ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
"ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד. "כה תאמר לבית יעקב" - אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה. "ותגיד לבני ישראל" - עונשים ודקדוקין פירש לזכרים דברים הקשין כגידין (רש"י, מכילתא).
גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים שנאמר (ישעיהו לב, ט) "נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי", אמר ליה רב לר' חייא נשים במאי זכיין? (ברכות יז.). שאלה זו של רב לר' חייא לכאורה תמוהה ביותר, התורה הקדושה ניתנה לכל עם ישראל, כאיש אחד בלב אחד, ולא זו בלבד אלא שהיתה פניה ישירה לנשים עוד לפני האנשים "כה תאמר לבית יעקב", אם כן מדוע נחשוב שזכותן של הנשים בתורה תהיה פחותה מזו של האנשים?
מצות עשה ללמוד חכמת התורה וללמדה, ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים אבל לא בנקבות, שנאמר (דברים יא, יט) "בניכם", ודרשו זכרונם לברכה (קידושין כט:) ולא בנותיכם (ספר החינוך מצוה תיט). מכיון שהנשים אינן מצוות בלימוד התורה, ולימוד התורה היא המצוה המרכזית ביותר בתורה, שבה יש לעסוק תמיד כמו שנאמר (יהושע א, ח) "והגית בו יומם ולילה", לכן שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, אם אינן מצוות בלימוד התורה, מדוע גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים? ועל זה משיבה הגמרא, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (בכך שמביאות את בניהן, תינוקות של בית רבן, ללמוד אצל רבם בבית הכנסת), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (ובכך שמאפשרות לבעליהן ללמוד בבית המדרש משנה וגמרא), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (וממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת). זו היא הסיבה שלנשים יש זכות עצומה במצוות תלמוד תורה, אבל בתורה עצמה ברור הוא שחלקן לא ייגרע, ולא על כך שאל רב לר' חייא נשים במאי זכיין, כי התורה ניתנה לכולם, ולכל אחד ואחת יש בה חלק.
כדי להבין מושג זה יש להרחיב מעט, יש אנשים החיים בתחושה שהתורה שייכת רק לאברכים ובני תורה, אבל נשים מה להן ולזה.... יש החושבים שהתורה נמצאת בגבולות פיזיים כאלו ואחרים, ומכאן ואילך מדובר בעולם של חולין שאין לו כל קשר לתורה, יש אנשים שאצלם התורה שייכת לגבולות ההלכה, עשה ולא תעשה, וכל מה שמעבר לכך אינו שייך לעניין, יש הרואים בתורה מקור השראה, יש הרואים בתורה ספר היסטוריה וחוקים, ועוד כהנה וכהנה, אבל האמת היא שכל אלו, מכל צדי המתרס, לוקים בהבנת מהותה של המתנה הגדולה שקיבלנו בחג מתן תורתנו.
מורה מורנו הרש"ר הירש זצ"ל בתיאוריו על מהותה של התורה הקדושה נותן לנו אפשרות להבין קצת יותר, מה היא אותה מתנה שקיבלנו: זיקת התורה לאדם המצוי – בכל התורה כולה לא תמצא דבר שאינו נוגע לאדם בכל גווניו, מצביו ותחושותיו. אין לך דבר בתורה שאינו נוגע לאדם בחייו כיחיד וביחסיו עם החברה והמדינה. בשום פנים לא יוכל אדם להצביע על דבר בתורה ולטעון, שהוא רחוק ממנו וכי הוא חסר כל ערך ממשי לגביו. על פי התורה מכיר כל אדם את תפקידו בחיים, ולאורה הוא רואה בבהירות את מהותם של כל העצמים ותפקידם בבריאה, והוא לומד להתבונן ולהבין את העולם בתור בריאתו של ה', ואת מקומו שלו בבריאה. כך נפתרות לפניו כל חידות העולם, האנושות והעמים, והוא מגיע לכלל הבנה רוחנית וכח מוסרי איתן לעשות את דרכו בחיים כאדם חושב ומתבונן.
היפלא, איפוא, שמשוררי האומה וחכמיה מפליגים כל כך בשבחה של תורה ומרבים עליה דברי הערכה ומחשבה? חוקי התורה ממלאים את כל הווייתו של האדם והיא שופעת עליו אורה ושמחה. "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (תהלים יט, ח-יא). התורה היא הנכס היקר והנשגב ביותר.
תורת האדם ועושר גווניה – התורה מגוונת כמו החיים עצמם. היא אינה מוגבלת ואינה ניתנת לצמצום, כמו כל ההתפתחויות בחיים. היא הורתם ויולדתם של החיים, והיא המחנכת ומדריכה אותם. היא מקיפה את כל החיים, על כל גווניהם, נסיבותיהם ותמורותיהם.
"וזאת תורת האדם" (שמואל-ב, ז, יט). ברם תורה זו מכילה את הכל במובן הרחב והנשגב ביותר. אלוקים כבורא היקום, כמחוקק, כשופט, כאבי האנושות, כמחנך ומדריך, כמנהיג הטבע ותולדות האדם, גילוי השכינה בהפעלת תהליכי הטבע, ותפקיד האדם במסגרת הטבע ובמסגרת תולדות האנושות לתקופותיה – זה תוכנה של התורה. ולכן היא פונה לכל אחד מאתנו ואומרת לנו: " לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יא, יד). אין בתורה דבר אשר הוא נשגב מבינתך, ואשר לא תוכל לעשותו בלבבך וברוחך.
(כתבי רש"ר הירש - יסודות החינוך חלק ב', עמ' קנז, קפד-קפה).
בתורה יקרה זו, המקיפה הכל, וממלאת את כל הווייתו של האדם ושופעת עליו אורה ושמחה, יש לכל אחד ואחת חלק שווה ומלא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
