ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לפני כמה שנים חזרתי מחתונה, בטרמפ עם תושב בית אל. למרות שהאחרון גר בכניסה ליישוב, הוא המשיך בנסיעה והתעקש להוריד אותי בכיכר ליד הישיבה. כשניסיתי להתנגד ולהסביר שכמובן אין צורך לטרוח בשביל לחסוך את ההליכה הקצרה הזו, הוא השיב לי את התשובה הבאה: מה שהסעתי אותך עד ליישוב זה כדי שלא תיתקע בלילה, מה שאני מסיע אותך עכשיו זה סתם לעשות לך טוב על הלב.
הגמרא במגילה מספרת שאחרי שמרדכי יורד מהסוס, הוא חוזר לשקו ולתעניתו. מאליה עולה השאלה: במה תרמה ההרכבה על הסוס לסיפור ההצלה? הרי מיד לאחריה מרדכי חוזר לאותה נקודה של תפילה ודאגה, וההצלה מגיעה רק ממעשים אחרים: מדברי אסתר ומהנצחון במלחמה.
ניתן לתרץ שההשפלה המפתיעה שהתגלגלה על המן גרמה לו להגיע לעימות מול אסתר מעמדת נחיתות וחוסר בטחון משמעותי, עמדה שאולי היא זאת שהביאה לתלייתו.
אך נראה שניתן ללמוד מכאן יסוד חשוב נוסף:
כאשר רבונו של עולם מסייע לישראל לעמוד על נפשם, הוא כביכול (כביכול כביכול וכו') "מוכרח" לעשות כן, הן מצד מידת הרחמים בה מתגלה, והן מצד הבטחתו לישראל שלא ימאס בהם ולא יכלם.
אך כשהמן מרכיב את מרדכי, סתם כך, ללא שום תועלת נראית לעין, כאן מתגלה תוקף אהבת ה' ביתר עוז. הרי סביר להניח שהסיטואציה הזו העלתה חיוך על פניהם של אי אלו מיהודי שושן, והסיפור הזה מגלה שמלבד שהקב"ה מחוייב לברית אותה כרת עמנו, מלבד זאת גם אכפת לו מאיתנו והוא באמת רוצה שנסתובב עם חיוך מרוח על הפרצוף.
וממילא "והלכת בדרכיו" – כשאנחנו עוזרים למישהו עזרה ממשית, אנחנו ממלאים את חובתנו, כאדם, כישראל. אך כשאנחנו מעניקים דווקא במקום שאין בו צורך אובייקטיבי – אנחנו מגלים קומה נוספת, הלא היא האכפתיות שלנו כלפי השני, ממש כמעשה הנהג המוזכר בתחילת הדברים.
(למטיבי לכת: נסו לתרץ על פי זה את הקושיה למה היה צריך שמן טהור בחנוכה למרות שטומאה הותרה בציבור, ולמה חג זכר לענני כבוד שמח יותר מחגי יציאת מצרים ומתן תורה).
שנזכה לעזור, להועיל, לקדם, אך בעיקר – להיות אכפתיים.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הדלקה וכיבוי ביום טוב

איך ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















