ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
על חשיבות אמירת פסוק 'ויהי נועם' במוצאי שבת, כותב האדמו"ר הזקן מחב"ד זיע"א (בספרו 'שולחן ערוך הרב' סימן רצה): "נוֹהֲגִים לוֹמַר 'וִיהִי נֹעַם' לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁסִּיְּמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
וְכָל זֶה הָאֲרִיכוּת שֶׁמַּאֲרִיכִין אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּהוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁלָמַת סִדְרֵיהֶם, כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ לָרְשָׁעִים מִלַּחֲזוֹר לְגֵיהִנֹּם, כִּי מַמְתִּינִים לָהֶם עַד שֶׁיַּשְׁלִימוּ כְּנֵסִיָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אֶת סִדְרֵיהֶם".
וכותב ה'בן איש חי' זיע"א (ויצא, ו): "והוא ענין נפלא וגדול מאוד, כי הוא כדי להמשיך תוספת קדושת נועם השבת לכל תפילות ימי השבוע".
ידוע לשונו הקדוש של רבי אהרון הגדול מקרלין זיע"א בפיוט "י-ה אכסוף נועם שבת". כלומר, יש לנו במשך השבת כיסופים לטעום מהנעימות שיש בשבת, בבחינת מה שנאמר בתהילים (כז, ד) "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". במידה שבה האדם כוסף ביום השבת לבקר בהיכלו של הקב"ה בבחינת 'י-ה אכסוף', כך יזכה לחזות בנועם ה', היינו ירגיש מתיקות ונעימות השבת.
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "בעת סעודה שלישית אז זוכים בני ישראל להיכנס להיכל המלך, וכלשון הזמירות של האריז"ל 'בני היכלא', שזוכים כבר להיות בהיכלו, ולכן זוכים לראות נועם ה'. וזהו הזמן הכי יקר שיש, שעליו רמזו בספרים הקדושים את לשון חז"ל (אבות ד, יז) 'יפה שעה אחת', שהכוונה על שעה זו בסעודה שלישית- רעוא דרעוין, כי בזו השעה זוכים לדבקות בה' יתברך, ויכולים מזה להמשיך כוח לכל ימות השבוע".
ומוסיף: "ולכן במוצאי שבת קודש מתפללים 'ויהי נועם ה' עלינו', היינו זה הנועם שמתגלה בשבת, מה שזכינו לבקר בהיכלו ולחזות בנועם ה', מתפללים שיהיה נמשך לימי המעשה".
ה'שם משמואל' זיע"א (לך לך, תרע"א) מביא את דברי הזוהר הקדוש שמקשר בין מה שנאמר אצל אברהם אבינו "ויהי כאשר הקריב אברם לבוא מצרימה" לבין הפסוק "ופרעה הקריב", שעל פסוק זה פרשו חז"ל במדרש (שמות רבה כא, ה) שהקריב את לבות בני ישראל לתשובה.
ומפרש ה'שם משמואל'- כי בעת שהלך אברהם אבינו למצרים שנמשלה לערות הארץ, הרי ידע שהמקום יכול חס ושלום לגרום לו פגם בקדושה. מכיוון שכך, קישר את עצמו בקשר חזק להקב"ה, כדי שלא יגרום לו האוויר הטמא של מצרים חיסרון ברוחניות.
ומוסיף חידוש נפלא וזה לשונו: "כן כל איש, כאשר הגיע לסעודה שלישית ועוד מעט הוא הולך לימי המעשה, צריך לקשר את עצמו בשבת קודש בקשר חזק ובתוספת אהבה ורצון, ועל ידי אהבה זו הוא מעורר כוח אהבה ורצון מלמעלה גם כן ביתר שאת, וזהו רעוא דרעוין".
היינו, בעת שמגיע עת סעודה שלישית, והאדם עושה חשבון בעצמו, הרי עוד מעט הוא נכנס חזרה לששת ימי המעשה, יוצא מקדושת השבת ומאווירת רוממות השבת לתוך ימי המעשה, ומבין כי רק בכוחות שיש לו משבת קודש, יהיה ביכולתו להחזיק מעמד בימות החול. אז לוקח על עצמו להיקשר בקשר חזק בקדושת השבת.
הזמן של סוף השבת הוא זמן גבוה מאוד, הוא השיא של כל השבת. בליל שבת אנו מתחילים להיכנס לתוך היכל המלך, כלשונו של האריז"ל בזמירות של ליל שבת 'אזמר בשבחין למיעל גו פתחין', אנו משתוקקים להיכנס אל תוך הפתח, לטעום מהאור הגנוז.
ובזמן סעודה שלישית שהיא חותמת את העלייה של האדם שעשה במשך יום השבת, עליו לקחת איתו את נועם השבת לששת ימי החול. כך יהיה לו כוח משבת קודש לרדת חזרה לתוך האוויר של ששת ימי המעשה ולעמוד בנסיונות. אור השבת שהיא השכינה משרה על האדם הצלחה במעשה ידיו, הצלחה רוחנית, אמיתית ונצחית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















