ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- ספריה
- קומי אורי
- ה - גאולת מצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
"הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומשעבוד לגאולה". וגרסתו של הרי"ף שם במשנה "הוציאנו מעבדות לחירות", ללא כל לשונות הגאולה הנוספים במשנה שלפנינו. מפרשי האגדה חולקים בשלבים ובמדרגות הגאולה. יש סבורים שכל ציוני הדרך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב וכו' הם מדרגות של היציאה מעבדות לחירות, ויש טוענים שהם מדרגות מתפתחות, דהיינו מדרגה על מדרגה עד הגאולה השלמה. נראה שהרי"ף סובר שהיציאה מעבדות לחירות כוללת בתוכה את תוכן הגאולה כולה. ומפשוטה של משנתנו עולה שהיציאה לחירות היא שלב בסיסי לכל ההתפתחויות העתידיות.
בין כך ובין כך, היציאה מעבדות לחירות מהווה בסיס ומטרה בחיי הרוח והחומר של האדם בכלל ושל ישראל בפרט. אם החירות הפיזית היא תנאי כל כך יסודי, ועניין כל כך מהותי בחיי האדם והעם, מדוע סיבבה ההשגחה העליונה את יצירת עם ישראל כעם עבדים?
הרב קוק מסביר, שאבות האומה ואישיה הצטיינו בעצמאות יתירה וניכרת. כך כינו יושבי הארץ את אברהם "נשיא א-לוהים אתה בתוכנו". וכן יוסף בן יעקב התנשא מעומק העבדות להיות המנהיג – "ויוסף הוא השליט". תכונת החירות נחוצה ביחסים שבין אדם לחברו וחברתו, אולם העבדות הינה מעלה ביחסים שבין אדם לקונו, לכן נוסדה האומה הישראלית בעבדות, כדי לנכס לעצמה קניין של עבדות כלפי הקב"ה.
הנחיצות בעבדות לה' מתבססת על עובדות רבות. משה רבנו, שעל-פי הרמב"ם לא קם ולא יקום כמותו, אפילו לא המשיח, מוגדר בתורה כ"עבד ה'". יהושע, תלמידו של משה, מוגדר בתחילת ספר יהושע כ"משרת משה" ובסופו כ"עבד ה'".
בתלמוד מסופר: "מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי וחלה בנו של ריב"ז. אמר לו ריב"ז: חנינא בני, בקש עליו רחמים ויחיה. הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחיה. אמר ר' יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום לא היו משגיחין עליו. אמרה לו אשתו: וכי חנינא גדול ממך? אמר לה: לא. אלא, הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך". מסביר רש"י, עבד לפני המלך, בן בית נכנס ויוצא שלא ברשות. הרעיון של עבד לפני אדונו שיכול להיות מצוי עמו תמיד.
לעומת המעלה היתירה של עבדות לה', תורת ישראל שוללת מכל וכל גילוי של שעבוד ועבדות לבשר ודם. בדיני ממונות שוללים חכמי ישראל שעבוד לבעל חוב, דהיינו אם יהודי חייב לחברו כסף, אין לו חובת עבודה כלפיו. להוציא מקרה נדיר של נמכר בגניבתו, שסופו שנעשה אדון לאדונו. וכדברי הירושלמי "הקונה עבד עברי קנה אדון לעצמו". יש תחום אחד שיש בו שעבוד עבודה: על-פי חלק מהראשונים, בעל שחייב בפרנסת אשתו, איננו חייב ממון בלבד, אלא יש לו חובה לעבוד כדי פרנסתה. דין זה הוא חלק מהיחסים ההדדיים שבין איש לאשתו: במסגרת חיי הנישואים, ההלכה מחייבת את האישה לעשות מלאכות מסוימות לבעלה ומחייבת את הבעל לעשות לאשתו.
