה בגלות בכדי להכשירה לתיקון חטא המרגלים ולהכשירה לגאולתה השלמה, כי רק היסורים מכשירים רוח האומה ומסלקים ממנו "זוהמת הנחש" המטשטשת את האמת והטוב.
עמידתנו האיתנה מול רשעת הגויים וטמטום החושים של התועים מבני עמנו, מגלה לאויבינו את תוקף חובתנו ודבקותנו ברחבי אדמת קודשנו וששום כוח פוליטי, כלכלי או צבאי לא יזיז אותנו מחמדת לבנו האהובה כי ישראל וא"י קשורים זה בזה (במדבר כג, ה).
מאבקנו על נחלתנו הוא מאבק על האמת ועל חיזוקה בעולם, ולכן כל אחד הנאמן לתורתו חייב לדעת שעם ישראל נלחם על האמת, כי העולם כולו מנסה להשכיח את האמת שעל-פיה ארץ-ישראל שייכת לעם קדוש ולא לישמעאל שנדחה מירושתה. וכתוב בספר קול התור "כי במידה שהעבודה הקדושה הזאת תגדל, תגבר הסיטרא אחרא בנשקו העיקרי שהוא עקירת האמת והבאה לידי חילול ה', ואנחנו נלחם על-ידי גאולת האמת וקידוש ה' (עיי"ש). אהבת גילוי אמת קדושה זו דורשת "הקרבה עצמית" גדולה למען קיום מצוות יישוב הארץ, הפרחתה ושכלולה וגם רותמת את "גיבורי האמת" לסלוד מהשקר הפלישתי ולפעול להצלת העם מפני הקמת מדינה חמאסית טרוריסטית בלבה של מחמד לבנו החשוקה לעליונים ולתחתונים, ולכן השקר הזה יתנפץ לרסיסים והעוז הא-לוהי יתגלה בבנים ללחום מלחמתה של תורה ושלמות "ארץ חמדה" שאינה ראוייה להינתן אלא לישראל (ילקו"ש חבקוק; ובמדבר כג) ושלמות האומה הישראלית לא תושג רק בארץ הנבחרת (אברבנאל לישעיה ה), ולכן המתנחלים הקדושים ואמיצי הרוח חדורי הכרה ברורה ויסודית זו ופועלים להגשמה בצדק ומשפט מתוך הקרבה עצמית ועקשנות חיובית הראויה לשבח ולהלל.

הוויתור על שלמות הארץ
ישנם השואלים למה מעדיפים את המאבק על שלמות הארץ מפני טיפוח אהבת אחים ושלום פנימי, שהוא יסוד לקיומנו הלאומי? והתשובה היא: קיום האומה מבוסס על ערכי יסוד מקודשים, "מצוות ישיבת הארץ שקולה כנגד כל המצוות" (ספרי עקב), ולכן הפגיעה בשלמות הארץ היא פגיעה בשלמות העם, בקדושתו ובדבקותו בנצח, ומשום כך יהודי המאמין בעומק לבו "שאין השכינה שורה אלא בתוך בני ישראל ובעודם בארץ" איננו יכול לחשוב על מסירת שטחי ארץ-ישראל לטומאה לרשות פראים וגנבים, שהרי זו פגיעה חמורה ברצון העליון שבחר בה להיות "ארמונו של הקב"ה" ולא ארמון של רוצחים וחבלנים בוזזי גוף ונפש של יהודים קדושים וטהורים. סוד הצלחתנו ואחיזתנו בה תלוי באחדותנו הלאומית מול שנאת הגויים, ולכן עמידתנו והתעקשותנו הבלתי מתפשרת על זכותנו הא-לוהית וההיסטורית על נחלתנו תחליש ותקרין מסגולתה על חלושי האמונה ודלי המעש בבניין הארץ והתפתחותה ועם שאיבד חזונו ישוב לאיתנו, יתעצם באמונתו ויחזור לשפיותו ולהכרת מעמדו, צביונו והדר קיומו, ורק סגולת הארץ מזקיפה קומתו של העם להיות "עם אמיץ" חמוש אמונת אומן ומוכתר בדעת אמת וצדק, כדי להורות לכל המין האנושי לקרוא לכולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד (עיין ספורנו לשמות יט ה).

