ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
דיין: הרב דניאל מן
המקרה בקצרה:הנתבעים והתובעים שניהם עלו לארץ, הנתבעים העלו מכולה עם הרכוש שלהם, ועל מנת לחסוך בהוצאות הם מכרו לתובעים חלק מהמקום במכולה. התובעים שילמו 1,500 דולר, מתוך 10,000 דולר עלות כוללת של המכולה. הנתבעים עסקו בכל הדברים הקשורים להובלת המכולה, והחליטו שלא לבטח את המכולה באופן מלא, מכמה סיבות, ובסופו של דבר חלק מהדברים נשברו. בשעת האריזה האורזים לא הפרידו בין החפצים של שני הצדדים. כתוצאה מכך, חלק מהחפצים של התובעים הגיעו לביתם של הנתבעים, וחייבו את התובעים להגיע אל התובעים כמה פעמים. התובעים הגישו לבית הדין רשימה של פריטים שבורים ואבודים, בשווי של כ-750 דולר שהם תבעו מהנתבעים. בנוסף הם בקשו לקבל בחזרה את עלות המשלוח. כנגד זה הנתבעים טענו שהם עשו את מה שנדרש בכך שמסרו את העבודה לחברת הובלה מכובדת, וכי הם לא היו יכולים לצפות את התקלות מראש.
פסק הדין בקצרה: על הנתבעים לשלם לתובעים כ-180 דולר כפיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
נימוקים בקצרה:
א. הגדרת הנתבעים כשומר שכר שמסר לשומר שכר
הנתבעים הינם בגדר שומרי שכר של התובעים. אף שהם קיבלו שכר רק עבור השכרת המקום במכולה, כיוון שהם נהנו מהשכרת המקום במכולה לתובעים, הרי הנאה זו הופכת אותם להיות בגדר שומרי שכר אף שלא קבלו תשלום על השמירה (בבא מציעא פ ע"א).
אלא שבמקרה זה התובעים ידעו מראש שבכוונת הנתבעים להעביר את האחריות לחברת ההובלה, ולכן האחריות הבלעדית מוטלת על חברת ההובלה ולא על הנתבעים (ש"ך שם, לב, ועי' בפתחי חושן שומרים ד, הערה 44). אולם, במקרה זה חלק מהאחריות נשארה גם הנתבעים שלא עשו את מה שמוטל על שומר שכר (בבא מציעא צג ע"ב) כדי לשמור על החפצים של התובעים. הנתבעים היו צריכים לפקח על האורזים שיעשו את עבודתם כראוי, והם לא נהגו כך.
ב. חיוב השומר במקרה של ספק
במקרה שישנה מחלוקת בין השומר לבין הבעלים האם השומר שמר כראוי, ההלכה היא (שולחן ערוך חו"מ שה, א) שעל השומר להישבע. כיון שהיום מנהג בתי הדין שלא להשביע, בית הדין ממיר את השבועה בתשלום חלקי. במקרה זה, כיון שבית הדין לא היה בטוח שהנתבעים שמרו כמצופה משומרי שכר, הוא קבע כי כפשרה הם ישלמו שליש מהסכום שביקשו התובעים עבור חפצים שניזוקו.
ג. פיצוי על חפצים שנטען שאבדו
לגבי החפצים שנטען שאבדו, הנתבעים טענו כי יכול להיות שהם כלל לא הובאו לביתם על ידי התובעים. גם לתובעים עצמם לא היתה וודאות גמורה בעניין זה. במקרה זה שבו התובע טוען טענה ודאית, ואילו הנתבע מסתפק מה קרה, הנתבע פטור (שו"ע חו"מ עה, ט) אלא שהם צריכים להישבע. במקרה זה בית הדין פוסק כי במסגרת פשרה יש לחייב את הנתבעים רק ב-10% מהתביעה, משום שיתכן שהם כלל לא קיבלו את החפצים, ובנוסף יתכן שהם קיבלו אותם וטיפלו בהם כראוי.
ד. שומת הנזק ועלות ההובלה
בית הדין העריך את החפצים לפי שווי שלהם כמשומשים (על פי המנחת שלמה א, קלה), ולכן השומה נמוכה משומת התובעים. בנוסף בית הדין סבר שאין לפטור את התובעים מעלות ההובלה משום ששולם שחלק מהחפצים הגיעו ליעדם, ועל אלה שאבדו וניזוקו הם קיבלו פיצוי במסגרת פסק הדין.
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
