ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
1. כשאנחנו שוטפים כלים ביום חול, אנחנו משתמשים בדרך כלל בסקוטש ברייט, שהוא בלוע במים, וכשאנחנו לוחצים עליו המים יוצאים מתוכו. פעולה זאת אסורה בשבת כי היא תולדה של מלאכת מכבס. לכן בשבת נשתמש או בננס פלסטיק המכונה "סקוטש שבת". הפוסקים כדעת הרב מרדכי אליהו משתדלים לקחת מברשת שמחוברת לה ידית והם אוחזים בידית ולא בחוטי המברשת עצמן.
2. בדרך כלל כשאנחנו שוטפים כלים אנחנו בוררים אותם. כלומר, מוציאים כל כלי לפי הסוג שלו וככה שוטפים אותו. למשל, קודם כל בוחרים את המזלגות מתוך הערימה שוטפים. אחר כך שוטפים משם את הכוסות וכן על זה הדרך. אסור לעשות זאת בשבת, זו מלאכת בורר האסורה בשבת. לכן, בשבת אנחנו נוציא את הכלים מהערימה בסדר אקראי. קודם כל את מה שמונח למעלה- נוציא אותו ונשטוף אותו, אחר כך את זה שמתחתיו. חשוב לדעת שאחרי שהוצאנו את הכלי בצורה אקראית כדי לשטוף אותו, שטפתי אותו והוא אצלי ביד, אחר כך מותר לשים אותו במקום המיועד לו במייבש הכלים למרות שהתוצאה הסופית תהיה שבעצם עכשיו הכלים הנקיים ממוינים. חשוב להגיד שעצם השטיפה עצמה מותרת והיא לא ברירה- מכיוון שהלכלוך מוגדר כחיצוני לכלי ולא מעורבב בו. בנוסף, אין בעיה שתהיה בתחתית הכיור מסננת שתסנן את הנוזלים מכיוון שכאן מדובר בהפרדה בין שני גורמים ששניהם אינם רצויים- המים הזורמים לביוב והפסולת המושלכת לפח.
3. הרבה פעמים אנחנו רוצים לשטוף כלים במים חמים- כדי שלנו יהיה נעים וכדי שהכלים יישטפו כמו שצריך. הבעיה היא שכאשר אנחנו פותחים את ברז המים החמים אנחנו מכניסים לתוך הצנרת מים קרים ומחממים אותם- וזהו למעשה בישול האסור בשבת. אבל, חשוב לדעת, שאם המים החמים בברז הם למעשה פושרים ואין בבית מערכת מהירה לחימום מים. ואין בוילר שדולק או בוילר שעתיד להידלק במהלך השבת- אפשר להשתמש במים הפושרים וחשוב לדעת זאת בעיקר בלילות החורף שבהן שימוש בשטיפה במים קרים יכולים להיות צער גדול ופגיעה בקדושת השבת.
4. בסוף השטיפה, הצטבר לכלוך בתחתית הכיור במסננת. חכמים אסור להזיז בשבת דברים שאין בהם צורך- מוקצה. לכן, אנחנו נוציא את המסננת וננער אותה בתוך הפח ולא ניגע בפסולת עצמה. בנוסף, סירים, מחבתות ותבניות אפייה ריקות- הם כלי שמיועד לבישול בשבת. משום כך, אסור להזיז אותם אלא אם כן צריכים את המקום שבו הם מונחים. לכן לא נשטוף אותם, אבל אם הם נמצאים בכיור ומפריעים מותר להזיז אותם הצידה למקום אחר.
5. בשבת מותר לטרוח רק עבור יום השבת ואסור להכין לחול. לכן, באופן פשוט, היה מותר לשטוף כלים רק אם מתכוונים לאכול בהם שוב בשבת. ואם למשל הסתיימה סעודת הבוקר בכלים בשריים וסעודה שלישית מתוכננת להיות חלבית בכלים חלביים- אין לפי זה היתר לשטוף את הכלים הבשריים בשבת. לעומת זאת, הפוסקים כתבו שמותר לסדר את מיטות הבית הגם שלא מתכוונים לישון בהן בשבת ואין בזה הכנה לחול כיוון שכך אנחנו מכבדים את השבת ודואגים שהבית ייראה מסודר במהלך יום השבת. לפי זה, אדם שמראה הכלים המלוכלכים מפריע לו, וכך אצל רבים, מותר לו לשטוף את הכלים בשבת גם אם הוא לא מתכוון להשתמש בהם שוב כדי שהבית ייראה מסודר והשבת תהיה מכובדת.
6. כיוון ששטיפת הכלים מותרת רק לכבוד השבת, כדאי לחשוב איך גם יוצרים תחושה כזו בלב. אפשר למשל להציע לבני הבית העסוקים בשטיפה להמשיך בשירה או בדברי תורה שלא הספקנו במהלך הסעודה. וכך גם שטיפת הכלים תהיה מחוברת לאווירה של יום מנוחה. הפסקה מעיסוק בטרדות היום יום, ועיסוק במה שחשוב לנו באמת- משפחה, לימוד והתחברות לאווירה הרוחנית המרוממת של יום השבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
