ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לאחר החתונה, נודע לרבי מנדלי, שרבו נפטר וגם הלוויה כבר התקיימה. מיד נסע לפשיסחה, נכנס לחדר שבו נפטר הרבי, סגר אחריו את הדלת, והתייחד שם שעה ארוכה. כשיצא מהחדר, אמר לכל הנאספים: "אני לבדי הייתי בהלוויית הרבי".
סיפור עמוק המלמד דברים רבים, וממנו אפשר ללמוד גם יסודות חשובים בענייני תפילה. יש כאן התקשרות פנימית עמוקה. הנשמות מתייחדות. לשם התייחדות זו, דרוש ריכוז, ולשם הריכוז דרוש קודם כל מקום מתאים. כשנמצאים לבד במקום מתאים, הנשמה מתרכזת ומתחברת.
וכך מצאנו בתחילת פרשת ויקרא. רגילים אנו לדרוש את תחילת הפסוק הראשון בפרשה, שיש בו לשון ייחודית 'ויקרא'. אך האמת היא, שגם בחצי השני של הפסוק, יש מטבע לשון ייחודית, "וידבר ה' אליו מאוהל מועד". בדרך כלל, לשון התורה היא – "וידבר ה' אל משה" וכדומה, אך כאן זה המקום היחידי שהתורה מציינת שהדיבור הוא 'מאוהל מועד'.
רש"י (שמות כה, כב) מבאר שהביטוי 'אוהל מועד' כוונתו להיכל החיצוני, שאינו קודש הקודשים. ממילא עומד רש"י במספר מקומות על כך שיש סתירה בין הפסוקים. במקום אחד כתוב, שה' דיבר אל משה מעל הכפורת מבין שני הכרובים, כלומר – מקודש הקודשים, ואילו בפרשתנו נאמר שדיבר מאוהל מועד, מההיכל החיצוני. ואם כך, יש כאן סתירה – האם ה' דיבר למשה מקודש הקודשים או מההיכל?
אלא שההסבר נעוץ בפסוק שלישי (במדבר ז, פט) שמשה היה נכנס אל ההיכל החיצוני, ואז היה שומע את הקול מדבר אליו מתוך קודש הקודשים מבין שני הכרובים.
נמצאנו למדים, שהתורה בפרשתנו, באומרה שה' דיבר באוהל מועד, לא באה ללמד את מקור הקול הנבואי, שהרי מקור הקול מצוי בקודש הקודשים ולא באוהל מועד, אלא באה ללמדנו שכדי לשמוע את דבר ה', משה היה צריך להתייחד במקום המיוחד לעניין זה.
וכך גם מצאנו בהלכות תפילה, שהתפילה המעולה היא תפילתו של האדם במקום מיוחד בבית הכנסת, מקום המיועד למפגש ולשיח עם ה'. וכך מצאנו בהלכות תפילה (שו"ע או"ח סימן צ') – "לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור... וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. יקבע מקום לתפלתו, שלא ישנהו אם לא לצורך. ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע.
ובאותו עניין, סיפר הרב אליעזר שלמה שיק מיבניאל, שכשהגיע לגיל בר מצווה, נכנס אל האדמו"ר רבי אהרון מבלז זי"ע, ורבי אהרון נתן לו מספר הנחיות בעבודת ה', וביניהם ש'לא ילך אנה ואנה בתפילה', כלומר להשתדל לקבוע ולייחד מקום גם תוך כדי התפילה, ומתוך כך בעזרת ה' להתרכז בתפילה.
עניין זה חשוב במיוחד כעת, כשמגיפת הקורונה הולכת בעז"ה ומסתלקת מאיתנו. בזמן הקורונה היינו מוכרחים להתפלל בחוץ ונאלצנו לצאת מבתי הכנסת. והנה, נשמעים קולות כאילו זה דבר טוב, וכדאי לנו גם בימי שגרה עתידיים להמשיך בנוהג זה, ולאמץ את מנייני החצרות. אך באמת כפי שעולה מתוך דברי חז"ל, מנייני החצרות היו טובים רק לימי הקורונה, וכעת חשוב להזכיר ולחזק את מנהג ישראל מדורי דורות, לקבוע מקום לתפילה בבית הכנסת, מקום המיוחד לתפילה.
יתר על כן, הטוב ביותר שמקום התפילה יהיה גם מקום של תורה, וכל בית כנסת יהיה גם בית מדרש, שבו יש שיעורי תורה וקביעות לימוד משותפת בין חברי הקהילה, כפי שנפסק להלכה (שם) "בית המדרש קבוע קדוש יותר מבית הכנסת, ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת".
ויהי רצון, שנזכה לשוב כולנו במהרה לבית הגדול והקדוש, ולעבוד בו את ה' אלוקינו בשמחה וברננה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