השליט הוא עבד הציבור
אף משפט המלוכה התורני מייצר מצב שבו העם עבד למלך. אולם גם כאן אנו פוגשים ברעיון ההדדיות שבשעבודים. עצת הזקנים לרחבעם – "אם אתה תהיה עבד לעם הזה" – מגלה וחושפת את עומק רעיון השלטון בתפישה היהודית. "כסבורים אתם ששררה אני נותן לכם, ואיננה אלא עבדות". השליט האמיתי, יותר מהיותו מלך לעבדים הוא משרת ועבד הציבור. תכלית השעבוד ההדדי של העם למלך והמלך לעם הינה שתהיה המדינה היהודית כיסא מלכותו של הקב"ה בעולם, כפי שאמר נעים זמירות ישראל דוד המלך "ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה".
נביאי האומה הישראלית וחכמיה התייחסו בכבוד למלכות ישראל, אף לזו של נוכרים, "שאם יזכה יבחין". אולם הכבוד וההערכה בחשיבות ובנחיצות המלכות לא באו מעולם על חשבון הערכים המוחלטים של התורה.
התורה מבליטה שוב ושוב את האישיות שאיננה מתנוונת נוכח השררה, אלא ממשיכה לשמור על צלמה, גם כאשר התנאים כמעט בלתי אפשריים. כך פעלו המיילדות העבריות נגד פקודתו המפורשת של פרעה "אם בן הוא והמיתן אותו", "ותחיינה את הילדים ולא עשו כאשר אמר להם פרעה".
ביתר שאת פועלת בת פרעה, שיאה לה שמה, בתיה. אמירתה ברורה וצלולה. נוכח שפחותיה היא אומרת "מילדי העברים הוא זה". היא הצילה את משה הקטן ובכך ריסקה ביד גאה את הפקודה המרושעת. היא לא גמגמה בחדרי חדרים, היא לא התפלפלה בפלפולי סרק, אלא היא עשתה מעשה קבל עם ועולם.
נביאי ישראל וחכמיו עמדו מול מלכים, מהם רשעים, הוכיחום ותבעו מהם ללכת בדרך האמת. הם לא חיפשו מה אומר העם ולא נכנעו לפעולות של רשע ועוול ולא הגדירום כמגמה א-לוהית פנימית. פעולות המחאה והעמידה הברורה של גדולי האומה הישראלית היו על-פי רוב תוך כדי סיכון עצמי.
אליהו היה נרדף על ידי שלטון איזבל. הרבה מנביאי האמת חוסלו באותה התקופה, כך גם סיכנו עצמם מכיהו בן ימלה, ירמיה ועוד ועוד.
גם לאחר שניטלה הנבואה ממנהיגי העם הם לא נכנעו לרוחות רעות, אלא לחמו בעוז של תורה במנהיגים גדולים שסרחו. כך נהגו בינאי המלך וכך בהורדוס. התוצאות המרות ידועות.
דוד מלך ישראל חי וקיים. לאחר שנמשח למלך על-ידי שמואל, לא נקט דוד בפעולות לקדם את ההחלטה הא-לוהית, שהוא נבחר למלך. יתירה מזאת, דוד המלך יוצא להגן על מלכות ישראל המונהגת על-ידי שאול. הוא מכה את גוליית הפלישתי, שעיקר מגמתו היתה לחסל את מלכות שאול. דוד איננו מחכה לקריסת מלכות שאול, אלא מחרף נפשו לקיים את מלכות ישראל, שכן שאול עד סוף ימיו היה משיח ה' לשיטתו של דוד. דוד דן למוות את מי ששלח ידו במשיח ה'. אולם דוד ולוחמיו אינם יוצאים למלחמה האחרונה של שאול. יש שסבורים שנענש על כך במעשה צקלג, ויש שאומרים שהקב"ה הסיח דעתו במעשה צקלג כדי שלא ייצא למחמה עם שאול. אחרי מות שאול, אבנר שר צבאו של שאול מקים את איש בושת למלך על ישראל. מלכות זאת נתמכת על-ידי רוב העם. בשלב זה דוד מיישם את הרצון הא-לוהי ונאבק באיש בשת, באבנר ובשאר העם. מטרתו של דוד ברורה, בשלב הזה דוד מוביל את העם למילוי הפקודה הא-לוהית שהציבה אותו כמלך ישראל. התנהלותו של דוד ביחס למלכות שאול מדריכה אותנו כיצד לעמוד נוכח אתגרים מורכבים של נאמנות למדינה מחד גיסא, ומאידך גיסא שמירה מוחלטת על ערכי הנצח של עם ישראל.
