ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב רייכר ז"ל
בימי ספירת העומר מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא. ובעקבות זאת נהגו ישראל מקצת מנהגי אבלות בימים אלו, שלא לשאת אשה ולא להסתפר ולא לקיים בהם ריקודים ומחולות של רשות. ואמרו חכמים שסיבת מותם היתה "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". והיה העולם שמם מתורה, ונדמה היה שלא יהיה ח"ו המשך ללימוד התורה. אולם רבי עקיבא לא התייאש, ולמרות האסון הכבד חזר וקיבץ תלמידים חדשים ולימדם תורה, "והם העמידו את התורה" (יבמות סב, ב).
כאלף שנים לאחר מכן, בעת מסעות הצלב שהחלו בשנת תתנ"ו לאלף החמישי, רצחו הנוצרים באשכנז רבבות יהודים, ואף אסונות אלו התחוללו ברובם בימי ספירת העומר. כחמש מאות שנים לאחר מכן, בשנת ת"ח ות"ט לאלף השישי, שוב אירעו רציחות נוראות במזרח אירופה, רבבות ואולי מאות אלפי יהודים נרצחו, ואף פרעות אלו אירעו ברובם בימי ספירת העומר. לפיכך נטו באשכנז להחמיר יותר במנהגי אבלות אלו.
להרבות שלום בין תלמידי חכמים
עוד אמרו חכמים שאמר רבי עקיבא לתלמידיו החדשים: "בניי, הראשונים לא מתו אלא (משום) שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם" (ב"ר סא, ג). וזהו שאמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול". ומזה שאנו נוהגים לזכור את מיתתם ואת סיבתה יש לנו ללמוד כי בימים אלו במיוחד יש להרבות בכבוד שבין תלמידי חכמים מחוגים שונים.
זמן מנהג האבלות
משך ימי האבלות הוא שלושים ושלושה ימים למנהג אשכנזים ושלושים וארבעה ימים למנהג ספרדים.
למנהג אשכנזים נפסקים מנהגי האבלות בבוקר יום ל"ג בעומר, מפני ש"מקצת היום ככולו". וכמו שבאבלות שבעה, לאחר שישב האבל מעט על הארץ בתחילת היום השביעי כבר קיים את האבלות של היום השביעי ויכול לקום מאבלותו, כך גם לגבי מנהגי האבלות של ספירת העומר, בבוקר יום ל"ג בעומר נפסקים מנהגי האבלות למנהג אשכנזים.
ולמנהג ספרדים נמשכים מנהגי האבלות עד בוקר יום ל"ד. אלא שבמשך כל ליל ויום ל"ג בעומר עצמו מותר לשיר, לנגן ולרקוד לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי. אבל עדיין אסור להסתפר ולהתחתן עד בוקר יום ל"ד בעומר.
ימי חול המועד, פסח ושבתות
ויש לציין כי אף שגם ימי חול המועד פסח, וכן ימי השבתות וראש חודש נחשבים בכלל ימי האבלות, בפועל אין האבלות ניכרת בהם. שכן בימי חול המועד פסח מצווה לשמוח, וממילא מותר לשיר ולנגן (מ"ב תקכט, טז). וזה שאין מתחתנים בחול המועד פסח, אינו מפני מנהג האבלות, מפני ששמחת חול המועד מבטלת את מנהגי האבלות, אלא שאין מתחתנים בחול המועד כדי שלא לערב את שמחת החתונה בשמחת החג (שו"ע או"ח תקמו, א). וכן אסרו חכמים להסתפר בחול המועד, כדי שיסתפרו לפני החג לכבוד החג (שם תקלא, ב).
וכן לגבי השבתות, אין מתחתנים ומסתפרים בהם רק מפני שאסור להתחתן ולהסתפר בשבת, ולא מפני מנהג האבלות.
ואע"פ כן עולים ימי חול המועד והשבתות למניין שלושים ושלושה (לאשכנזים) או שלושים וארבעה (לספרדים) ימי האבלות. וכיוצא בזה מצינו לגבי אבלים היושבים שבעה, שהאבלות אינה ניכרת בשבת, ואע"פ כן גם השבת נמנית כאחד מימי השבעה.
תספורת
כפי שלמדנו, למנהג ספרדים אין מסתפרים עד בוקר יום ל"ד בעומר, ולמנהג אשכנזים עד ל"ג בעומר. אלא שיש להוסיף כי הנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות, ויש לזה טעם על פי הקבלה ולא מפני האבלות.
והתספורת שאסורה בימי האבלות היא תספורת רגילה שיש בה צד של שמחה, אבל מותר לגזור את השפם אם הוא מפריע לאכילה. וכן מי ששער ראשו המגודל גורם לו כאבי ראש או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו.
גם נשים בכלל האיסור, אבל מותר לאישה להסתפר לשם צניעות, וכגון אישה ששערותיה יוצאות מכיסוי ראשה מותר לה לספרם. וכשיש צורך להסיר שער שהוא גנאי, מותר לנשים למרוט גבות ולהוריד שערות שבפנים.
גם את הקטנים אין לספר בימים אלו. ולצורך גדול, כדי למנוע מהם צער, מותר לספרם (ע' פניני הלכה זמנים ג, ו).
גילוח
לדעת רבים גילוח בכלל תספורת, ובכל הימים שאסור להסתפר אסור גם להתגלח. ורק מי שעלול להפסיד את פרנסתו אם לא יתגלח מותר לו להתגלח (כה"ח תצג, יט, אג"מ או"ח ד, קב). וכך נוהגים רוב בני הישיבות, שאינם מתגלחים בימי האבלות שבספירת העומר.
