ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים שמחת פורים

מה גילה מרדכי בשושן?

הרב נתנאל יוסיפוןי"ג אדר תשפ"א
59
לחץ להקדשת שיעור זה
המעיין בתנ"ך ובדברי חז"ל יודע, שמגילת אסתר מתרחשת במקביל לתחילת ספר עזרא. הימים, ימי תחילת מלכות פרס, עת התיר כורש מלך פרס ליהודים לעלות ארצה ולבנות את המקדש. אולם, בהמשך הגויים יושבי הארץ הצליחו לשכנע את הפרסים לעצור את הבניה, וכך נתקע התהליך במשך 18 שנה, עד שבא חגי הנביא והורה בדבר ה' לקום ולבנות, ובסוף התקבל בדיעבד האישור הפרסי.
באותם ימים, רק מיעוט מהעם עלה לארץ (כ – 42 אלף), שאר העם העדיף לשבת על סיר הבשר, ולהשתקע בבבל, בשושן הבירה, ובשאר מדינות המלך אחשוורוש. סיפור מגילת אסתר, המתפרש על פני כ – 10 שנים, מתרחשת במהלך ה – 18 שנים הנ"ל.
וכאן עולה קושיא ידועה – מדוע מרדכי היהודי, הצדיק הגדול, נותר בשושן, ולא עולה לארצנו הקדושה לקומם את ירושלים והמקדש? יתר על כן – בספר עזרא (ב, ב) מופיע במפורש מרדכי כאחד מראשי העולים, כך שלמעשה הוא עלה לארץ, והתמיהה גוברת – מפני מה שב לשושן?
יש מגדולי הדורות (לפי ילקוט שמעוני, רלב"ג) שתירצו סתירה זו וקושיות נוספות בכך שהמן מזרע העמלקי, יושבי הארץ, נשלח למעשה על ידי הגויים שישבו בארץ ישראל, לשכנע את המלך הפרסי לעצור את בניית המקדש. ומולו, מרדכי היהודי, היה שליחם של יהודי ארץ ישראל לשכנע את המלך להתיר את הבנייה. וכך מתחת לפני המגילה, גזירת המן וישועת ישראל, מתרחש מאבק סמוי על הקמת המקדש.
וכאן נולדת תובנה חשובה נוספת. למעשה, באותה תקופה היו בעם ישראל שתי קבוצות. קבוצת המיעוט שעלתה לארץ במסירות גדולה לבנות את בית המקדש, ולעומתה רוב העם שנשאר בחוץ לארץ. מרדכי היהודי נשלח לשושן, מבחינתו, כדי לשכנע את המלך הגוי להתיר את בניית המקדש. אלא, שבשושן הוא מגלה דבר חדש.
המלך אחשוורוש עורך סעודה גדולה, שבה אוכלים בכלי המקדש, המלך לובש בגדי כהן גדול, ולמעשה חוגגים את מחשבת של הגויים, שנבואת ירמיהו על כך שהמקדש יבנה 70 שנה אחרי החורבן, לא תתקיים, והמקדש לא ייבנה לנצח, ועם ישראל לא יגאל (מגילה יא, ב). זו כמובן טעות גמורה, אבל הבעיה הגדולה היא שבסעודה זו משתתפים יהודי שושן, וחוגגים כביכול את המשך חורבן המקדש. הם עשו זאת אמנם מאונס, אך עדיין הדבר ממחיש עד כמה הם רחוקים מאחיהם העולים לארץ, ומנוכרים לבית המקדש.
וכאן מתחיל מרדכי בשליחות חדשה. לפני שעליו לשכנע את המלך הפרסי, עליו להקדים ולחבר את העם כולו לכיסופים לבניית המקדש, כדי שכשהמקדש ייבנה זה לא יהיה רק עניינם של העולים לארץ, אלא בשם העם כולו.
ולאחר מסע של קרוב ל – 10 שנים, הוא מצליח במשימתו. אומרים חז"ל, שבעת שבא המן להרכיב את מרדכי על הסוס, הוא מוצא את מרדכי מלמד את ילדי שושן הבירה את הלכות קמיצת העומר. כלומר, הם יושבים ולומדים את הלכות עבודת המקדש. ובאותו היום, התהפך הכל, המן נתלה, ובהמשך היהודים ניצלו, ולאחר כמה שנים נבנה בית המקדש.
ללמדנו, שאין אדם יודע את שליחותו, אלא ה' מזמן לנו שליחויות. וללמדנו, שגם בדורנו, עלינו לחבר את העם כולו, לתורה, לקדושה ולכיסופים לבניין בית המקדש במהרה!



עוד בנושא שמחת פורים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il