חולשת העם בעת הזאת
לצערנו הרב, חלק גדול מעמנו איבד את חזונו הלאומי, את הכרתו ושייכותו
הא-לוהית לארץ חמדה, והוא מוכן להיגרר אחרי השקר והתיעוב האלילי. חולשה זו אוחזת את העם ומנהיגיו המגלים פיק ברכיים מול תביעות אויבינו עמוסי השקר והכזב, וטעוני שנאה תהומית לגזענו המקודש כי הסטרא אחרא מסנוורת, מצליחה לגנוב דעת הבריות ומפריחה סיסמאות שווא שהארץ גזולה בידי ישראל, ואליו תורתנו הקדושה הודיעה בפסקנות לישמעאל ועשו שארץ-ישראל היא "נחלת עולמים" לעם סגולה ואין לזרים בה שום אחיזה ותביעה (אור החיים ויקרא כו ה; ודברים ד כ) כי ירושת הארץ לא באה מכוח צדקת ישראל ולא מכוח הבורא שהוא הנותן (אור החיים לבמדבר יג ב), וידיעה א-לוהית זו צריכים לשנן לעצמנו כי היא תנחה אותנו במהלך אחיזתנו ומאבקנו על שלמות ארצנו מול תביעות הגויים שהן רשעיות וזדוניות הנובעות משנאתם הנצחית לעם קדוש, מתכונת השקר הגנוזה בנשמתם. אוהבי הארץ ומתנחליה הולכים ומתעלים, מתעצמים בהכרתם הברורה שהגאולה מתקדמת בצעדי ענק, ושתקופתנו היא "תקופת בירור", ואמונת הגאולה הולכת ומתאחדת, וצו השעה הוא "והעיקר לא לפחד כלל" כי האמת אינה פחדנית ואינה חוזרת אחורנית ואינה נסוגה מול איומים והפחדות מצד "הפראות הישמעאלית" האוחזת ברצח, בחבלות וכו' ומתנחלי יש"ע והגולן מגלים גבורה עילאית ומנחילים לעם את ערכיו היסודיים ונותנים לו כוח לשרוד מול ייסורי החנק וחבלי הגאולה כי הם קשים ומייאשים לחלושי הדעה והאמונה, אבל "גבורת המתנחלים" מגבירה בעם את העוז והאמונה בצדקת דרכו והשגחת הבורא המתמדת עליו והמצילו משונאיו ולכן אין להיבהל מאיומיהם וממזימותיהם.

זכותנו על ארץ-ישראל תלויה בקיום המצוות
חז"ל לימדונו שזכותנו על הארץ מבוססת על הקשר הא-לוהי המתמיד בין ישראל לאביהם שבשמים, על לימוד תורה ויישום מצוותיה בחיים הלאומיים, ולכן ניתנה לנו כמורשת רוחנית "ונתתי את ארץ כנען להיות לכם לא-לוהים" (ויקרא כה לח) ואמרו בתורת כהנים על זה "כל בן ישראל היושב בארץ-ישראל ומקבל עליו עול מלכות שמים מובטח לו שהוא בן עולם הבא", "וכל הדר בארץ-ישראל דומה כמי שיש לו אלוק" (כתובות קיט ע"ב ורמב"ם מלכים פ"ה, הל' יב), וכל סטייה ממטרה זו יוצרת פגם וחולשה בקשר ובנאמנות שלנו לקדושת הארץ "סגולת הארץ נפגמת כתוצאה מעזיבת משפטי ה'" (עיין שמו"ר ל, א) כי אחיזתנו האיתנה בה תלויה בשמירת חוקי התורה ומצוותיה ובלעדיהן הגויים מתגברים עלינו לנשלנו מחמדת לבנו, ולפיכך החזרת משפטי התורה לתוך חיינו הלאומיים היא "זרז" לגאולתנו השלמה והיא המאיצה את הקב"ה לקיים הבטחתו שהוא ישלם את הבעירה שהבעיר (בב"ק כו ב).
ובעת טרופה זו, שאין לעם כוח וסבל לשאת חבלי משיח וייסוריהם, נאמני הארץ חשים שהקב"ה ישלם את נדרו ויגאלנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ כדי לפתור את "הבעיה הדמוגראפית" המקוננת בלב הספקנים והמערערים על התרחבות הארץ (עיין אור החיים לויקרא כה כח).
קשר העם והארץ הוא הדדי, כמו שאין ארץ-ישראל מגלה סגולותיה אלא בהיות ישראל שוכן בה, כך אין ישראל מגלה סגולתו אלא בהיותו בארץ-ישראל "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לא-לוהים" (ויקרא כה לח), והקמת "מדינת ישראל" מוכיחה שהתעצמות האומה מבחינה חמרית ורוחנית תלויה בהימצאותה בבקעת ה', ושכלול הגאולה וקירובה תלויים בהבלטת החיים (עיין כוזרי מאמר ב, מח).

