- משפחה חברה ומדינה
- הכיסופים והבית השלישי
12748
אמרו חכמים, שכשם שאדם צריך לקרוע את בגדו על אחד מקרוביו שמת, כך צריך לקרוע בגדיו על האבל הכללי של עם ישראל, היינו על חורבן המקדש ירושלים והארץ, וכך מובא בתלמוד (מו"ק כו, א): "אמר רבי אלעזר: "הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: ערי קדשך היו מדבר - וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר: ציון מדבר היתה ירושלים שממה - וקורע. בית המקדש בחורבנו, אומר: בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה - וקורע".
וכדי לקיים הקריעה, צריך שהקרע יהיה באורך טפח לפחות, היינו 8 ס"מ. ואם כן, כאשר אדם היה עולה לארץ ישראל, אם עלה מצד דרום, כשהיה מגיע לחברון שהיא מערי יהודה היה קורע בגדו פעם ראשונה, כיוון שנכנס לירושלים היה קורע פעם שניה, וכשראה את הר הבית היה קורע פעם שלישית.
ומי שראה את ירושלים שוב ושוב, לא היה חוזר וקורע אלא אם כן עברו שלושים יום שלא ראה את ירושלים, שאז היה חוזר וקורע.
ולאחר שקמה מדינת ישראל, כל עיר שחלה עליה הריבונות הישראלית - בטל ממנה החורבן, שכן הגדרת החורבן תלויה בריבונות. וכפי שכתב מרן רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף (או"ח קס"א) שבזמן שהשלטון בידי גויים, אפילו אם רוב יושבי העיר יהודים, הרי אותה עיר נחשבת חרבה, ואם היא מערי יהודה, הרואה אותה צריך לקרוע בגדיו. ואם היא תחת שלטון ישראל, אפילו אם רוב יושביה נוכרים, אינה נחשבת חרבה, והרואה אותה אינו צריך לקרוע את בגדו.
לפיכך בית לחם, כל זמן שהיתה תחת ריבונות ישראל, לא היה צריך לקרוע את הבגד עליה, אבל כיום, אחר שלמרבה הצער, הממשלה וויתרה על הריבונות הישראלית עליה, הרואה את בית לחם צריך לקרוע את בגדו. ויש מקילים בזה מפני שטוענים, שכל זמן שירושלים תחת ריבונות ישראל, דין הקריעה על ערי יהודה בטל. והרוצה להשתמט מן הקריעה יכול לעשות זאת על ידי שיקנה את בגדו לחברו בקניין גמור, וכיוון שהוא לובש את בגד חברו אינו מחויב לקורעו, שכן המצווה לקרוע את בגדו ולא את בגד חברו. ויותר מהודר לקרוע את הבגד ולהתאבל על חורבן הריבונות בבית לחם לפחות פעם אחת. וזאת בתנאי שלא ראה את בית לחם שלושים יום.
ועל ירושלים כיום אין לקרוע שהרי היא בריבונות ישראל, ואמנם הרב נבנצאל, רבה של העיר העתיקה מסר בשם הרב אוירבאך זצ"ל שכיוון שקדושתה לעניין מעשר שני וקדשים קלים עדיין לא באה לידי ביטוי, צריך לקרוע גם על ירושלים. אולם דעת מו"ר הרב אברהם שפירא שליט"א (הרב הראשי לישראל תשמ"ג-תשנ"ג) שאין צריך לקרוע על ירושלים מפני שמעמדה נקבע על פי הריבונות.
אבל הרואה את הר הבית צריך לקרוע, מפני שבהר הבית העניין הקובע הוא בית המקדש, שכל זמן שהוא חרב צריך לקרוע, וכך דעת מו"ר הרב הגאון אברהם שפירא שליט"א. וכן כתב באגרות משה (או"ח ח"ד ע, יא). ואמנם יש אומרים בשם מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל שכל זמן שהר הבית בריבונות ישראל אין צריך לקרוע עליו, מכל מקום כיום כששונאי ישראל עושים בו ככל העולה על רוחם, יתכן שגם הוא היה אומר שצריך לקרוע.
לפיכך הרואה את מקום המקדש אחר שלושים יום שלא ראהו, יקרע את בגדו טפח. ואם קשה לו לקרוע את בגדו ורוצה להיפטר ממצוות הקריעה, יקנה את בגדו לחברו בקניין גמור. ויכול לעשות זאת על ידי קניין חליפין, שחברו יקנה לו עט תמורת הבגד, וכיוון שהוא הגביה את העט של חברו כדי לקנותו, חברו שנתן לו את העט קנה תמורתו את בגדו. וכיוון שבגדיו אינם בבעלותו פטור מלקרעם. אבל גם מי שמשתמש בהקניית הבגד לחברו, ראוי שיקרע את בגדו על מקום המקדש לכל הפחות פעם אחת.
הרואה את מקום המקדש בשבת או ביום טוב ברור שלא יקרע את בגדו, ובמוצאי שבת, כיוון שכבר רושם הראיה הראשונה פג - אינו צריך לחזור ולקרוע את בגדו. ואף בחול המועד נהגו שלא לקרוע (עיין עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק י"ז).
שופר
האם מותר לפנות למקובלים?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
למה ללמוד גמרא?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
איך נראית נקמה יהודית?
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
