ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מאידך, כשם שההחשבה העצמית פסולות היא, כך גם אי ידיעת האדם את מעלת ערכו - פגם יש בה.
פעמים רבות אין אדם מביט במעלותיו, מחשש צודק לנפילה בגאוה - "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה). אלא שיש לידע שמצב זה אינו המצב השלם, אלא הרי הוא פגם קטן של המנעות ממעלה, על מנת שלא ליפול בפגם גדול של גובה לב הנתעב בעיני ה'.
"רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אסור לבצוע (לעשות פשרה בין בעלי הדין), וכל הבוצע - הרי זה חוטא, וכל המברך את הבוצע - הרי זה מנאץ, ועל זה נאמר (תהלים י): בצע ברך נאץ ה', אלא: יקוב הדין את ההר, שנאמר (דברים א): כי המשפט לאלוקים הוא. וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו, שנאמר (מלאכי ב): תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" (סנהדרין דף ו ע"ב).
כאשר פנה ה' למשה בדרישה שיהיה הוא המנהיג להוציא את עם ישראל ממצרים, סירב משה ליטול את מלא ההנהגה לעצמו. הוא, משה, הרי הוא לוי - איש הדין (יקוב הדין את ההר), ורצה משה שתהיה ההנהגה בחסד ע"י אהרון ובכך ייטב לעם ישראל.
אלא ששורשה של הענוה היא התבטלות לרצון ה'. וכאשר ה' דורש ממשה במפגיע להיות שלוחו להנהיג את עם ישראל, זהו הטוב והנכון. אמנם אמת שמשה הוא מדת הדין, כנ"ל, אלא שמרוב עינותנותו טעה משה בכך, שלא העריך נכונה את עוצם מדרגתו (עד"ז לא ידע שקרן עור פניו - עי' זוה"ק ח"ג קלב/ב). משה איננו סתם דין נמוך המתלהט לחרוג ממסגרת האמת והטוב, אלא הרי הוא בשורש הדין, ההנהגה הישרה והאידאלית שאיננה מעגלת פינות כיון שהיא הנוסחה מדוייקת להפליא, שאינה צריכה להוסיף קבוע זה או אחר על מנת להתאים למציאות.
מכיון שמשה סירב לרצון ה', אכן שיתף הקב"ה את אהרון בהנהגת העם (עי' שמות ד, יב-טז, שבתחילה היה אמור פיו של משה להרפואת), והתיחס למשה כאילו אין הוא הדין המתוקן בשורשו, אלא בחינה נמוכה של דין, ונסבבו מכך שני עונשים למשה:
א. עם הכניסה לארץ השתנתה ההנהגה, אינה דומת הנהגת חו"ל ומנהיגיה, לזו של א"י. ע"כ בד בבד עם הכניסה לארץ התחלפו גם מנהיגי העם למנהיגים מסוג אחר. עקרונית, משה, לרום מעלתו, יכל להנהיג את העם בכל סוג הנהגה הנכונה לאותה העת - משה הוא האמת בשורשה, ותופיע אמת זו כפי המתאים לכל זמן וזמן. אלא שכיון שמשה לא הכיר במעלתו זו, על אף היותו ראוי עקרונית להנהיג את העם גם כפי הנהגת א"י - לא זכה משה לכך (לפ"ז אפשר להבין מדוע השתדל כ"כ משה בתפילה - כי הרגיש שהוא אכן מתאים לזה)
ב. המשמש לפני ה', צריך שיהיה נקי וזך - לא יגורך רע. ומכיון שאחיזת החטא והטומאה ביותר היא באנשי הדין (עי' שעה"ג הקדמה כו), לא הם המשמשים בכהונה, אלא בני אהרון איש החסד. אמנם משה שהוא שורש הדין, אדרבה מעולה ומוכשר הוא להיות כהן גדול (וכפי שלעתיד לבוא יהיו הלויים כהנים - עיין שעה"ג הקדמה לה). אלא שכיון שלא הכיר משה את מדרגתו שוב לא ניתן לו להיות כהן גדול, אע"פ שמצד עצמו היה מוכשר לזה.
דברינו אלה גנוזים הם בדברי המדרש (ויק"ר יא):
" ר' יודן בשם רבי יוסי בר יהודה ור' ברכיה בשם ר' יהושע בן קרחה כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה...ר' תנחום בשם ר' יודן תני כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידו...אמר רב שמואל בר נחמן כל שבעת ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים... ובשביעי אמר לו (משה): שלח נא ביד תשלח אמר לו הקב"ה: משה את אומר שלח נא ביד תשלח חייך שאני צורכה לך בכנפיך. אימתי פרע לו (הקב"ה למשה)? רבי ברכיה אמר (בשם) ר' לוי ו(בשם )ר' חלבו: ר' לוי אמר: כל ז' ימי אדר היה משה מבקש תפלה ותחנונים שיכנס לא"י ובשביעי אמר לו (דברים ג) כי לא תעבור את הירדן הזה. ר' חלבו אמר: כל ז' ימי המילואים היה משמש בכהונה גדולה וכסבור שלו היא, בז' אמר לו לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא הה"ד ויהי ביום השמיני".
נמצאנו למדים לאחוז במידת הענוה, אך יחד עם זאת לא להתכחש לכוחנו ומדרגתנו, להכיר במעלת נשמתנו, ומכוחה, בעזה"י, לעלות מעלה מעלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
