ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בהלל ובהודאה ;">

בית מדרש חגים וזמנים יום העצמאות עניינו של יום Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אייר תשס"ו

בהלל ובהודאה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

יום העצמאות
שאלה: מדוע נוהגים לשמוח ביום העצמאות ולומר הלל, והרי ציוותה התורה שלא נוסיף על דבריה דבר, שנאמר (דברים יג, א): "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו", ואיך אפשר לקבוע חג נוסף? וכידוע זה היה אחד מחטאיו של המלך ירבעם בן נבט, שאין לו חלק לעולם הבא, שבדה והוסיף חגים מליבו והחטיא את ישראל (מלכים א' יב, לב-לג)?

תשובה: אמת כי אסור להוסיף מצוות על מה שכתוב בתורה, אולם מהתורה עצמה למדו חכמים שמצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית לישראל תשועה. ולמדו זאת בקל וחומר, שכך אמרו חכמים: ומה ביציאת מצרים שניצלנו מעבדות לחירות נצטווינו לחוג את הפסח ולומר שירה בכל שנה ושנה, קל וחומר בפורים שניצלנו ממיתה לחיים (עפ"י מגילה יד, א). ועל סמך זה קבעו חכמים את ימי החנוכה להודאה על הישועה (ריטב"א שם). ובאר החתם סופר (יו"ד סו"ס רלג, ואו"ח רח) שכיוון שמצווה זו נלמדת בקל וחומר, היא נחשבת כמצווה מהתורה. אלא שמהתורה אין הדרכה מפורטת כיצד לעשות יום טוב, וכל שעושה באותו יום איזה זכר לתשועה יוצא ידי המצווה מהתורה, וחכמים הם שקבעו שבפורים יש לקרוא את המגילה ולעשות משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, ובחנוכה יש להדליק נרות.

וכן נהגו ישראל בקהילות רבות, שקבעו ימי שמחה לזכר ניסים שנעשו להם. בקהילות רבות קראו לימים אלו על שם חג הפורים, כגון 'פורים-פרנקפורט', 'פורים-טבריה'. ויש מקומות שנהגו באותם ימים לערוך משתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים. וכתב מהר"ם אלשקר (סי' מט) שיש לקביעת אותן הקהילות תוקף, וכל זרעם חייבים לקיימם גם אם יעברו לגור בקהילות אחרות. וכן פסקו עוד אחרונים (מ"א תרפו, ה, וא"ר שם).

וכך כתב הגאון הגדול רבי משולם ראטה על יום העצמאות: "הנה אין ספק שהיום ההוא (ה' אייר), שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת (שהם נבחרי רוב הציבור) ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" (שו"ת קול מבשר ח"א כא).

האם הציונות גרמה להתחלנות

שאלה: כיצד אפשר לשמוח ביום העצמאות כאשר ידוע שהתנועה הציונית היא זו שגרמה לעזיבת התורה והמצוות, שעד להופעתה היו היהודים כולם שומרי תורה ומצוות, ובעטיים של הרצל וחבר מרעיו רבים עזבו את דרך ישראל סבא ונעשו כגויים?

תשובה: האמת היא הפוכה. בזכות הציונות, היינו בזכות העלייה לארץ שהתחוללה בעקבות פעולתה, העם היהודי ניצל מבחינה חומרית ורוחנית.

נשווה את מצב היהודים שעלו לארץ לעומת אלו שנותרו בחוץ לארץ. בין היהודים שגרים בארץ כעשרים וחמישה אחוזים שומרי תורה ומצוות, ועוד כשלושים אחוזים מגדירים את עצמם כמסורתיים, ואף רוב החילונים שומרים מצוות מסוימות, כמו נישואין, ברית מילה, יום כיפור, פסח וחנוכה. לעומת זאת היהודים שנשארו באירופה, רבים מהם נרצחו בשואה, ומי שנותרו תחת השלטון הסובייטי הורחקו בכוח מהמסורת היהודית, עד שמרבית צאצאיהם התחתנו עם גויים. גם מצבם של אלו שהיגרו לאמריקה ואנגליה אינו טוב יותר מבחינה יהודית. רוב הצעירים היהודים בארצות אלה מתחתנים עם גויים. פחות מעשרה אחוזים שומרי תורה ומצוות. אלה שמוגדרים שם כמסורתיים קשורים לדת בערך כמו החילונים כאן.

