בית המדרש

  • מדורים
  • הלכה פסוקה
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • עסקאות, חוזים והסכמים
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה

דיין:
הרב עדו רכניץ


המקרה בקצרה:
התובעים, הם בעלי דירה, שהושכרה לנתבע למשך שנה מתחילת אוגוסט 2018 בתמורה לסך 4,700 ₪ לחודש. לאחר שנה הצדדים האריכו את החוזה בשנה נוספת תמורת 4,900 ₪ לחודש. הנתבע שכר את הדירה לצורך כתיבת סת"ם, וכן לצורך מגורי אחיו.
בתחילת אפריל 2020 הודיע הנתבע לתובעים כי הוא מבקש לעזוב את הדירה, וזאת משום שההכנסות שלו כסופר סת"ם נפגעו עקב הקורונה. הנתבע לא הצליח למצוא שוכר חלופי, הוא שילם לתובעים עבור אפריל ומאי.
התובעים טענו שעל הנתבע לשלם את דמי השכירות ואת התשלומים הנלווים עד סוף חודש יולי 2020 על פי החוזה. ואילו הנתבע טען שהוא פטור וזאת על פי הפרשנות שלו לחוזה.


פסק הדין:
על הנתבע לשלם לתובעים 7,350 ₪.


נימוקים בקצרה:
א. פרשנות החוזה
בחוזה כתוב שכדי לעזוב את הדירה על הנתבע להודיע על עזיבתו חודשיים מראש, וגם למצוא שוכר חלופי. בלא תנאים אלו, עליו להמשיך לשלם את שכר הדירה. גם אם  הנתבע הבין אחרת, הרי ש"דברים שבלב אינם דברים" (חו"מ רז, ד), ולכן אין לנתבע אפשרות לעזוב את הדירה לפני הזמן ללא הודעה של חודשיים ומציאת שוכר חלופי.
התובעים טענו שהנתבע לא עמד בתנאי נוסף שהופיע בחוזה – שעליו להודיע בכתב על עזיבת הדירה. בית הדין דחה זאת, כיוון שמדובר בתנאי טכני, ולכן כאשר מוסכם שנמסרה הודעה בעל פה, לא ברור שאי עמידה בו גוררת חיוב בתשלום. מסתבר שתנאי זה נועד למנוע מחלוקת בעניין ההודעה, אלא שבמקרה זה אין מחלוקת לגבי ההודעה.


ב. טענת הפטור של הנתבע מחמת הקורונה
לטענת הנתבע הוא פטור מהחוזה בגלל טענת אונס, כיוון שהכנסותיו נפגעו בגלל הקורונה. בית הדין לא קיבל טענה זו, משום שבעת השכירות לא נאמר שהשכירות היא במיוחד לצורך כתיבת הסת"ם,  מה גם שהדירה הושכרה לנתבע גם לצורך מגורים של אחיו.


ג. האחריות למציאת שוכר חלופי
בין הצדדים מחלוקת מי אשם שלא נמצא שוכר חלופי. הנתבע טען שמיד לאחר שהודיע על עזיבת הדירה פרסם אותה להשכרה והגיעו מספר מתעניינים. בסופו של דבר אף אחד מהם לא שכר את הדירה כיוון שהתובעים סרבו לבצע תיקונים נדרשים בדירה, ובגלל שהתובעים דרשו שכר דירה גבוה יחסית למה שהשוכרים הסכימו לשלם.
בית הדין קבע כי התובעים לא היו רשאים לדרוש שכר דירה גבוה יותר ממה שהתחייב הנתבע עד לסוף תקופת השכירות שלו. אולם, על פי החוזה האחריות למצוא שוכר חלופי היתה מוטלת על הנתבע והוא לא עמד בכך.
למעשה החליט בית הדין לפסוק בדרך של פשרה. על פי מה שכתב בשו"ת דברי מלכיאל (ב, קלג) שיש לפשר על פי יושר כש"על פי דין מגיע לו הכסף, אבל ע"פ יושר אין ראוי שיקחנו". במקרה זה, התובעים דרשו שכר דירה גבוה עבור שנת השכירות הבאה ולא הצליחו למצוא שוכר אפילו עד לדיון בבית הדין. הדבר לימד שהדרישה שלהם הייתה גבוהה מדי ביחס למחיר השוק וכנראה היא גרמה לכך שלא נמצא שוכר חלופי. לפיכך, הוחלט לחייב את הנתבע רק ב-75% משכר הדירה. 


 

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג דוב ליאור
    הרה"ג דוב ליאור
  • הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
  • הרב יוסף צבי רימון
    הרב יוסף צבי רימון
  • הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
    הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
  • הרב שבתי סבתו
    הרב שבתי סבתו
  • הרה"ג יעקב אריאל
    הרה"ג יעקב אריאל
  • הרב יהודה לייב גרונר
    הרב יהודה לייב גרונר
  • הרב משה אליה
    הרב משה אליה
  • הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
    הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    בהעלותך

    מדוע נענשה מרים?

    הרב יוסף צבי רימון | סיון התשע"ה
    undefined
    והגדת לבנך

    שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    undefined
    שמונה פרקים לרמב"ם

    שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ב'

    כ"ז חשוון תשע"ג

    לאחר שלמדנו כי לאדם יש בחירה חופשית הרמב"ם מראה לנו מקראות רבים המבוססים על כך. לאחר מכן הוא נגש לבאר את הכלל היסודי ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

    בשביל הנשמה | חשוון תשע"ג
    undefined
    הרה"ג זלמן מלמד

    בעקבתא דמשיחא האמת נעדרת

    אחד הדברים המאפיינים את הדור של עקבתא דמשיחא - דור שבן דוד בא בו - הוא, שתהיה "האמת נעדרת". כלומר, בדור הזה יתפשט השקר בעולם. השקר יהיה לגיטימי כאילו כך הוא סידורו של העולם. אנשים לא יאמרו אמת, לא יהיו אמינים, יבטיחו ולא יקיימו. לא יהיה אמון במנהיגים, לא יהיה על מי להישען, לא יהיה במי לבטוח

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תש"ע
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    ענינו של ראש השנה

    קידוש החודש וראש השנה

    ראש השנה נקבע מן התורה ליום אחד, מדוע אם כן בימינו הוא יומיים? כיצד נקבע ראש חודש? קביעת החגים נעשית על פי ראש חודש; דין ברכת שהחיינו ביום השני של ראש השנה.

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    הלכות הצומות הקלים

    הלכות ועניינים בצום עשרה בטבת

    מדיני הצום: אכילה ושתייה לפני עלות השחר. שטיפת הפה וצחצוח שיניים. מיהו חולה הפטור מן הצום?. דיני מעוברת ומניקה: האם יולדת שחדלה להניק חייבת בתענית? ילדים בתענית: האם מצווה לחנכם לצום חלק מהצום?

    הרב אליעזר מלמד | טבת, תשס"ג
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il