ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קריעת ים סוף ביום העצמאות ;">

בית מדרש חגים וזמנים יום העצמאות עצמאות וגאולה שלמה תקופתנו בתהליך הגאולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


קריעת ים סוף ביום העצמאות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל

תוך כדי הגדת שבחו של חג הפסח בליל-הסדר, יוצא לנו, בלא משים, לספר כביכול בגנותו:

"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא: שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך (דברים טז,ג). ימי חייך – הימים; כל ימי חייך – הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך – העולם הזה; כל ימי חייך – להביא לימות המשיח".
יש בפסוק ריבוי המתבטא במלה "כל", שממנו אנו למדים על הוספה במצוות סיפור יציאת מצרים, אולם עיקרה של המחלוקת בין בן זומא לחכמים מלמד בדיוק את ההיפך.
וכך אומרת הגמרא: "אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם'! אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו". אם כן, למדנו שלפי בן זומא, שכמותו אנו נוהגים ואומרים יציאת מצרים בלילות (בפרשת "ויאמר"), לעתיד לבוא לא תיזכר כלל יציאת מצרים. ואף לפי חכמים, אף-על-פי שתיזכר, תהיה טפלה.
האם כוונת הזכרת מחלוקת זו למעט, חלילה, את דמותה של יציאת מצרים בעודנו מסובים לסדר? ההיפך הוא הנכון! לדעת בן זומא כל כך שגבה מעלתה של הגאולה האחרונה, של השלמות המיועדת, לעתיד לבוא, עד שכל הדרך הארוכה שהביאה אליה תתמזג בקרבה ולא תעמוד כמציאות נפרדת. יציאת מצרים – שנותנת את הכוח לאומה הישראלית לעבור ולנצח את חולשות ההיסטוריה האנושית, ולתקן הכול לקראת הגאולה השלמה – תקבל לעתיד, בעצמה, ערך של שלמות, שכל כלי תפיסתנו וזיכרוננו היום אינם יכולים להכיל. על-כן זיכרוננו, כפי שהוא היום, את יציאת מצרים, יתבטל וייכנס כולו לערך של ימות המשיח. אומנם חכמים סוברים שכל המעלה הזו לא תטשטש את המצב ה"פרוזדורי" של יציאת מצרים, וגם בטרקלין של העתיד ייראה הפרוזדור כאבן חן ייחודית בתוך האור הטרקליני. יציאת מצרים תיתן ממד עומק והכרת יתרון האור מן החושך והמֵצרים גם בשעה שאין עוד כל חושך ומיצר.

מתוך ביאור זה ניתן לדון במצבנו היום.
האם נתקיים כבר מאמר הנביא "חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפון וּמִכּל הָאֲרָצות אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבותָם"? האם שיעבוד מלכויות נמשך כמקודם, או שכבר זכינו, גם אם מתוך חלישות וחסרונות, לעצמאות וחירות מהפריץ שייסרנו בארץ גלותנו?
ידוע הרמז שנסמך על חילוף האותיות אתב"ש (מופיע בשו"ע סי' תכ"ח, סעיף ג'), לפיו ליל-הסדר יחול באותו היום בשבוע שבו יחול תשעה באב, ב' פסח חל ביום שבו חל שבועות, ג' פסח ביום שבו חל ראש-השנה וכו'. לרמז זה היתה חסרה מקבילה ליום השביעי של פסח, עד שבא יום העצמאות והשלים את החסר. נראה לומר שכוחה של יציאת מצרים מגיע לשיאו בדורנו בכך שהוא נותן את הכוח לפרוץ את כל המֵצרים בגאולה שאנו כבר בעיצומה. כשם שעל כל מכה שלקו במצרים לקו על הים מכות רבות, כך יום העצמאות שחל באותו יום בשבוע של קריעת ים-סוף, שביעי של פסח, מכפיל את כוח יציאת מצרים, ומביאו לנצח היסטוריה של אלפי שנים.
דווקא בימים של חולשה באמון בכוחה הפנימי של נשמת האומה, כשחולשות סובבות אותנו מבחוץ ומבפנים, עלינו להיזכר ביציאת מצרים ובכל התלונות והקשיים שעברו על ישראל אז. על המדרגה החיצונית הנמוכה – מ"ט שערי טומאה, והמדרגה הפנימית העליונה – חסד נעוריך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר. וכאז כן היום, בדור שהוא טב מלגאו (מבפנים) ובִיש מלבר (מבחוץ) נזכה לצאת מן המצר, אלא שהפעם אנו בעיצומה של לידת הגאולה השלמה שאין עוד גלות אחריה.

נסיים בלימוד נפלא של ר' צדוק הכהן מלובלין על החיוב לראות עצמנו בכל דור ודור כאילו יצאנו ממצרים. ביציאת מצרים, אף-על-פי שהיינו שקועים בשעבוד גשמי שאי-אפשר לצאת ממנו (כפי שאמרו חז"ל שמעולם לא יצא עבד ממצרים), ובהתמוטטות רוחנית – ברגע אחד הקב"ה בעצמו, הוא ולא מלאך ולא שרף ולא השליח, בא וגאלנו. כן תהיה לנו במהרה בימינו אמן ואמן.


----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il