ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִ לִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' : וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן בְּנֵי עֻזִּיאֵל דֹּד אַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (ויקרא י א-ד).
ננסה לברר היכן התרחש מאורע נורא זה ולהציע פירוש חדש לטעות שגרמה לו.
לדעת ר' אחא ור' זעירא, המשווים את כניסתו ויציאתו של טיטוס הרשע בשלום לקודש הקודשים, לפגיעה בבני אהרון (ויקרא רבה, פרשה כ אות ה), משמע שהכל התרחש בקודש הקדשים. חיזוק לדעה זו ניתן למצא בסמיכות המופיעה בתחילת פרשת אחרי מות:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן (בתוך קודש הקודשים) וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז א-ב).
לעומת זאת, בפשטות משמע כי הכל התרחש בהיכל - בקודש, ליד מזבח הזהב, שם הוא המקום הטבעי, להקטרת הקטורת. זו דעתם של רבי ישמעאל ורבי יוסי במדרש, המסתמכים על הביטוי הכפול " לִפְנֵי ה' " המופיע בפרשה. אלא שהם נחלקו כיצד יצאו החוצה. וז"ל:
"כיצד יצאו? היה רבי יוסי אומר המלאך מדדן מתים עד שיצאו ונפלו להן בעזרה שנאמר ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש (שם י' ד) מאת פני ה' לא נאמר אלא מאת פני הקדש. רבי ישמעאל אומר דבר למד מענינו שנאמר וימותו לפני ה' מיתתם לפנים ונפילתם לפנים כיצד יצאו גררום בחכי ברזל" (ספרי במדבר פיסקא מד ד"ה ויהי).
זו גם דעת רשב"ם ורמב"ן במקום.
לעומת שתי דעות אלה, בעלי התוס' (עירובין דף סג עמוד א ד"ה מאי דרוש) ו"אבן עזרא" במקום סוברים שהאסון התרחש ליד מזבח העולה העומד בעזרה. לפי שיטה זו יש קשר מהותי בין האש שירדה על מזבח העולה כהוכחה לירידת השכינה:
"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (שם ט' כד, הפסוק האחרון בפרק ט)
לבין האש שאכלה את נדב ואביהו המופיעה בפסוק הבא אחריו (הפסוק הראשון של פרק י).
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק, ב"משך חכמה" (י' א) ממשיך לפתח על סמך דעה זו רעיון מבריק וטוען שלפי זה מוסברת גם הפרשיה הבאה. בפסוקים הבאים של פרק י' משה כועס על אלעזר ואיתמר שני בני אהרון שהכתוב מדגיש שהם לא נענשו עם אחיהם הגדולים נדב ואביהו. וז"ל הכתוב:
"וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר: מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי ה':הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי" (שם, טז-יח).
קולמוסים רבים נשתברו בניסיון למצוא פתרון והסבר למה שהתרחש באותו יום שהתחיל בשמחה כה גדולה על השכנת השכינה ונסתיים במותם של שני בני אהרון ובכעסו של משה על שני הבנים הנותרים שטעו בהלכות קדשים.
בפשטות, לשיטתם החטאת הייתה חטאת פנימית ולכן נשרפה ולא נאכלה ומשה תמה הרי היא הייתה חיצונית!!! וקשה כיצד יתכן ונחלקו במחלוקת במציאות שכזאת? מדוע לא נאכלה כיאות? ומה הקשר לחטא נדב ואביהו, שהרי הכתוב מכנה אותם הנותרים?
מסביר ה"משך חכמה" כי, נדב ואביהו חשבו שברגע מיוחד זה של הקמת המשכן והתגלות השכינה הכל נתקדש - עלה במדרגה רוחנית. לכן, המזבח החיצון היה לו, באותו יום, דין של מזבח פנימי, עליו אכן מקטירים את הקטורת. זו אותה הטעות של אלעזר ואיתמר שחשבו שהחטאת היא פנימית למרות שהיא הייתה באמת חיצונית, אף על פי שהוקרבה על המזבח החיצון. הסבר זה מחולל מהפכה בהבנתנו את מושג "קדושת המקום" ומעניק יכולת ניידות גם לו.
זהו גם פשר מאמר חז"ל:
"אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. שכמה בנים היו לו לאהרן שראויין לישרף כנדב ואביהוא, שנאמר (ויקרא י' טז) הנותרים אלא שעמד להם זכות אביהם" (יומא דף פז ע"א).
על פי מדרש זה רק זכותו של אהרון היא שעוררה את רחמיו של הקב"ה שהותיר לו שריד, ושני בניו הקטנים יותר לא מתו אף על פי שטעו באותה טעות בדיוק. (בהזדמנות אחרת נסביר בל"נ כיצד חידוש זה משפיע על הבנת כניסתו של הכהן הגדול לפני ולפנים ביום הכיפורים, והקשר של עבודת יום הכיפורים למות שני בני אהרון, המודגש בפתיחה לפרשת אחרי מות).
הבה נתפלל כי נחזור לימי ניסן מיוחדים אלה, ימי השכנת השכינה תוך לימוד לקח מטעויות העבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