ייסורי הגאולה ושיבת העם למהותו
כתב מרן הראי"ה קוק זצ"ל בספרו "אורות" (דף עז): "מאמין הוא העם כולו שאין הגלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו, ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא", ואמונה עמוקה זו ספוגה בתודעת העם והיא דוחפת אותו להאמין שהגיעה העת להיות מחזיר שכינתו לציון דרך ייסורים ומכאובים, אבל הוא לא נסוג לאחור אלא ממשיך לדחוף "עגלת המשיח", כי הגאולה האחרונה אין אחריה שעבוד וגלות אלא היא תשועה עולמית, כי הגאולה השלישית היא גאולתו של העולם כולו, גאולתו יתברך, גאולה שתשחרר האנושות מהמועקות הרוחניות (עיין פסיקתא רבתי פרק לו; תנחומא שופטים לו, ירושלמי שביעית פרק ו הל' א), ושום גורם בעולם אינו יכול למנוע תהליך זה מהתגשמותו ואפילו כשהוא מלווה בייסורים קשים ומכאיבים, בעקירת יישובים, בהגליית תושבים צדיקים ממקומם, כי המצב המבולבל והמתוסכל חלוף יחלוף, והאומה תחזור לאיתנה הראשון כי "התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה אל מהותה... ואל תכונתה, באמת אור של תשובה יש בה... ואין כוח בשום עיכוב ומניעת השלמה לעכב את האור העליון מהופיע עלינו" (אורות התשובה פרק יז, ב).
עידוד כוחותיו ומערכותיו הרוחניות והגשמיות של ישראל היא חובה עכשווית ומיידית, היא חובת כולנו – רבנים, חכמים, מחנכים, מדינאים, אנשי צבא, אמנים ופשוטי עם – לשקם הריסותינו, לגאול אדמת קודשנו ולרומם רוח האומה והשקפתה כדי להדריכה בנתיבי היושר, האמת, הטוב והצדק, בכדי להתמודד מול קליפת ישמעאל ועשו הזוממים עלינו לכלותנו, ויתקיים בנו "ונטעתם על אדמתכם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם..." (עמוס ט יד) וכן "וגיליתי להם עתרת שלום ואמת" (ירמיה לג, ו) וכן "וכרתי להם ברית שלום... והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם", והשלום יבוא לא על-ידי ויתורים וחולשות אמוניות ופוליטיות אלא בהכרח האמת שארץ-ישראל היא נחלת עם קדוש וישראל הוא "עם נבחר".
חבלי משיח תלויים במעשינו, וחז"ל לימדונו שהתורה וגמילות חסד מגינים עלינו מפני חבלי משיח (סנהדרין צח ב) ומעשינו הטובים יכריעו את הופעת הגאולה לטובה, וכך עמנו מתנחם בייסורי הגאולה, והצרות המתחדשות יום יום הם סימני ישועה וגאולה כי אנו מובטחים להיגאל מתוך צוקה וצרה כיולדת הזועקת בחבליה (ישעיה כו יז, ורש"י שם) וכדברי הנביא ירמיה (ל ז-ח) "ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" (ועיין בספר "אם הבנים שמחה" סוף פרק א) ולכן ייסורי ארץ-ישראל הם מתוקים ונסבלים כי מגמתם תיקון האומה והעולם כולו במלכות שדי. "ארץ-ישראל היא מתנה לישראל לעולמי עד" (אור החיים הקדוש לדברים ד מ).
בברכת התורה, הגאולה ושלמות הארץ, ובהופעת נועם ה' על ציון, עמו ונחלתו
ע"ה הקטן שלמה בן-חמו עבד לעם קודש בקריית-גת ת"ו


----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il