ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לפני כמה שנים חזרתי מחתונה, בטרמפ עם תושב בית אל. למרות שהאחרון גר בכניסה ליישוב, הוא המשיך בנסיעה והתעקש להוריד אותי בכיכר ליד הישיבה. כשניסיתי להתנגד ולהסביר שכמובן אין צורך לטרוח בשביל לחסוך את ההליכה הקצרה הזו, הוא השיב לי את התשובה הבאה: מה שהסעתי אותך עד ליישוב זה כדי שלא תיתקע בלילה, מה שאני מסיע אותך עכשיו זה סתם לעשות לך טוב על הלב.
הגמרא במגילה מספרת שאחרי שמרדכי יורד מהסוס, הוא חוזר לשקו ולתעניתו. מאליה עולה השאלה: במה תרמה ההרכבה על הסוס לסיפור ההצלה? הרי מיד לאחריה מרדכי חוזר לאותה נקודה של תפילה ודאגה, וההצלה מגיעה רק ממעשים אחרים: מדברי אסתר ומהנצחון במלחמה.
ניתן לתרץ שההשפלה המפתיעה שהתגלגלה על המן גרמה לו להגיע לעימות מול אסתר מעמדת נחיתות וחוסר בטחון משמעותי, עמדה שאולי היא זאת שהביאה לתלייתו.
אך נראה שניתן ללמוד מכאן יסוד חשוב נוסף:
כאשר רבונו של עולם מסייע לישראל לעמוד על נפשם, הוא כביכול (כביכול כביכול וכו') "מוכרח" לעשות כן, הן מצד מידת הרחמים בה מתגלה, והן מצד הבטחתו לישראל שלא ימאס בהם ולא יכלם.
אך כשהמן מרכיב את מרדכי, סתם כך, ללא שום תועלת נראית לעין, כאן מתגלה תוקף אהבת ה' ביתר עוז. הרי סביר להניח שהסיטואציה הזו העלתה חיוך על פניהם של אי אלו מיהודי שושן, והסיפור הזה מגלה שמלבד שהקב"ה מחוייב לברית אותה כרת עמנו, מלבד זאת גם אכפת לו מאיתנו והוא באמת רוצה שנסתובב עם חיוך מרוח על הפרצוף.
וממילא "והלכת בדרכיו" – כשאנחנו עוזרים למישהו עזרה ממשית, אנחנו ממלאים את חובתנו, כאדם, כישראל. אך כשאנחנו מעניקים דווקא במקום שאין בו צורך אובייקטיבי – אנחנו מגלים קומה נוספת, הלא היא האכפתיות שלנו כלפי השני, ממש כמעשה הנהג המוזכר בתחילת הדברים.
(למטיבי לכת: נסו לתרץ על פי זה את הקושיה למה היה צריך שמן טהור בחנוכה למרות שטומאה הותרה בציבור, ולמה חג זכר לענני כבוד שמח יותר מחגי יציאת מצרים ומתן תורה).
שנזכה לעזור, להועיל, לקדם, אך בעיקר – להיות אכפתיים.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
