ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
(ויקרא כ"ה א-ב).
מצוות השמיטה מוצבת במקום מיוחד בהתחלת פרשת בהר.
חז"ל במדרש ההלכה (ורש"י במקום הביא דבריו) שאלו: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?" ותרצו: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני"
(ספרא בהר פרשה א עד פרק א אות א).
נמשיך את דרכם של רבותינו ונשאל: מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה כדי להדגיש עקרון חשוב זה? התשובה תהיה: כי מצווה זו דורשת דרגת אמונה גבוהה מאוד ובטחון בהשם. המצווה דורשת מעם ישראל לסמוך על הנס, למרות שבאופן כללי אנחנו מאמינים בניסים, אבל לא סומכים עליהם, שהרי אם לא עובדים את האדמה בשנה השביעית, לא יהיה מה לאכול, לא רק בשנה זו, אלא גם בשנה העוקבת אחריה, השנה השמינית.
אומנם, רק במצווה זו יש הבטחה המיוחדת לה - אם עם ישראל ישמור מצווה זו הברכה תשרה באסמיו ויבול השנה הששית יספיק לשלש שנים. וז"ל הכתוב בהמשך הפרק:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (שם כ – כא).
זו גם המצווה היחידה שבזכותה מובטח לעם ישראל בטחון בארצו. וזה לשון הכתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ"
(שם פסוק יט, עיינו גם בבכור שור במקום).
גם שנות הגלות שנגזרו על עם ישראל, נתלו באי קיום מצווה חשובה זו ,כמבואר בפרשת בחוקותי:
"אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" (כ"ו לד – לה).
דא עקא, מאז שגלה עמנו מארצו, לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה, החיוב לשמור את מצוות השמיטה (לדעת רוב הפוסקים) ירד מחיוב מדאורייתא לחיוב מדרבנן. נכון, גם במצוות מדרבנן אנו מדקדקים ומשתדלים לשמור על "קלה כחמורה", אבל במצווה זו (לדעת רוב הפוסקים) ההבטחה לשפע רב איננה עומדת במקומה, כאשר החיוב איננו מן התורה.
עם התחלת ההליך המופלא של "שיבת ציון", וחידוש עבודת האדמה בארץ ישראל, מה שאִפשר מחדש את קיום "מצוות התלויות בארץ" וביניהן מצוות השמיטה, עלתה על שולחנם של חכמים השאלה: כיצד נקיים בימינו מצווה מיחדת זו?
נזמין את קוראינו היקרים לדברים שפרסמנו ב'חמדת ימים' לפרשת כי תשא תשס"ז, תולדות תשס"ח, ויצא תשס"ח, וישלח תשס"ח וישב תשס"ח ומקץ תשס"ח. בכל שבוע נבדוק את כל אחד מהפתרונות המוצעים לציבור.
לצערנו, אחרי כל הבירורים, נראה כי בימינו אין פתרון של "מהדרין" בנושא זה.
נצטרך לבחור מה הכי פחות ב"דיעבד"? ומהו הפתרון שנותן תשובה מערכתית – כלל ישראלית?
בינתיים, נתפלל לקב"ה כי נזכה לקיים את כל המצוות (שני חלקי הלוחות) בהידור, הליך הגאולה ילך ויתגבר, עם ישראל כולו יישב לבטח על אדמתו ואחדות עם ישראל בארצו תהיה נר לרגלינו, נר שיאיר באור יקרות את דרכנו ולא, ח"ו, נר זיכרון לעילוי נשמות זכות שעלו בסערה השמיימה.
הבה ונתכונן לשנה הבאה - שנת השבע, בלימוד מעמיק של הלכות שמיטה
באמצעות תכנית "מורנו" מבית "ארץ חמדה". בכל שבוע מתפרסמות על אתרנו, WWW.ERETZHEMDAH.ORG, חוברת לימוד שבועית וחוברת הרחבות והעמקה נוספת. המקורות וההסברים מלווים בשיעורי וידאו לסיכום ולחזרה על החומר.
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ללמוד להתייחס
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
