בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הארץ ופירותיה
לחץ להקדשת שיעור זה

טיש ט"ו בשבט האדמו"ר מרימינוב

undefined

ט"ו בשבט תשפ"א
6 דק' קריאה
דוד המלך ע"ה אמר בתהלים (צו) 'שירו ליהוה שיר חדש שירו לה' כל הארץ, שירו לה' ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו, ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו, כי גדול ה' ומהלל מאד נורא הוא על כל אלקים', וסיים את מזמורו באמרו'יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער , לפני ה' כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו'.
וביאור הענין בזה כי דוד המלך עליו השלום היה משורר כל ימיו על כל מה שנעשה עמו, בין בעת צרותיו ובין כשראה את ישועתו של הקב"ה, וכל כל פרק ופרק מימי חייו חיבר את שירותיו לספר שבחיו של הקב"ה, ולשפוך נפשו לפני ה' שיושיעו ויוציאו מצרה לרוחה, וזהו מה שאמר שירו לה' שיר חדש כי בכל יום כשהתחדש מצבו ועבר כל זמן ממצב אחד למשנהו, חיבר על זה 'שיר חדש' לבטא את המצב החדש בו הוא נמצא כעת.

ואת חלק משיריו ומזמוריו חיבר בשדות וביערים מתוך התבוננות על השירה הנפלאה שמזמרים העצים בגן עדן כמובא בזהר הקדוש פרשת לך לך 'תא חזי בשעתא דאתער פלגות ליליא, וקב"ה עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא, כלהו אילנין דבגנתא דעדן מזמרן ומשבחן קמיה, [בוא וראהבשעה שנתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, שנאמר אז ירננו כל עצי יער מלפני ה'], והרי גם מצאנו בגמרא (סנהדרין קב.) שהקב''ה אמר לירבעם בן נבט אני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן וכו'.

וכיון שבחצות הלילה הקב''ה מטייל בגן עדן עם הצדיקים כמו שאומרים באקדמות 'מטילי בי חנגא, לבהדי דשכינתא', ובבואם משוררים ומקבלים פניהם כל עצי הגן, הרי שעם שירה זו התאחד דוד המלך ושר את שירתו עם שירת העצים והשדות וכל פרטי ופרטי פרטי הבריאה ובזה שר את שירת הודאתו לה', וזה היה תמצית חייו של דוד המלך ע''ה לזמר ולשבח לאל עליון.

ויש לומר שלכן אמר 'אז ירננו כל עצי יער' מדוע דייק לאמר 'יער' והיה יכול לומר עצי הגן או עצי הכרם, אלא שכאשר אדם נכנס לגן או כרם הרי הוא יודע לתוך מה הוא נכנס כי לכל גן או כרם יש גבול מסיום, וגם נתיבי ומשעולי הכרם הם מצוינים וניכרים אבל כאשר האדם נכנס ליער הרי אין הוא יודע את אשר לפניו כי הרי העצים נראים כאילו הם ניטעו בלי חשבון ובלי סדר, ותחומי היער וגבוליו מוסתרים וסמוים, והרי הוא יודע כי הוא נכנס למקום סכנה אשר הינו צריך רחמים רבים להכנס בשלום ולצאת ממנו בשלום.
כמו כן הרי הגן ניטע עם עצי פרי להנות את האדם, אבל היער אינו מקום צמיחת פירות ורק לעיתים נדירים נוכל למצוא עץ עושה פרי בהיער, וכאשר האדם נכנס ליער הרי הוא מרגיש כי הוא נכנס למקום אשר אין בו מקור לחיותו ומחיתו, והרי עיניו תלוית לשמים כי ימצא לו מזונו וסיפוקו, וכאשר הוא מוצא עץ פרי ליבו מתמלא הרגשה נפלאה על החסד אשר עשה עמו הקב"ה, ולא שכח אותו ח"ו גם בארץ אופל וצלמות.
ולזה הדגיש דוד המלך ואמר 'אז ירננו כל עצי יער' כי נפתולי ודרכי החיים של האדם הם כיער עבות ואין האדם יודע את אשר יקרא אותו, ואת המאורעות שימצאו אותו, ועל כל פסיעה ופסיעה צריך הוא לשמירה עליונה ומתפלל לפני אדון כל, ונראה לפעמים כאילו אין סדר ומשטר לכל המעשים אשר נעשים תחת השמש כעצי היער הנטועים מפוזרים ומבולבלים, וגם עצי היער אינם מניבים לו פירות, ולזה אמר דוד שאז ירננו עצי היער כי בעת שנושע האדם הרי עצי היער אילני הסרק שהם נראים כחשוכים ומאוימים הרי הם מרננים עמו את שירת קונו, ומגלים כי גם ביניהם שוכן ה', ועיניו צופים ומשגיחים על כל הבריאה.
כשאנו מתבוננים גם בעצים ידוע שיש להם צורך לכמה דברים עיקריים שיגדלו משופר, כמים ואדמה עפר משובח, כי בלי זה אין לעץ כל קיום, כמו כן האדם יש בו לצורך קיום מים, ואין מים אלא תורה, ולזה אף שבני ישראל יצאו ממצרים עם חמורים טעונים כל טוב, מ''מ כשחסרו להם מים צעקו והתלוננו על מים ולחם, שמזה נלמד להתבונן כי בלי תורה אין להאדם קיום.