אפשר גם לקחת לדוגמא את יהודי צפון אפריקה, שגם אצלם מצבם של העולים לארץ טוב לאין ערוך ממצבם של אלה שהיגרו לצרפת. בצרפת אחוז המתבוללים מקרבם כבר הגיע למרבה הצער ללמעלה מששים אחוז, ואילו כאן יותר משבעים אחוז מהם שומרי תורה ומצוות או מסורתיים.
גם מבחינה דמוגרפית, כל הקהילות היהודית בחוץ לארץ מתמעטות והולכות, עקב נישואי תערובת ומיעוט ילדים, ואילו בארץ ישראל מספר היהודים הולך וגדל.

כל מי שמתבונן במציאות ההיסטורית בלא דעה קדומה מבין כי התנועה הציונית הצילה את העם היהודי מבחינה רוחנית וחומרית.

הסיבות לעזיבת התורה
אמנם נכון שבאותה התקופה שהתנועה הציונית פעלה רבים מבני העם היהודי הפסיקו לשמור תורה ומצוות, אולם לא העלייה לארץ גרמה זאת אלא תנועת ההשכלה העולמית, שחוללה מהפכה בכל תחומי החיים. היא החלה לצבור עוצמה במערב אירופה לפני כמאתיים וחמישים שנה, ובתהליך הדרגתי התפשטה למזרח אירופה ולאחר מכן לערי הבירה של רוב ארצות ערב.

עד להתפתחות המדע די היה באמונה פשוטה כדי לקיים את אורח החיים הדתי. האדם חש שהוא תלוי בכוחות עליונים: כשלא ירד גשם אנשים מתו מרעב, נשים רבות מתו בשעת לידתן, ומגפות שהתפרצו מעת לעת המיתו המונים. הגויים פנו אז אל אליליהם, ואנו לה' אלוקינו שנגלה אלינו בסיני. אך לאחר שהמדע החל להתפתח, נוצרה הכרה כי האדם יכול להשפיע במידה רבה על גורלו. הוא יכול להוביל מים במשאבות וצינורות למקומות צחיחים ועל ידי כך למנוע רעב. הוא יכול לפתח תרופות וחיסונים נגד מחלות. הוא יכול לשנות סדרי חברה כדי להיטיב לבני האדם. לאנשים רבים נדמה היה שהדת היא דבר מיושן שכבר אין בו צורך.

האמת כמובן אחרת - רק על ידי האמונה ימצא האדם את תיקונו האמיתי, אולם לשם כך צריכים להתעלות לאמונה גדולה ועמוקה יותר, ועל כך הרחיב מרן הרב קוק זצ"ל בכל ספריו באמונה. אבל התפישה הדתית הפשטנית שהיתה רווחת אז התקשתה להחזיק מעמד מול תנועת ההשכלה, ורבים עזבו את הדת. רובם הגדול של עוזבי התורה התבוללו בגויים תוך דורות ספורים. מעטים מביניהם נתפשו לתנועה הציונית, ודווקא הם שמרו במידה רבה על זהותם היהודית, ויש לקוות כי צאצאיהם ישובו לשמירה מלאה של תורה ומצוות.

הקב"ה עורר את הלבבות לעלות לארץ
עצם ההתעוררות של יהודים רבים ושונים לעלות לארץ ישראל בדורות האחרונים היא נס אלוקי. משמיים עורר ה' את עמו לחזור לארץ. וכדברי הרב יהושע מקוטנא בשנת תרנ"א (ישועות מלכו יו"ד סו) אודות המצווה הגדולה לעלות לארץ: "כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו'. ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל. ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם - קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".