לעומת זאת, יש סוברים שיש הבדל יסודי בין תספורת לגילוח. בתספורת יש חגיגיות, וכפי שמקובל שאנשים מסתפרים לקראת חגים ואירועים חגיגיים. ואילו הגילוח בימינו הוא מעשה שגרתי הנעשה בכל יום או אחת לכמה ימים, ומגמתו להסיר את הזיפים המכערים את פניהם של הרגילים להתגלח, ולא עליו חל המנהג שלא להסתפר. ובמיוחד בערב שבת ראוי להתגלח, כדי שלא לקבל את השבת באופן לא מכובד. וכך משמע מכמה מגדולי האחרונים שלכבוד שבת היה ראוי להתגלח (מ"א תקנא, יד; באו"ה תקנא, ג).
והרוצים לסמוך על דעת המתירים רשאים, ואין למחות בידם. אולם נכון למעשה שכל אדם ימשיך במנהג אביו או כפי שרבו מורה, מפני שאף שמעיקר הדין אפשר לסמוך על סברת המקלים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש במנהג שלא להתגלח בימי הספירה ביטוי רב רושם לנכונות להקריב למען קיום המצוות, ויש לחוש שמא ביטול מנהג זה יפגע במסירות למען שמירת המנהגים. לפיכך נכון שכל אחד ינהג בזה כאביו או כפי שרבו מורה, כי עניין המסורת וההשפעה הסביבתית חשובים כאן יותר מהדקדוק בשאלה האם גם על גילוח חלים מנהגי האבל (פניני הלכה זמנים ג, ז).
ריקודים וכלי זמר
כיוון שנהגו בימי הספירה שלא להרבות בשמחות יתירות, כתבו האחרונים שבכלל זה יש לאסור ריקודים ומחולות של רשות (מ"א תצג, א). וכן נהגו לאסור נגינה ושמיעת כלי זמר.
מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן במסיבות של גויים לצורך פרנסתו, מפני שהוא עסוק בעבודתו ואינו שמח במיוחד. וכן מותר ללמוד וללמד לנגן בימי הספירה, הואיל ואין בזה שמחה (פניני הלכה זמנים ג, ח).
בשמחה של מצווה מותר לנגן כמקובל, כגון במקום שרגילים הכול להזמין תזמורת למסיבת בר מצווה, אם מסיבת בר המצווה מתקיימת ממש ביום הגיע הנער למצוות, מותר להזמין תזמורת (עיין פניני הלכה זמנים ג, ט).
שמיעת מוזיקה ממכשיר חשמלי ביתי
לדעת רבים אין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל"ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשמעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע שירים דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי - מותר (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד).
אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך רדיו או שאר מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד שכיום הכול רגילים לשמוע ניגונים דרך רדיו וכיוצא בו, והשיגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר. והרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים עצובים ורגילים, אבל שירים שמחים אין לשמוע כלל. וגם שירים רגילים אין לשמוע בקול רם, מפני שעוצמת הקול מגבירה את החגיגיות (יעויין בפניני הלכה זמנים ג, י).
ונראה שלכל הדעות, הנוהג ברכב וחושש שמא יירדם רשאי לשמוע מוסיקה כדי לשמור על ערנותו.
קניית דברים שמברכים עליהם שהחיינו
מותר בימי ספירת העומר לקנות פרי חדש ולברך עליו ברכת 'שהחיינו'. וכן מותר לקנות בגד חדש או רהיט חדש ולברך עליו 'שהחיינו'. ואמנם בקהילות אשכנז, אחר מסעות הצלב והרציחות האיומות שבוצעו על ידי הנוצרים בימי ספירת העומר, היו רבנים שהחמירו במנהגי האבלות של ספירת העומר כמו בשלושת השבועות. אולם למעשה נפסק שאין איסור לברך 'שהחיינו' בימי ספירת העומר, שאין לדמות ימים אלו לימי בין המצרים.
והרוצה להחמיר שלא לקנות בגדים ורהיטים בימים אלו, תבוא עליו ברכה. אבל בשעת הצורך גם המחמיר רשאי להקל, ואם ירצה להדר ישתדל לחדש אותם ולברך עליהם 'שהחיינו' בימי שמחה, כגון שבת, ראש חודש או יום העצמאות.
נישואין ושמחה גדולה לאחר ל"ג בעומר
למנהג ספרדים, לאחר ל"ד בעומר ביום אין יותר שום מנהג אבלות, ומותר לערוך נישואין ולקיים חגיגות ללא הגבלה.
אולם למנהג רוב האשכנזים, אף שעיקר מנהגי האבלות נסתיימו בל"ג בעומר, מכל מקום נוהגים שלא לקיים שמחות גדולות ובכללם נישואין עד ראש חודש סיוון. וכמה סיבות לכך, ואחת מהן, שבאותם הימים אירעו באשכנז רציחות נוראות בעת מסעי הצלב וגזירות ת"ח ות"ט.
ונבאר את ההלכה למנהג אשכנז: מותר לאדם לנגן בימים אלו בכלי זמר בביתו, אבל אסור להשתתף בהופעה של תזמורת או זמרים, מפני שאירוע כזה חגיגי במיוחד. אסור לקיים חוג של ריקודי עם מפני שאלו ריקודים של שמחה, אבל מותר לקיים חוג מחול אירובי, מפני שעיקרו נועד להתעמלות.
בכ"ח באייר, יום שחרור ירושלים, מותר לקיים שמחות גדולות ונישואין גם למנהג אשכנז.
ויש לדעת שלדעת מקצת הרבנים גם יוצאי אשכנז רשאים לקיים נישואין בימים אלו, ובשעת הדחק יש לשאול שאלת חכם.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
קשה עליי פרידתכם
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
