ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
"ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד. "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה. "ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פירש לזכרים דברים הקשין כגידין (רש"י, מכילתא).
גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו לב, ט) "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי", אמר ליה רב לר' חייא נשים במאי זכיין? (ברכות יז.). שאלה זו של רב לר' חייא לכאורה תמוהה ביותר, התורה הקדושה ניתנה לכל עם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, ולא זו בלבד אלא שהיתה פניה ישירה לנשים עוד לפני האנשים "כה תאמר לבית יעקב", אם כן מדוע נחשוב שזכותן של הנשים בתורה תהיה פחותה מזו של האנשים?
מצות עשה ללמוד חכמת התורה וללמדה, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים אבל לא בנקבות, שנאמר (דברים יא, יט) "בניכם", ודרשו זכרונם לברכה (קידושין כט:) ולא בנותיכם (ספר החינוך מצוה תיט). מכיון שהנשים אינן מצוות בלימוד התורה, ולימוד התורה היא המצוה המרכזית ביותר בתורה, שבה יש לעסוק תמיד כמו שנאמר (יהושע א, ח) "והגית בו יומם ולילה", לכן שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, אם אינן מצוות בלימוד התורה, מדוע גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים? ועל זה משיבה הגמרא, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (בכך שמביאות את בניהן, תינוקות של בית רבן, ללמוד אצל רבם בבית הכנסת), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (ובכך שמאפשרות לבעליהן ללמוד בבית המדרש משנה וגמרא), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (וממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת). זו היא הסיבה שלנשים יש זכות עצומה במצוות תלמוד תורה, אבל בתורה עצמה ברור הוא שחלקן לא ייגרע, ולא על כך שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, כי התורה ניתנה לכולם, ולכל אחד ואחת יש בה חלק.
כדי להבין מושג זה יש להרחיב מעט, יש אנשים החיים בתחושה שהתורה שייכת רק לאברכים ובני תורה, אבל נשים מה להן ולזה.... יש החושבים שהתורה נמצאת בגבולות פיזיים כאלו ואחרים, ומכאן ואילך מדובר בעולם של חולין שאין לו כל קשר לתורה, יש אנשים שאצלם התורה שייכת לגבולות ההלכה, עשה ולא תעשה, וכל מה שמעבר לכך אינו שייך לעניין, יש הרואים בתורה מקור השראה, יש הרואים בתורה ספר היסטוריה וחוקים, ועוד כהנה וכהנה, אבל האמת היא שכל אלו, מכל צדי המתרס, לוקים בהבנת מהותה של המתנה הגדולה שקיבלנו בחג מתן תורתנו.
מורה מורנו הרש"ר הירש זצ"ל בתיאוריו על מהותה של התורה הקדושה נותן לנו אפשרות להבין קצת יותר, מה היא אותה מתנה שקיבלנו: זיקת התורה לאדם המצוי – בכל התורה כולה לא תמצא דבר שאינו נוגע לאדם בכל גווניו, מצביו ותחושותיו. אין לך דבר בתורה שאינו נוגע לאדם בחייו כיחיד וביחסיו עם החברה והמדינה. בשום פנים לא יוכל אדם להצביע על דבר בתורה ולטעון, שהוא רחוק ממנו וכי הוא חסר כל ערך ממשי לגביו. על פי התורה מכיר כל אדם את תפקידו בחיים, ולאורה הוא רואה בבהירות את מהותם של כל העצמים ותפקידם בבריאה, והוא לומד להתבונן ולהבין את העולם בתור בריאתו של ה', ואת מקומו שלו בבריאה. כך נפתרות לפניו כל חידות העולם, האנושות והעמים, והוא מגיע לכלל הבנה רוחנית וכח מוסרי איתן לעשות את דרכו בחיים כאדם חושב ומתבונן.
היפלא, איפוא, שמשוררי האומה וחכמיה מפליגים כל כך בשבחה של תורה ומרבים עליה דברי הערכה ומחשבה? חוקי התורה ממלאים את כל הווייתו של האדם והיא שופעת עליו אורה ושמחה. "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, ח-יא). התורה היא הנכס היקר והנשגב ביותר.
תורת האדם ועושר גווניה – התורה מגוונת כמו החיים עצמם. היא אינה מוגבלת ואינה ניתנת לצמצום, כמו כל ההתפתחויות בחיים. היא הורתם ויולדתם של החיים, והיא המחנכת ומדריכה אותם. היא מקיפה את כל החיים, על כל גווניהם, נסיבותיהם ותמורותיהם.
"וזאת תורת האדם" (שמואל-ב, ז, יט). ברם תורה זו מכילה את הכל במובן הרחב והנשגב ביותר. אלוקים כבורא היקום, כמחוקק, כשופט, כאבי האנושות, כמחנך ומדריך, כמנהיג הטבע ותולדות האדם, גילוי השכינה בהפעלת תהליכי הטבע, ותפקיד האדם במסגרת הטבע ובמסגרת תולדות האנושות לתקופותיה – זה תוכנה של התורה. ולכן היא פונה לכל אחד מאתנו ואומרת לנו: " לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יא, יד). אין בתורה דבר אשר הוא נשגב מבינתך, ואשר לא תוכל לעשותו בלבבך וברוחך.
(כתבי רש"ר הירש - יסודות החינוך חלק ב', עמ' קנז, קפד-קפה).
בתורה יקרה זו, המקיפה הכל, וממלאת את כל הווייתו של האדם ושופעת עליו אורה ושמחה, יש לכל אחד ואחת חלק שווה ומלא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