והכול מאת ה', שהוא מוביל בדרכים נסתרות את התהליכים ההיסטוריים. בתחילה ההתעוררות נקלטה בקודש, אצל הגר"א ותלמידיו, שדיברו מפורשות על בניין הארץ וקירוב הגאולה. ואף שהצליחו להניח יסודות ליישוב הישן בארץ, מכל מקום המוני העם לא נענו ובאו אחריהם. ומשלא נענו - גברו הצרות, ורבים החלו לעזוב תורה ומצוות במערב אירופה. ושוב התעוררו הגאונים הרב קלישר והרב גוטמאכר (שחיו באותם המקומות שכבר יהודים רבים הפסיקו לשמור תורה ומצוות) לקרוא לעלייה לארץ. אולם רק מעטים נענו, וגברו הצרות והתרבו עוזבי התורה. ושוב התעוררו רבנים גדולים (ממזרח אירופה) ובראשם הרב מוהליבר, הרב מקוטנא והנצי"ב מוואלוז'ין, לעורר את הציבור לעלייה לארץ. ואף שהעלייה התגברה במקצת, מכל מקום הציבור הרחב נותר אדיש, וגברו הצרות הרוחניות והגשמיות. ואז החלו להתעורר גם יהודים שכבר ניסו להתבולל בגויים והספיקו להתאכזב, וכך קמה התנועה הציונית, שבראשה עמדו יהודים חילונים, ועימהם כמה מגדולי הרבנים, וביניהם הרב ריינס. ועדיין לא עלו מספיק יהודים לארץ, והצרות גברו לאין שיעור. רק לאחר השואה הבינו המוני בית ישראל כי מוכרחים לעלות לארץ ולהקים מדינה לעם היהודי.

הלל כאשר הממשלה מחריבה ישובים
שאלה: אבל איך נאמר הלל לכבוד ממשלה שמחריבה ישובים?

תשובה: איננו אומרים הלל לכבוד הממשלה, אלא רק לכבודו של הקב"ה אשר דיבר טוב על עמו וזיכה אותנו במדינת ישראל. במשך דורות רבים התפללנו לה': "הושיענו ה' אלוקינו וקבצנו מן הגויים להודות לשם קדשך ולהשתבח בתהילתך" (תהלים קו, מז). ועתה שקיבצנו והושיענו משעבוד גויים, לא נודה לשם קדשו ונשתבח בתהילתו?!

וכל הייסורים המלווים אותנו במדינת ישראל רחוקים מאוד מהייסורים הנוראים שליוו אותנו בגלות, בהיותינו משועבדים לזרים. טובים לאין ערוך ייסורי ארץ ישראל מצרת הגלות. במשך כל שנות קיומה של המדינה נהרגו במלחמות ובפיגועים מעט יותר מעשרים אלף יהודים קדושים, ואילו רק מספר שנים קודם, נרצחו באירופה כששה מיליון קדושים, פי שלוש מאות יותר מאשר בכל שנות קיום המדינה. וכי אפשר שלא להודות על הישועה הגדולה הזו?!

תספורת וגילוח ביום העצמאות
שאלה: האם מותר להתחתן ולהסתפר ולהתגלח ביום העצמאות למרות שהוא חל בתוך ימי האבלות של ספירת העומר?

תשובה: לאחר שנקבע יום העצמאות כיום שמחה והודאה, התעוררה שאלה האם מנהגי האבלות של ספירת העומר נוהגים ביום העצמאות. נאמרו בזה דעות לכאן ולכאן. למעשה, הסכימו רבותינו שאין נוהגים במנהגי אבלות שפוגמים בשמחה, לכן מותר לרקוד ולנגן. אבל נישואין אין לערוך, מפני שההימנעות מנישואין אינה נחשבת כאבלות שמתנגשת בשמחת יום העצמאות.

הרגילים להתגלח, נכון שיתגלחו לקראת יום העצמאות, כפי שגם לובשים בגדי חג לקראת יום העצמאות. ולגבי תספורת, נראה כי רק מי שנראה לא מכובד בשערותיו, יכול להסתפר לקראת יום העצמאות. אבל מי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות בלבד, שאז השמחה מבטלת את מנהג האבלות הזה, אבל לא לפני יום העצמאות.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il