ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
באותם ימים, רק מיעוט מהעם עלה לארץ (כ – 42 אלף), שאר העם העדיף לשבת על סיר הבשר, ולהשתקע בבבל, בשושן הבירה, ובשאר מדינות המלך אחשוורוש. סיפור מגילת אסתר, המתפרש על פני כ – 10 שנים, מתרחשת במהלך ה – 18 שנים הנ"ל.
וכאן עולה קושיא ידועה – מדוע מרדכי היהודי, הצדיק הגדול, נותר בשושן, ולא עולה לארצנו הקדושה לקומם את ירושלים והמקדש? יתר על כן – בספר עזרא (ב, ב) מופיע במפורש מרדכי כאחד מראשי העולים, כך שלמעשה הוא עלה לארץ, והתמיהה גוברת – מפני מה שב לשושן?
יש מגדולי הדורות (לפי ילקוט שמעוני, רלב"ג) שתירצו סתירה זו וקושיות נוספות בכך שהמן מזרע העמלקי, יושבי הארץ, נשלח למעשה על ידי הגויים שישבו בארץ ישראל, לשכנע את המלך הפרסי לעצור את בניית המקדש. ומולו, מרדכי היהודי, היה שליחם של יהודי ארץ ישראל לשכנע את המלך להתיר את הבנייה. וכך מתחת לפני המגילה, גזירת המן וישועת ישראל, מתרחש מאבק סמוי על הקמת המקדש.
וכאן נולדת תובנה חשובה נוספת. למעשה, באותה תקופה היו בעם ישראל שתי קבוצות. קבוצת המיעוט שעלתה לארץ במסירות גדולה לבנות את בית המקדש, ולעומתה רוב העם שנשאר בחוץ לארץ. מרדכי היהודי נשלח לשושן, מבחינתו, כדי לשכנע את המלך הגוי להתיר את בניית המקדש. אלא, שבשושן הוא מגלה דבר חדש.
המלך אחשוורוש עורך סעודה גדולה, שבה אוכלים בכלי המקדש, המלך לובש בגדי כהן גדול, ולמעשה חוגגים את מחשבת של הגויים, שנבואת ירמיהו על כך שהמקדש יבנה 70 שנה אחרי החורבן, לא תתקיים, והמקדש לא ייבנה לנצח, ועם ישראל לא יגאל (מגילה יא, ב). זו כמובן טעות גמורה, אבל הבעיה הגדולה היא שבסעודה זו משתתפים יהודי שושן, וחוגגים כביכול את המשך חורבן המקדש. הם עשו זאת אמנם מאונס, אך עדיין הדבר ממחיש עד כמה הם רחוקים מאחיהם העולים לארץ, ומנוכרים לבית המקדש.
וכאן מתחיל מרדכי בשליחות חדשה. לפני שעליו לשכנע את המלך הפרסי, עליו להקדים ולחבר את העם כולו לכיסופים לבניית המקדש, כדי שכשהמקדש ייבנה זה לא יהיה רק עניינם של העולים לארץ, אלא בשם העם כולו.
ולאחר מסע של קרוב ל – 10 שנים, הוא מצליח במשימתו. אומרים חז"ל, שבעת שבא המן להרכיב את מרדכי על הסוס, הוא מוצא את מרדכי מלמד את ילדי שושן הבירה את הלכות קמיצת העומר. כלומר, הם יושבים ולומדים את הלכות עבודת המקדש. ובאותו היום, התהפך הכל, המן נתלה, ובהמשך היהודים ניצלו, ולאחר כמה שנים נבנה בית המקדש.
ללמדנו, שאין אדם יודע את שליחותו, אלא ה' מזמן לנו שליחויות. וללמדנו, שגם בדורנו, עלינו לחבר את העם כולו, לתורה, לקדושה ולכיסופים לבניין בית המקדש במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