בית המשפט העליון נגד החירות
הקמת מדינת ישראל, כמו קיומה, היתה ולעולם תהיה אחד הניסים הגדולים, אם לא הגדול שבהם, בתולדות עם ישראל. אין שום כוח בעולם שישנה את העובדה המוחלטת הזאת. אחרי הבירור הזה יש להבחין בין ממשלה של רשעים, ומעשי רשעה, לבין המדינה. אנחנו עבדים לריבונו של עולם ולכנסת ישראל ולכלל ישראל, אולם הכול מתוך שלמות התורה. "עֲבָדַי הם" ולא עבדים לעבדים, כמו אבנר ועמשא שסירבו לפקודת שאול להרוג את אחימלך הכהן, נאמר כן לדברי הרב ולאו מוחלט לדברי התלמיד בבואו לסתור ולעקור דברי א-לוהים חיים. קבל עם ועדה נחזור ונכריז: עבדי ה' אנו, וכל נשמתנו תהלל י-ה בעובדינו את ה' ואת ישראל עמו.
עם ישראל תרם תרומה אדירה להיסטוריה האנושית. בחומר וברוח, הלך ישראל לפני המשפחה האנושית והעניק לה ערכי נצח. הבולטת ביותר מכל היא החירות.
יציאת מצרים היתה ותהיה אביבו של העולם. שני ביטויי נצח לחירות הכללית והפרטית, המשפחה והשבת, הואדרו בתורת ישראל כביטויי חירות במימדי האדם והזמן. חשיבות המשפחה ושלמותה היו למקור מקרין עוצמה לאדם מישראל ולכל בן אנוש. המשפחה הגנה על הקטין הרך כמו על הזקן הנזקק. התא היסודי והבריא היה מנוף לנערה כמו לנער, לגילוי ולחישוף אישיותם וערכם. כמו באדם כך במימד הזמן. אימפריות ומעצמות קרסו, מלכים עלו וירדו, אולם בעם ישראל תחושת החופש מעולם לא אבדה. היתה לו ליהודי בקצה השבוע, גם כאשר הלך בגיא, נקודת אור ושמה שבת, "שבת וינפש". כך שחררה המסורת היהודית את האישה ואת האיש מכבלים של עושק ושעבוד.
במדינת ישראל קם בית המשפט העליון ומאיים חדשות לבקרים במגוון של פסיקה נאורה, לעשוק ולחמוס את שני האוצרות האלה, את השבת ואת חיי המשפחה, כמקורות לחירות. ההיסטוריה והקדמה האנושית לא ישכחו לעד את מעללי בית המשפט העליון, אשר עשה ועושה לפרק את המשפחה ואת יציבותה, והופך יותר יהודים לעבדים נטולי חירות החייבים לעבוד שבעה ימים בשבוע במסווה של חוקי חופש העיסוק. אין זה פלא שאותה רשעה ממש היתה לראש חץ מוביל בהקמת מדינת הטרור החמאסית, הקוראת להשמדת העם היהודי ומדינתו. שוב ושוב אישרו הרשעים, הקוראים לעצמם נאורים, שחרור רוצחי יהודים. שלב אחרי שלב טיפחו את ארגוני הטרור ודכאו את השאיפות הלאומיות של עם ישראל בארצו. הגיע העת להסיר מעלינו עול חמאסי זה של שפלי פריצי האדם ותרבותו, המתעמרים, קורעים וגוזרים את חיי ישראל ותרבותו, ולהקים מערכת משפט המבוססת על ערכי הצדק, החירות והאמת הישראלית. מערכת משפט זו תהיה לראש פינה בבניית החירות האמיתית הקשורה לחלוטין במחויבות למלכו של עולם.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
איך לומדים גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מי אתה עם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
