ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
על חשיבות אמירת פסוק 'ויהי נועם' במוצאי שבת, כותב האדמו"ר הזקן מחב"ד זיע"א (בספרו 'שולחן ערוך הרב' סימן רצה): "נוֹהֲגִים לוֹמַר 'וִיהִי נֹעַם' לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁסִּיְּמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
וְכָל זֶה הָאֲרִיכוּת שֶׁמַּאֲרִיכִין אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּהוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁלָמַת סִדְרֵיהֶם, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ לָרְשָׁעִים מִלַּחֲזוֹר לְגֵיהִנֹּם, כִּי מַמְתִּינִים לָהֶם עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ כְּנֵסִיָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֶת סִדְרֵיהֶם".
וכותב ה'בן איש חי' זיע"א (ויצא, ו): "והוא ענין נפלא וגדול מאוד, כי הוא כדי להמשיך תוספת קדושת נועם השבת לכל תפילות ימי השבוע".
ידוע לשונו הקדוש של רבי אהרון הגדול מקרלין זיע"א בפיוט "י-ה אכסוף נועם שבת". כלומר, יש לנו במשך השבת כיסופים לטעום מהנעימות שיש בשבת, בבחינת מה שנאמר בתהילים (כז, ד) "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". במידה שבה האדם כוסף ביום השבת לבקר בהיכלו של הקב"ה בבחינת 'י-ה אכסוף', כך יזכה לחזות בנועם ה', היינו ירגיש מתיקות ונעימות השבת.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "בעת סעודה שלישית אז זוכים בני ישראל להיכנס להיכל המלך, וכלשון הזמירות של האריז"ל 'בני היכלא', שזוכים כבר להיות בהיכלו, ולכן זוכים לראות נועם ה'. וזהו הזמן הכי יקר שיש, שעליו רמזו בספרים הקדושים את לשון חז"ל (אבות ד, יז) 'יפה שעה אחת', שהכוונה על שעה זו בסעודה שלישית- רעוא דרעוין, כי בזו השעה זוכים לדבקות בה' יתברך, ויכולים מזה להמשיך כוח לכל ימות השבוע".
ומוסיף: "ולכן במוצאי שבת קודש מתפללים 'ויהי נועם ה' עלינו', היינו זה הנועם שמתגלה בשבת, מה שזכינו לבקר בהיכלו ולחזות בנועם ה', מתפללים שיהיה נמשך לימי המעשה".
ה'שם משמואל' זיע"א (לך לך, תרע"א) מביא את דברי הזוהר הקדוש שמקשר בין מה שנאמר אצל אברהם אבינו "ויהי כאשר הקריב אברם לבוא מצרימה" לבין הפסוק "ופרעה הקריב", שעל פסוק זה פרשו חז"ל במדרש (שמות רבה כא, ה) שהקריב את לבות בני ישראל לתשובה.
ומפרש ה'שם משמואל'- כי בעת שהלך אברהם אבינו למצרים שנמשלה לערות הארץ, הרי ידע שהמקום יכול חס ושלום לגרום לו פגם בקדושה. מכיוון שכך, קישר את עצמו בקשר חזק להקב"ה, כדי שלא יגרום לו האוויר הטמא של מצרים חיסרון ברוחניות.
ומוסיף חידוש נפלא וזה לשונו: "כן כל איש, כאשר הגיע לסעודה שלישית ועוד מעט הוא הולך לימי המעשה, צריך לקשר את עצמו בשבת קודש בקשר חזק ובתוספת אהבה ורצון, ועל ידי אהבה זו הוא מעורר כוח אהבה ורצון מלמעלה גם כן ביתר שאת, וזהו רעוא דרעוין".
היינו, בעת שמגיע עת סעודה שלישית, והאדם עושה חשבון בעצמו, הרי עוד מעט הוא נכנס חזרה לששת ימי המעשה, יוצא מקדושת השבת ומאווירת רוממות השבת לתוך ימי המעשה, ומבין כי רק בכוחות שיש לו משבת קודש, יהיה ביכולתו להחזיק מעמד בימות החול. אז לוקח על עצמו להיקשר בקשר חזק בקדושת השבת.
הזמן של סוף השבת הוא זמן גבוה מאוד, הוא השיא של כל השבת. בליל שבת אנו מתחילים להיכנס לתוך היכל המלך, כלשונו של האריז"ל בזמירות של ליל שבת 'אזמר בשבחין למיעל גו פתחין', אנו משתוקקים להיכנס אל תוך הפתח, לטעום מהאור הגנוז.
ובזמן סעודה שלישית שהיא חותמת את העלייה של האדם שעשה במשך יום השבת, עליו לקחת איתו את נועם השבת לששת ימי החול. כך יהיה לו כוח משבת קודש לרדת חזרה לתוך האוויר של ששת ימי המעשה ולעמוד בנסיונות. אור השבת שהיא השכינה משרה על האדם הצלחה במעשה ידיו, הצלחה רוחנית, אמיתית ונצחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
