בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

מה ענין שמיטה...?

undefined

הרב יוסף כרמל

אייר תשפ"א
2 דק' קריאה
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק"
(ויקרא כ"ה א-ב).
מצוות השמיטה מוצבת במקום מיוחד בהתחלת פרשת בהר.
חז"ל במדרש ההלכה (ורש"י במקום הביא דבריו) שאלו: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?" ותרצו: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני"
(ספרא בהר פרשה א עד פרק א אות א).
נמשיך את דרכם של רבותינו ונשאל: מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה כדי להדגיש עקרון חשוב זה? התשובה תהיה: כי מצווה זו דורשת דרגת אמונה גבוהה מאוד ובטחון בהשם. המצווה דורשת מעם ישראל לסמוך על הנס, למרות שבאופן כללי אנחנו מאמינים בניסים, אבל לא סומכים עליהם, שהרי אם לא עובדים את האדמה בשנה השביעית, לא יהיה מה לאכול, לא רק בשנה זו, אלא גם בשנה העוקבת אחריה, השנה השמינית.
אומנם, רק במצווה זו יש הבטחה המיוחדת לה - אם עם ישראל ישמור מצווה זו הברכה תשרה באסמיו ויבול השנה הששית יספיק לשלש שנים. וז"ל הכתוב בהמשך הפרק:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (שם כ – כא).
זו גם המצווה היחידה שבזכותה מובטח לעם ישראל בטחון בארצו. וזה לשון הכתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ"
(שם פסוק יט, עיינו גם בבכור שור במקום).
גם שנות הגלות שנגזרו על עם ישראל, נתלו באי קיום מצווה חשובה זו ,כמבואר בפרשת בחוקותי:
"אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" (כ"ו לד – לה).
דא עקא, מאז שגלה עמנו מארצו, לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה, החיוב לשמור את מצוות השמיטה (לדעת רוב הפוסקים) ירד מחיוב מדאורייתא לחיוב מדרבנן. נכון, גם במצוות מדרבנן אנו מדקדקים ומשתדלים לשמור על "קלה כחמורה", אבל במצווה זו (לדעת רוב הפוסקים) ההבטחה לשפע רב איננה עומדת במקומה, כאשר החיוב איננו מן התורה.
עם התחלת ההליך המופלא של "שיבת ציון", וחידוש עבודת האדמה בארץ ישראל, מה שאִפשר מחדש את קיום "מצוות התלויות בארץ" וביניהן מצוות השמיטה, עלתה על שולחנם של חכמים השאלה: כיצד נקיים בימינו מצווה מיחדת זו?
נזמין את קוראינו היקרים לדברים שפרסמנו ב'חמדת ימים' לפרשת כי תשא תשס"ז, תולדות תשס"ח, ויצא תשס"ח, וישלח תשס"ח וישב תשס"ח ומקץ תשס"ח. בכל שבוע נבדוק את כל אחד מהפתרונות המוצעים לציבור.
לצערנו, אחרי כל הבירורים, נראה כי בימינו אין פתרון של "מהדרין" בנושא זה.
נצטרך לבחור מה הכי פחות ב"דיעבד"? ומהו הפתרון שנותן תשובה מערכתית – כלל ישראלית?

בינתיים, נתפלל לקב"ה כי נזכה לקיים את כל המצוות (שני חלקי הלוחות) בהידור, הליך הגאולה ילך ויתגבר, עם ישראל כולו יישב לבטח על אדמתו ואחדות עם ישראל בארצו תהיה נר לרגלינו, נר שיאיר באור יקרות את דרכנו ולא, ח"ו, נר זיכרון לעילוי נשמות זכות שעלו בסערה השמיימה.

הבה ונתכונן לשנה הבאה - שנת השבע, בלימוד מעמיק של הלכות שמיטה
באמצעות תכנית "מורנו" מבית "ארץ חמדה". בכל שבוע מתפרסמות על אתרנו, WWW.ERETZHEMDAH.ORG, חוברת לימוד שבועית וחוברת הרחבות והעמקה נוספת. המקורות וההסברים מלווים בשיעורי וידאו לסיכום ולחזרה על החומר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il