נמצאים אנו עתה בזמנים מעורפלים, מצד אחד המגיפה הקשה אשר אנו סובלים ממנה כבר שנה שלימה. ומצד שני חילופי השלטון שנעשה כאן במרמה גלוי לעין כל, ובארה''ק השלטון אין לו יכולת קיום, ורואים בחוש אשר הקב"ה ממליך מלכים ומשפיל מלכים, ויש שמתמיהים בזה, אמנם ידוע מה שפירשו בספרים הקדושים הפסוק 'ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים' (תהלים צ''ט), כי יש וויכוח בין אומת העולם לבין ישראלשהאומת העולם מודים שיש בורא עולם אלא שהוא גדול ורם ואינו משגיח על מעשי העולם שהם דברים קטנים לעומת גדולותו ולכן הם אומרים 'ורם הוא', ולכן כאשר הם מוכים במגיפה הם תולים הדבר בהטבע, ואנו בני ישראל עונים לעומתם, כי על אף רוממתו הוא משגיח עלינו ואנו אומרים 'ה בציון גדול' שהשי"ת שוכן ביננו ומשגיח עלינו, ולכן אין אנו תולים שום דבר בהטבע כי יודעים אנו כי הכל מושגח בהשגחה פרטית, ואין שום מעשה שנעשה בלתי ההסכמה העליונה.
ונתקיים בנו הפסוק 'בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה' (שופטים יז) אשר המכוון בזה כי אין מנהל להעם ואין מוכיח אשר יוכיח להעם על עוונותיו ואשר יאיר את עיני העם על הענינים שצריכים לשוב עליהם בתשובה.
מצאנו בדור המבול כי הפרעוניות בא על כל העולם ולא רק על מדינה אחת והודיע לנו התורה הק' הסיבה המדויק כי המבול בא על עבירות חמורות של עריות וכדומה כי השחית כל בשר את דרכו והעונש היה במים המבול , ואין מגיפה בלי סיבה ובודאי אשר גם כעת צריכים להזהיר ולומר בפה מלא כי התדרדרות כל העולם בכל הענינים המשתייכים לעיניני האוויר שייכים לאותם עבירות חמורות שבחמורות שבאוויר והוא שהביאה עלינו את המגיפה הנוראה הזאת.
כמו כן אמרו חז"ל 'לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל' ובודאי אשר בתחום זה צריכים אנו החרדים לדבר ה' להיות דוגמה לכל העולם מהו יושר ומהו נקיון כפים, ומה נורא הוא העוול אם שומעים על שומר תורה ומצות אשר משתמש עם שמות בדוים או כרטיסים מזויפים או שמתנהגים בין אדם לחברו בהסגת גבול וגזל, ומשא ומתן באמונה נפגעה, והרי דבר זה משפיע על כל העולם שיחטאו וכל האוויר נרעל.
וברור אשר בעת שיתחזקו שומרי תורה ומצות ויעשו את שמוטל עליהם, ויהוו דוגמה ראויה לכל העולם מהו קדושה ומהו משא ומתן באמונה, שישפיע דבר זה על כל העולם, ואף אצל הגוים ישתפר ההנהגה, ויעביר הקב"ה נגף ומחלה ויקוים בנו 'ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך'.
ובעינן חילופי השלטון העוברים עלינו יש לזכור מה שאיתא בחז"ל (סנהדרין כ:) כי יש אומרים כי מנוי המלך הוא מצוה ויש אומרים כי פרשת המלך נאמרה רק מפני שגלוי וידוע לפני השי"ת כי בני ישראל יתרעמו ויבקשו להם מלך, אבל באמת הקב"ה אינו חפץ בזה כמ"ש 'ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו וה' אלקיכם מלככם (שמואל א יב).
והרי שמואל הנביא הוכיח מאד את בני ישראל על שבקשו להם מלך, ולפי כמה מפרשים היה עיקר החטא על שבקשו להם מלך ככל הגוים וחשבו כי המלך יביא להם מנוחה ושמירה מאויבים, ולא התבוננו כי בני ישראל נבדלים מן הגוים וה' הוא מלכם, ואך ורק השי"ת שומר אותם, ומנהיג אותם.
וגם כאשר היה מלך לבני ישראל הרי עיקר תפקידו היה לקרב את העם לה', והרי הוא צריך להיות דוגמה לעבד ה' ולהטות את בני ישראל לתורה ומצות, כי כל חוקים ומשפטים כבר חקק לנו הבורא יתברך ונתנם לנו בתורה כגון הנהגת בין אדם לחברו ובין אדם למקום, הלבוש המותר, המאכלים המותרים והאסורים, ומצות צדקה ודיני השומרים וכדומה, כמ"ש מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי, ואין להמנהיג רק להשגיח על קיומם ככתוב בתורה ולקרב את בנ''י לעבודת ה' ומצותיו, והרי שבזמנים האלו העוברים עלינו לחזור ולשנן כי ה' אלקינו הוא מלכנו ואין זולתו ועול מלכותו אנו מקבלים עלינו בכל יום, ואנו מתפללים שיתגלה מלכותו לכל העולם ואומרים 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד'.
ועתה בעמדנו ביום ט"ו בשבט עלינו להודות לה' כי זוכים אנו לשבת בשולחן זה ולהתאסף להודות לה' על כל שגמל עמנו, והרי מגיפת הקורונה הגיעה לנו זמן קצר אחרי הט"ו בשבט העבר, ונוכל לומר כי כמו שהחיינו וקיימנו ה' והציל אותנו מהמגיפה בשנה שעבר עלינו, כן מתפללים אנו 'מיום ט"ו בשבט זה עד יום ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה' שנוכל אז גם כן להודות לה' על חסדיו המרובים.
והשי"ת יושיעו לכל אחד ואחד שיזכה לפירות מתוקים ופירות מאירים דורות ישרים של צאצאים זרע ברך ה' שילכו ויאירו בדרך התורה והמצות ונזכה בקרוב שיקוים 'אז ירננו כל עצי יער' וכל אילני הסרק יטענו פירות בביאת משיח צדקנו בב"א.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il