ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

פרק 239

מחלוקת בין קבלן למזמין עבודה שהיה בעבר פועל של הקבלן

לחץ להקדשת שיעור זה
דיינים: הרב עדו רכניץ, הרב ארי סט, הרב אברהם יצחק שוורץ
הלכה פסוקה (240)
הרב עקיבא כהנא
238 - שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
239 - מחלוקת בין קבלן למזמין עבודה שהיה בעבר פועל של הקבלן
240 - תביעה של אשה בעלת צרכים מיוחדים כנגד משרד שידוכים
טען עוד
המקרה בקצרה:
התובע הוא קבלן שבנה את ביתו של הנתבע. בעבר, הנתבע עבד כפועל אצל התובע.
לאחר סיום הבניה ותשלום רוב הכסף התגלעו מחלוקות בין הצדדים. התובע טען שהנתבע עדיין חייב לו 52,225 ₪ ואילו הנתבע טען שאינו חייב דבר ולהיפך, התובע הוא שחייב לו.
פסק הדין בקצרה:
על הנתבע לשלם לתובע 24,456 ₪, ועל התובע להעביר לקרן הפנסיה של הנתבע 2,931 ₪.
כדרכו של תיק בנייה, הוא עסק בשורה של נושאים טכניים ומשפטיים.
להלן כמה סוגיות מרכזיות מתוך פסק הדין:
א. תשלום מע"מ עבור פועלים
בשלב הראשון של הבניה סוכם שהנתבע ישלם לתובע 850 ₪ לכל יום עבודה של פועל באתר. הצדדים נחלקו האם סכום זה כולל מע"מ או שיש להוסיף עליו מע"מ.
בית הדין הכריע כי הסכום כולל מע"מ הן משום שלפי פסיקת בתי המשפט יש חזקה שסכום לתשלום שסוכם בחוזה הוא כולל מע"מ ויתכן שפסיקה זו יוצרת מנהג מדינה, והן משום שהנתבע הוא מוציא ועליו הראייה. לכן התביעה נדחית.
ב. תוספת תשלום על ביצוע תקרת עץ בחדרים
התובע ביקש סך של כ-10,000 ₪ עבור ביצוע תוספת תקרת עץ בחדרים. הוסכם שהנתבע ביקש את השינוי מהתובע אולם התובע לא הבהיר לנתבע שהדבר כרוך בעלות נוספת. הנתבע טען בבית הדין שחשב שהשינוי לא יהיה כרוך בעלות נוספת. הנתבע אף הבהיר לתובע שמסגרת התקציב שלו מוגבלת וממילא אין לו אפשרות לשלם עבור תוספות. לעומת זאת, התובע טען שהנתבע בהיותו פועל בניין היה אמור לדעת שהשינוי כרוך בעלות, מה גם שעבור תקרת העץ בסלון הוסכם על תוספת תשלום.
בית הדין סבר שהתנהלותו של התובע לא היתה תקינה, שכן הוא ביצע עבודה הכרוכה בתשלום נוסף מבלי שהנתבע ידע מה תהיה עלותה. לדעת המיעוט, כיון שהעבודה בוצעה לבקשת הנתבע הרי שמדובר כאן ב"יורד ברשות" (שו"ע חו"מ שעא, ד) ולכן היה מקום לחייב את הנתבע בתשלום מלא. אולם, לאור הספק שמא הנתבע לא ידע שהשינוי כרוך בתשלום נוסף, יש לחייב את הנתבע בשני שליש מהעלות.
לדעת הרוב: יש לפטור את הנתבע לחלוטין מסעיף זה, משום שהתובע היה מודע לקושי הכלכלי של הנתבע. מסתבר שהיה ברור לתובע כי אילו היה מבהיר לנתבע את העלויות האמיתיות, הנתבע לא היה מסכים לשינוי. במצב כזה היה על התובע להבהיר בצורה ברורה לנתבע מה עלות השינוי. כיוון שלא עשה זאת, וכיוון שהנתבע היה יכול להסתפק בתקרה רגילה, יש לפטור את הנתבע לחלוטין מסעיף זה.
ג. פיצוי על איחור בהפקדת תשלומי פנסיה
הנתבע תבע פיצוי על אובדן רווחים עקב הפקדה מאוחרת של כספים לקרן הפנסיה (נזק אקטוארי). בפסק דין קודם (תיק 70072) קבע בית הדין שיש לחייב אדם שגרם לאובדן רווח ברור. במקרה זה מדובר על נזק כמעט וודאי, משום שבדרך כלל כספי הפנסייה צוברים רווחים לאורך זמן, לכן בית הדין חייב את התובע בתשלום בסך 3,193 ₪ עבור אובדן הרווחים, סכום זה קוזז מחובו של הנתבע לתובע. בנוסף, חייב בית הדין את התובע להפקיד 2,931 ₪ לקרן הפנסיה על פי הודאתו של התובע.




עוד בנושא הלכה פסוקה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il